הפסקת עישון "תמחק" את נזקי העבר? על COPD

את נזקי העישון והקשר בין סיגריות וסרטן כולנו מכירים, אבל ידעתם שאחד מכל חמישה מעשנים יחלה ב-COPD, מחלת ריאות חשוכת מרפא שעלולה להוביל למוות? מי נמצא בסיכון למחלה, איך נבדקים ואיך אפשר למנוע את קצב ההידרדרות. לרגל יום ללא עישון שחל היום

ד"ר אמנון אריאל פורסם: 31.05.11, 10:17

עישון טבק הפך מטקס פולחן אלילי להרגל שכיח בעולם המודרני כבר במאה השש-עשרה. עד המחצית השנייה של המאה העשרים, העישון הפך להרגל חברתי אופנתי וממכר שנעשה נפוץ ומקובל כמעט ללא התנגדות.

 

 

"מסמך נזקי העישון" של משרד הבריאות האמריקאי ב-1964 פתח מאבק כלל-עולמי למניעת עישון טבק ונזקיו. מניעת עישון וגמילה מעישון הן הפעולות המשמעותיות ביותר בתחום הרפואה המונעת.

 

כולם יודעים שעישון סיגריות מזיק, אך בכל זאת כרבע מהמבוגרים מעשנים. כולם מכירים את הקשר בין עישון לסרטן ולמחלות לב וכלי דם, אך האם על COPD, מחלת ריאות חסימתית כרונית, כבר שמעתם?

 

רעלנים בעשן הטבק גורמים לדלקת כרונית בסמפונות הריאה (דרכי האוויר) ובבועיות הריאה, המחריפה ככל שהעישון ממושך ורב יותר. כשהדלקת מתפשטת נגרמת נפחת (אמפזימה).

 

התסמינים העיקריים של המחלה הם שיעול כרוני, קוצר נשימה, השפעה על מערכות גוף אחרות ובשלבים המתקדמים אי ספיקה נשימתית ואף מוות.

 

הנה שבעה מהמיתוסים הנפוצים סביב מחלת ריאות חסימתית, והאמת שמאחורי התפיסות השגויות:

  

1. COPD היא מחלה נדירה

לא נכון. למעט מחלות לב וכלי דם, הקשורות גם בגורמי סיכון חשובים אחרים (יתר שומני דם, יתר לחץ דם ועוד) - מחלת ריאות חסימתית כרונית היא גורם התמותה מספר אחת כתוצאה מעישון, וארגון הבריאות העולמי מעריך כי בשנת 2030 תהיה COPD גורם התמותה השלישי בשכיחותו.

 

כ-5%-10% מהמבוגרים (גילאי 40 ומעלה) סובלים מהמחלה, בשכיחות דומה לזו של אסתמה וסוכרת. אחד מכל חמישה מעשנים עלול לחלות במחלה, המתפתחת בהדרגה.

 

המחלה מאופיינת בגילוי מאוחר, ועד הגילוי נגרמת אצל רוב החולים ירידה תפקודית של כ-50% ויותר.

 

2. אסתמה ו-COPD הן אותה מחלה

לא נכון. לא מדובר באסתמה, למרות הדמיון והחפיפה החלקית. אסתמה נגרמת ברוב המקרים על ידי דלקת אלרגית ומאופיינת בהתקפים, בעוד ש-COPD היא מחלה כרונית שבה הדלקת נגרמת מחשיפה לעשן מזיק.

 

3. אם אני לא סובל מקוצר נשימה, אין לי COPD

לאו דווקא. המחלה מתפתחת באיטיות והנזק מחמיר בהדרגה. בשלב הראשון למחלה, הנמשך שנים רבות, אין כמעט תסמינים, לכן חשוב לפנות לבדיקה רפואית כדי לאבחן את המחלה בזמן ולמנוע נזק נוסף. אבחון מוקדם מאפשר להגביר את יעילות הטיפול ולעכב את הידרדרות המחלה.

 

אבחון COPD נעשה באמצעות בדיקה הנקראת ספירומטריה. כשם שלא ניתן לנחש את לחץ הדם של הנבדק, כך לא ניתן לנחש את התפקוד הריאתי ללא בדיקה ספירומטרית. בשל תת השימוש בבדיקה, למעלה מ-50% מהחולים ב-COPD כלל אינם מאובחנים.

רק גמילה מעישון תאט את התקדמות המחלה (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

4. ספירומטריה היא בדיקה מסובכת

לא נכון. מדובר בבדיקה פשוטה וזולה של תפקודי ריאות שבה שואף המטופל אוויר מלוא הריאות ונושף לתוך הספירומטר, מכשיר המודד את מהירות ונפח זרימת האוויר בעת נשיפה מאומצת.

 

הבדיקה מצריכה מידה מתונה של שיתוף פעולה מצד הנבדק, נמשכת פחות מחצי שעה ועולה כמאה שקל בלבד. ללא ספירומטריה לא ניתן לאבחן COPD.

  

5. הנזק כבר נעשה - הפסקת עישון כבר לא תועיל

לא נכון. COPD היא מחלה כרונית שאינה ברת ריפוי, אך המשך עישון מאיץ את הנזק הדלקתי ומגביר את הסיכוי להתלקחויות חדות ותמותה. בכל שלב של המחלה ההתערבות היחידה שיכולה להאט משמעותית את התקדמות המחלה היא גמילה מוחלטת ושלמה מעישון.

 

6. יש לי קוצר נשימה במאמץ, עדיף לנוח

לא נכון. גם נוכח קוצר נשימה, המשך פעילות גופנית מותאמת אישית או במסגרת סדנת שיקום נשימתי חיונית לשמירה על היכולת הגופנית, לשיפור מוכח באיכות החיים ולהפחתת החרפה חדה במחלה ומניעת אשפוזים.

 

7. אין טיפול ל-COPD

לא נכון. בנוסף לגמילה מעישון ולפעילות גופנית, טיפול תרופתי קבוע מתבסס על משאפים משני סוגים: מרחיבי סמפונות ארוכי טווח המסייעים לפתוח את דרכי האוויר ולהקל את הנשימה, ומשאפים המכילים סטרואידים התורמים להפחתת התסמינים וההתלקחויות בקרב חולי COPD בחומרה קשה.

 

טיפול זה ניתן באמצעות משאפים המכילים מרחיבי סמפונות ארוכי טווח וסטרואידים במשולב. חלק מהמשאפים המשולבים כוללים מרחיב סמפונות מהיר-פעולה המאפשר הקלת תסמינית מהירה, החשובה בעיקר להתחלת הפעילות בשעות הבוקר, כסיוע לביצוע מטלות פשוטות כמו קימה, צחצוח שיניים והלבשה.

  

בדקו: האם אתם בסיכון ל-COPD?

 

אם השבתם בחיוב על שלוש או יותר מהשאלות, פנו לרופא המשפחה להתייעצות.

 

ההתמודדות הטובה ביותר עם COPD היא מניעה מוקדמת, דהיינו הפסקת עישון. ככל שהטיפול ניתן מוקדם יותר, שימור איכות חייו של החולה ואף שיפורה משמעותי יותר.

 

הכותב הוא מנהל יחידת ריאות, מרכז רפואי העמק, עפולה