מזל בג'רזי

עישון חופשי, הכלי הגדול בעולם, האימפריה של טראמפ, העתיד הלא ברור וההשוואה המתבקשת ללאס וגאס: אטלנטיק סיטי, בירת ההימורים של החוף המזרחי

אם לאס וגאס היא אילת, אז אטלנטיק סיטי, מרכז ההימורים השני בגודלו בארצות הברית, היא טבריה. וגאס נוצצת וגדולה מהחיים ואטלנטיק סיטי מתאמצת לשחזר את ימי הזוהר. זהו ניסיון מרתק וראוי לביקור של כמה שעות או ימים, אבל בלי אשליות. המקום מרגיש כאילו הוא היה באופנה כאשר צפינו ב-"היו היה" בטלוויזיה החינוכית וברור שהחבר'ה טרם פענחו איך להעתיק את סוד ההצלחה של וגאס. מרגישים את זה ככל שמתקרבים לעיר. מרחוק קו הרקיע של מגדלי המלונות מרשים ביותר, מקרוב רואים איך המלונות הענקיים, לגדולים בהם יותר מאלפיים חדרים, נטועים באחת הערים העניות בניו-ג'רזי, אחת המדינות העשירות באמריקה. העושר מאלפי מכונות המזל ושולחנות המשחקים לא מתרגם לטיפוח עירוני וקהילתי.

 

"העיר התפתחה יחד עם הרכבת והכבישים שחיברו אותה לערים הגדולות ומלונות החלו להתנשא ולהתחרות זה בזה בפאר היצירתיות הקיטשית של יזמיהם" (צילום: בוב ג'גנדורף)

 

לחובבי ההימורים אטלנטיק סיטי היא עדיין יעד טבעי. אחד עשר מלונות-קזינו הם עדיין חוויית הימורים נוחה בחוף המזרחי. ככה חושבים, כנראה, גדודי הפנסיונרים שלוקחים את הרכבת או האוטובוס מניו-יורק ושאפילו בשעות הצהריים המנומנמות באמצע השבוע, מכניסים באדיקות משועממת מטבע אחר מטבע ולוחצים על הכפתור רק כדי להפסיד שוב (בממוצע). לאווירה האנכרוניסטית משהו תורמים אלה עם הסיגריה בפה. ההסבר לעישון הציבורי, מחזה בלתי נתפס כעת, הוא שניו-ג'רזי התירה בחוק את העישון באולמות הקזינו.

 

חלק מהצרות מגיע מהתחרות הקשה. כאשר ההימורים כאן התחילו לפני 35 שנה, אטלנטיק סיטי היתה מרכז ההימורים היחידה מחוץ לוגאס. כיום ברוב המדינות השכנות יש הימורים ושבט אינדיאני בקונטיקט שפתח קזינו בשמורה מרחק שעה קלה מניו-יורק מכרסם קשות בשוק של אטלנטיק. אבל אטלנטיק סיטי שווה ביקור דווקא אם הימורים זה לא העניין המרכזי שלכם בחיים. מרחק שעתיים וחצי מניו-יורק על גרדן סטייט פארקווי, כביש החוף של ניו-ג'רזי, ולפניכם חלון אורבני ייחודי לאמריקה ואני אומר את זה כמי שלא תרם ולא ניקל עלוב לאלת המזל, לא בוגאס ולא באטלנטיק.

 

העבר המפואר והפחות מפואר

אטלנטיק סיטי נוסדה בשנת 1854 על האי הקטנטן אבסקון המצוי לחוף האטלנטי. בפרהיסטוריה של התיירות, כאשר אי אפשר היה לטוס בצ'רטר לפלורידה, המיקום המרכזי במרחק סביר מריכוז אוכלוסיה עצום קרץ למשקיעים כאתר נופש פוטנציאלי ובימים של קדם-המכונית המשפחתית, הנופשים היו מגיעים לבית המלון לחופשה של שבועות ולא לבריחה של יומיים.

 

"מהצד השני של הטיילת יש בעיקר חוף ואוקיינוס והמזחים או הפירים של העיר, אלה פלטפורמות שנבנו על הים לפני יותר ממאה שנה ועליהם לונה פארק היסטורי, מוזיאון ומרכז קניות עם מותגי יוקרה"

 

העיר התפתחה יחד עם הרכבת והכבישים שחיברו אותה לערים הגדולות ומלונות החלו להתנשא ולהתחרות זה בזה בפאר היצירתיות הקיטשית של יזמיהם. לחופי הרחצה - עד היום הכניסה בחינם (מה שאי אפשר להגיד על טבריה), נוספו אטרקציות בדמות מופעי בידור ואלכוהול זמין בתקופת היובש של שנות ה-20.

 

כאן הומצא המשחק "מונופול". בעברית יש לנו רחובות כמו הרצל ודיזנגוף, אבל במונופול המקורי היו אלה הרחובות של אטלנטיק סיטי, אמנם שמות אמריקאיים גנריים, שהונצחו במשחק שמחנך דורות לרוח הקפיטליסטית.

 

בשנת 1921 פרנסי העיר ביקשו להאריך את השהות של הנופשים לאחר Labor Day ויזמו תחרות יופי שנודעה במהרה כ-"מיס אמריקה". מן הסתם, הרעיון להציג נערות לראווה, למשל בבגדי ים, ריכז כאן מידי ספטמבר מועמדות מצודדות מכל ארצות הברית ועניין ציבורי בהתאם, כמו שתיעד פיליפ רות', הסופר היהודי-אמריקאי יליד ניוארק, בספרו "פסטורלה אמריקנית". התחרות התקיימה בקביעות בהיכל המופעים שעל הטיילת, כיום אתר לאומי, שבין הכתרה להכתרה הספיק גם לארח מופע היסטורי של הביטלס, את הועידה הלאומית של המפלגה הדמוקרטית בשנת 1964 ואת קרבות האגרוף של מייק טייסון. חוץ מזה, לכל מי שנתקף געגועים לטוקטה ופוגה מהפתיחה האלמותית של "היו היה", ההיכל, בו יותר מ-17,000 מקומות, הוא גם ביתו של הכלי המוזיקלי הגדול בעולם, עוגב בו 33,000 צינורות. העוגב שופץ ופתוח כיום לקהל, אבל אחרי שנת 2004 "מיס אמריקה" עברה להתנחל אצל הכוכבת הצעירה לאס וגאס.

 

ההימור להצלת התיירות

עם התפתחות התחבורה, העיר איבדה בהדרגה את יתרונה היחסי. במקום לבוא לכאן לשבועיים, אנשים התחילו לטוס לקריביים או לנסוע במכונית ליומיים. בשנת 1976 אושר במשאל עם בניו-ג'רזי הגימיק האולטימטיבי להצלת התיירות הקורסת - הימורים. בהתחלה זה עבד נהדר. כאשר נפתח הרזורט, הקזינו הראשון באמריקה מחוץ לוגאס, אנשים עמדו בתור להמר. לרגע הימים הטובים חזרו ובסוף שנות השמונים הכמעט-מועמד-לנשיאות דונלד טראמפ בנה כאן אימפריה ואפילו הרזורט היה באיזה שלב טראמפיסט. הרזורט, שנבנה על יסוד ובדמות אחד המלונות הראשונים והמפורסמים בעיר, עבר תוך כדי המשבר הכלכלי האחרון מתיחת פנים רצינית שהביאה את הבעלים לפשיטת רגל, כדי להחזיר לו, או לתת לו, את הסטייל המקורי של ארט דקו. כחלק מהקוליות שהמלון ניסה לאמץ הוא משווק את עצמו גם לגייז. חוץ ממועדון הלילה להומואים יש דגל גאווה בולט המקבל את האורחים. אולי זה הגימיק הבא של אטלנטיק סיטי?

 

המלון הזה, כמו רוב המלונות, נמצא יחד עם החנויות והמסעדות בצד אחד לאורכו של הציר העירוני, Broadwalk. זאת הטיילת הרחבה והארוכה הרצופה קרשי עץ. אפילו משרד הממשל, הפיקוח על ההימורים בניו-ג'רזי, נמצא כאן בשקיפות אמריקאית טיפוסית. כמובן, מהצד השני של הטיילת יש בעיקר חוף ואוקיינוס והמזחים או הפירים של העיר, אלה פלטפורמות שנבנו על הים לפני יותר ממאה שנה ועליהם לונה פארק היסטורי, מוזיאון ומרכז קניות עם מותגי יוקרה. אם חפצתם בגילוי אדנות, תמורת לפחות עשרה דולר תוכלו לשכור ריקשה מקומית בה תשבו בנוחות כמישהו ידחוף אותה ידנית בעודכם מביטים בשאר בני תמותה המהלכים להם על הטיילת.

 

על הטיילת מול פיר סטיל הוותיק עם גלגל הענק שלו, נמצא הסמל של האמפריה של טראמפ, מלון-קזינו טאג' מאהל. הצריחים, הכיפות והעיטורים של הבניין הענק אמורים לשקף השראה הודית. כדאי לקחת את המגלומניה בלי קטנוניות ולעשות סיבוב בין אולמות הקזינו העצומים. זה הכי וגאס שיש כאן.

 

"הסמל של האמפריה של טראמפ". מלון-קזינו טאג' מאהל (צילום: איי.פי)

 

בריחוק מה מהטיילת, אולי קצת בבידוד מתנשא, נמצא המלון החדש של העיר, הבורגאטה, קומפלקס מנותק המקרין נינוחות אמריקאית עכשווית. המלון שנחנך לפי כשבע שנים מצטיין במראה הייטקי מעודכן של מגדלי זכוכית סטריליים. יש כאן מבחר נוח של מסעדות, מבופה קזינו-סטייל דרך הסטקייה של בובי פליי והדגים והלובסטרים של השף מייקל מינה בסיבלו. המלון הזה חביב במיוחד על עורכי וועידות, למשל הוועידה השנתית של המפלגה הדמוקרטית של ניו-ג'רזי. אם צריך להזכיר, גם כאן מכונות ושולחנות הימורים לרוב.

 

הדרך ליהנות מאטלנטיק סיטי היא להבין שהיא מזמן כבר לא וגאס וכנראה גם לא תהיה בקרוב. אבל דווקא לפני שהעיר תמציא את הגימיק החדש כדי לנסות להחזיר לעצמה את הזוהר, יש כאן אפשרות להיפגש בעיר שנושאת פיסת היסטוריה אמריקאית מפוארת והווה מסקרן מכוון שממש לא ברור לאיזה עתיד הוא לוקח אותנו.

 

אטלנטיק סיטי, ניו-ג'רזי - לידיעתכם:

35,000 תושבים בעיר, כ- 266,000 במטרופולין. מרחק 120 מייל דרום-מזרח לניו-יורק, 62 מייל דרום-מזרח לפילדלפיה.

 

בתי כנסת ומזון כשר: חב"ד באטלנטיק סיטי מפרט ארבעה בתי כנסת וכיצד למצוא מזון כשר. העיר היא חלק מהפדרציה היהודית של דרום ג'רזי.

 

אתר אינטרנט: http://www.atlanticcitynj.com

 

איך להגיע? במכונית: אוטוסטרדות מניו-יורק, מפילדלפיה ומאיזור וושינגטון די.סי דרך דלוור. באוטובוס : חברות אוטובוסים מציעות קווים לעיר מניו-יורק, פילדלפיה ומושינגטון די.סי. ברכבת: מפן סטיישן ומרח' 30 בפילדלפיה. באוויר: לעיר נמל תעופה בינלאומי.