<< לאיפה מובילים כל הלינקים בוויקיפדיה?

בגיל 16 עבר אברמוביץ' תאונה שאיימה להשאיר אותו משותק על כסא גלגלים. הוא התגבר עליה, חזר ללכת ו"זה אולי, בקצרה, ההסבר להתנהלות ההיפראקטיבית שלי", כפי שהוא מסביר בבלוג. בראיון למולטיספירה הוא מנמק את פתיחת הרשימה ב"שילוב של היפראקטיביות, סקרנות, רצון להיות חלק מהבלוגריה (סופסוף מצאתי את הרעיון הנכון לטעמי) ובעיקר הבנה שעל מנת להגשים את החלומות הנ"ל אני צריך סיוע חיצוני. והסיוע אכן מגיע בהמוניו. אני מוצף מכחמישים מיילים! ביום! מאנשים בארץ ובעולם שרוצים לסייע. מלאמן אותי בחדר כושר, ללמד אותי צרפתית ולסייע".
400 יום ל-10 משימות זה פחות מחודש וחצי למשימה.
"הגבלתי את עצמי לתקופה קצרה כי זאת החוכמה. אנחנו רגילים בחיים שלנו לדחות דברים ולהגיד 'בשנה הבאה'. כבר עשרים שנה אני אומר 'בשנה הבאה אני הולך לחדר כושר' או 'השנה אין לי כסף ללמוד צרפתית'. די לתירוצים! אני, אגב, עובד על הכל במקביל ולא מקצה חודש לכל משימה. זורע זרעים".
אברמוביץ' מבקש מהגולשים לסייע לו במילוי משימותיו בכל דרך אפשרית, ובמקביל קורא להם לפרסם רשימות משימות משלהם. "המטרה של הבלוג", הוא אומר, "היא לתת השראה לאנשים לשבת ולחשוב מה הם בעצם רוצים לעשות. לכתוב רשימה, להעלות אותה לבלוג תחת 'הרשימות שלכם' ולמעשה להתחייב לעצמם. מעין חוזה עצמי. זה מדהים איך אנשים נבוכים לפרסם את החלומות שלהם או לחלופין להתחייב לעצמם". ובכל זאת, הגולשים שולחים, ובאתר התפרסמו כבר רשימות של 39 קוראים מישראל ומחו"ל. "אני מרגיש שיצרתי מיני מפלצת ואני מוצא את עצמי מקדיש המון שעות ביום למענה למיילים והעלאת רשימות לבלוג. האמת שהמשימה הקרובה שלי היא למצוא עוזר/ת וגם למצוא דרך לפרוץ בחו"ל עם הבלוג שכתוב גם באנגלית".
מה יקרה אם תיכשל בחלק מהמשימות או בכולן?
"אז אכשל. עדיפה תחושת הכשלון על פני תחושת ההחמצה. אין לי ספק שחלק מהדברים אגשים, ובתקווה, את הכל. 'המשחק' הוא שלי ואני תמיד אוכל לשנות את החוקים ולתת לעצמי הארכה אם ארצה".
אברמוב פתח פרופיל מזוייף ברשת החברתית, ומספר על ההתנסות: "אחרי חודשיים של שימוש מקרטע, אי יכולת (אבל מודה, גם קצת אי-רצון) להתרגל למנשק הפרימיטיבי והמאוד לא נוח, פייספאק החליטו משום מה שאני אינני אני וחסמו את החשבון. חבל לי, אבל אני לא הולך להלחם בזה. אני לא אוהב את הדרך שבה אני צריך לרמות את המערכת כדי להשתתף בשיח הציבורי, או אפילו סתם בדאחקות בין החברה. בחודשיים שהייתי מחובר לאתר יצא לי להפיץ חדשות חשובות לאנשים שלא קראו אותן אחרת, יצא לי לשמוע על אירועים שלא הייתי יודע עליהם אחרת, אבל יצאתי גם מחוזק לדעת שאני יכול בלי. אתם יותר ממוזמנים לספר לי כמה אני מפסיד, כל עוד תשלחו לינקים למה שאני מפסיד שלא יצריכו אותי לפתוח עוד פעם חשבון אצל הצוקרברגיה".

אביתר חלימי משתמש באפליקציית Unfriend Finder, שמספרת לו אילו חברים נטשו אותו בפייסבוק. יום אחד לפני שבועיים נכנס לפייס וגילה שלירון תאני מחק אותו. חלימי עשה את הדבר המתבקש והקים אתר שבו הוא מתחנן: "לירון קח אותי בחזרה זה אני". ויש גם שיר.
העלאת שכר רבני הערים 1: יואש בן יצחק: "שוקל הסבה מקצועית... מישהו יודע באיזו אוניברסיטה לומדים רבנות עירונית???"
העלאת שכר רבני הערים 2: לורי שטטמאוור: "אם פעם חיפשנו הייטקיסט כחומר לחתונה, הרי שמהיום הרבנים הם הגברים הלוהטים ביותר בשוק. מה שנקרא: רבי אין, מתכנת אאוט".
דורון שרם: "תראו את האמריקאים המצחיקים האלה: דומיניק שטראוס חשוד שנגע בחדרנית ועכשיו הוא במעצר. ואצלנו - משה קצב הורשע באונס, נדון ל-7 שנות מאסר ועכשיו יושב בבית ואוכל אבטיח".
אנה קנטורוביץ: "סוף העולם הגיע ולא הספקתם הכול? חדש! עכשיו במנטה מארז חבל"ז, חמש אוקראיניות, חבל באנג'י, 10 גרם קוק, מכונית ספורט ושוטגאן".
הגעתם למקום בילוי. אתם עושים צ'ק אין בפורסקוור או בפייסבוק פלייסז. אתם בטוחים שזה צעד נבון? דניאל קפוצ'ינו נותן טיפ: "כן, אני מאלה שעושים צ'קאין איך שהם יוצאים ממקום. זה חוסך מפגשים חברתיים לא רצויים".
טורים קודמים אפשר למצוא בארכיון "מהנעשה במולטיספירה". אפשר להתעדכן במולטיספירה במהלך השבוע גם בבלוג, פייסבוק ובטוויטר.
יצרתם או ראיתם פוסט/סטטוס/ציוץ ששווה לשתף? ספרו לי כאן.
תודה ליובל אביבי ולאודין שדמי על החומרים ששלחו.
אסירים סיניים עובדים בפרך ב-WoW >>