הבוגרת. מעיין מתנדבת בפנימיה בה גדלה

הרופאים קבעו כי מעיין קוזלוב תהיה רתוקה לכסא גלגלים, אך הודות לאם עקשנית ולכוח הרצון, היא מצפה כעת לשנת השירות ולגיוס לצה"ל. לולא כפר הילדים של ארגון SOS, ספק אם סיפור חייה היה אופטימי. "החינוך שקיבלתי היה לתת מעצמך. החלטתי להעשיר את עולם הילדים, שכמוני גדלו כאן בכפר"

ynet פורסם: 30.05.11, 12:31

מעיין קוזלוב בת ה-18 תעזוב בעוד כחודשיים את כפר הילדים "מגדים" שבמגדל העמק בו גדלה והתחנכה. התחנה הבאה - שנת שירות, לאחריה תתגייס לצה"ל.

 

מסלול חייה של מעיין לא היה קל. היא נולדה באוקראינה כבת יחידה וחלתה ברככת - מחלה שבה העצמות אינן מתקשות ונוטות להתעקם. הרופאים באוקראינה קבעו שתזדקק לכיסא גלגלים כל חייה, אך האם, שסירבה לקבל את הגזירה, החליטה לעלות לישראל עם הילדה שהייתה בת 3, לאחר גירושים מאב המשפחה. "אמא שלי לא הסכימה לשמוע על כסא גלגלים. היא ידעה שבישראל, עם הפירות, הירקות והתזונה הנכונה, אצליח לעמוד על הרגליים. קשה להאמין, אבל כך בדיוק קרה". 

 

בגיל 12, בעקבות מצבה הבריאותי של האם והמצב הכלכלי הרעוע, עובדת סוציאלית המליצה שמעיין תעבור להתגורר בכפר הילדים של ארגון SOS ותזכה להתבגר עם כל התנאים המתאימים לצעירה בגילה. "הגעתי לכפר 'מגדים' שבמגדל העמק ובהתחלה אמא שלי חששה במיוחד. היא בעצמה גדלה בפנימייה באוקראינה ושם זה ממש לא כמו בארץ. עם הזמן אמא ראתה שיש לי כאן חיים טובים יותר ומלאים יותר. והרבה דברים שלצערה היא לא יכלה לאפשר לי".

"לא יכולה להתלונן על החינוך ולשבת בחיבוק ידיים". מעיין קוזלוב

 

מעיין נקלטה במהרה בכפר והפכה לנערה פעילה שלא יכולה לשבת יותר מדי זמן במקום אחד: "אני משתתפת בכל פעילות אפשרית, מקריאה בטקסים, מכינה מופעים וגם מתנדבת להדריך את השכבה הצעירה של הילדים בכפר. אני מספקת להם זמן של הנאה, שמחה וחוויות שהם, כמוני, לא יכלו לקבל בשום מקום אחר". 

 

מה גרם לך להתנדב בכפר? מדוע לא לפנות את זמנך לעיסוקים אחרים?

"החינוך שקבלתי בבית ובכפר היה תמיד לתת מעצמך. אני מאד אוהבת ילדים, אני בת יחידה, אז זה די השפיע על זה. כולם טוענים שהחינוך בארץ גרוע, אבל לא עושים שום דבר כדי לשנות אותו. אני לא יכולה להתלונן ולשבת חיבוק ידיים. אני יודעת שהרבה ילדים עושים שטויות כי הם משועממים ולא מעסיקים אותם. אני החלטתי לתרום לאחרים ולהעשיר את עולמם של הילדים האלה שהם בדיוק כמוני גדלו כאן בכפר.

 

"אבא שלי אמר לאמא שלי שהיא לא תצליח לגדל אותי לבד, במיוחד עם בעיות הבריאות שלי, אבל הנה, היום אני רצה, הולכת, רוקדת ועושה כל מה שאני רוצה. החלום של אמא שלי הוא לטוס איתי חזרה לאוקראינה ולהראות לרופאים שהם טעו ואני לא יושבת בכסא גלגלים. 

 

"אני לומדת בתיכון "אורט רוגוזין" במסלול תעשיה וניהול, כולל כלכלה, חשבונאות ושיווק. הציונים שלי יפים ואני עושה בגרות מורחבת. אחרי הצבא אני מקווה ללמוד הוראה או מנהל עסקים. לקחתי גם חלק במשלחת לפולין שיצאה מטעם הכפר. אמא שלי לא כל כך למדה והיא מאוד רוצה שאצליח".