אישה שהביעה כבר את הסכמתה העקרונית לרכישת דירה ואף שילמה לשוכר שהתגורר בה 5,000 שקל על מנת שיפנה את הדירה מוקדם, התחרטה לאחר מכן וחזרה בה מהסכמתה. בית המשפט קבע כי היא תפצה את המוכר ב-6,300 שקל.
התובע, בעלים של דירה בכפר סבא, ניהל מו"מ למכירת הדירה. לאחר שהקונה הודיעה לו על הסכמתה העקרונית לרכישה, הסכים להפחית ממחיר הדירה, פנה לעורך דין לצורך הכנת חוזה מכר וסיכם עם שוכר הדירה שהתגורר בה באותה עת, על תאריך פינוי.
לטענתו, הקונה פנתה לשוכר ושילמה לו 5,000 שקל עבור הסכמתו לפנות את הדירה במועד מוקדם יותר, אך לאחר שהחוזה היה מוכן לחתימה, התקשר אליו בנה והודיע לו כי היא חוזרת בה מהסכמתה לרכישת הדירה.
בתביעה שהגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, דרש בעל הדירה מהקונה פיצוי של 20 אלף שקל, מתוכם בין היתר 12 אלף שקל עבור הפסד שכר דירה למשך 3 חודשים, 600 שקל עבור תשלום הוצאות לוועד הבית, ו-4,000 שקל עבור תשלום לעו"ד.
הקונה טענה כי המו"מ שבינה לבין התובע לא הגיע לכלל סיכום מחייב, וכי אין לפרש את העובדה ששילמה לשוכר הדירה 5,000 שקל כאינדיקציה לקיומו של סיכום מחייב. לטענתה, הסיבה לאי רכישת הדירה נעוצה בעלויות גבוהות שהיה עליה לשלם על מנת להתאימה לצרכיה (150-300 שקל לטענתה).
עוד ציינה הקונה, כי התובע מכר את הדירה באותו המחיר שסיכם עימה ומסרה לקונים כשלושה חודשים לאחר הסיכום ביניהם, ולכן לא נגרם לו כל נזק מבחינת מחיר הדירה, ואף טענה כי יש לחייב את התובע להשיב לה 7,320 שקל.
"עפ"י נסיון החיים, אדם בעיקר גימלאי אינו משלם סתם כך סכום של 5,000 שקל לזולתו אם לא התכוון לרכוש את הדירה" כתב השופט, אך ציין כי גם התובע "חטא" במילוי חובת תום הלב כלפי ביהמ"ש והקונה, כאשר הסתיר את המידע לגבי מכירת הדירה לקונים אחרים ומועד מסירתה, מידע אשר מסר לראשונה במועד הדיון בבית המשפט.
לפיכך נקבע כי נכון יהיה לפסוק לתובע פיצוי של 6,000 שקל בלבד עבור הפסד דמי שכירות ו-300 שקל עבור תשלום לוועד בית. דרישת התובע לתשלום שכר עורך הדין נדחתה, שכן הוא לא הציג כל אסמכתא לתשלום זה. סך הכל חויבה הקונה לשלם לתובע 6,300 שקל. בנסיבות העניין, נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין