
ללא כותרת, מתוך "השביל, בכניסה להר", ארז חרודי, 2009
כּל הַיּוֹם
כִּסִּיתָ אֶת פָּנֶיךָ
בְּתַבְלִיט רְגָשׁוֹת עוֹיְנִים.
לִי הָיוּ שַׁרְשְׁרָאוֹת שֶׁל טְעָנוֹת,
הִתְרָעַמְתָּ בִּלְחִישׁוֹת לא בְּרוּרוֹת.
לִפְנֵי הַשֵׁינָה
מַבָּטְךָ כָּתַב לִי מִכְתָב רִשְׁמִי.
כְּשֶׁנָשַׁפְתִּי עָלָיו,
הַמִּכְתָב נָפַל.
בַּאֲוִויר הוּא הִסְתַחְרֵר כְּמוֹ
רְצוּעָה לְבָנָה
מְלֵאַת כּוֹכָבִים קְטָנִים,
עַל הָרִצְפָה הוּא נִרְאָה נוֹצָתִי.
2011