ה-OECD: שוק הסלולר הישראלי אינו תחרותי

דו"ח שנתי של ה-OECD קובע כי ישראל היא בין המדינות היקרות בעולם בעלויות גלישה בחו"ל; מקשר בין זאת ובין תחרותיות השוק

ארגון ה-OECD פרסם השבוע את דו"ח ה-Data Roaming השנתי שלו, הבודק כמה משתמש סלולר ממוצע משלם על גלישה באינטרנט בחו"ל. לפי ממצאי הדו"ח, האזרח הישראלי משלם 15.15 דולר למגה-בייט של דאטה סלולרי - הרבה מעבר לממוצע, העומד על 9.48 דולר למגה-ביט. המחירים מותאמים לכוח הקניה המקומי.

  

ישראל ממוקמת בראש הרשימה, ומעליה רק צ'ילה, מקסיקו, ארצות הברית וקנדה - המדינה היקרה ביותר עם 24.61 דולר למגה-בייט. כל מדינות גוש היורו

 

מציעות מחירים תחרותיים בהרבה מישראל. ביוון, הנמצאת בתחתית הרשימה, המחיר הממוצע הוא 4.17 דולר למגה-בייט. בצרפת המחיר הוא 5.24 מגה-בייט ומעליה בריטניה עם 6.02 דולר.

  

לפי הארגון, יש קשר ישיר בין מחירי ה-Data Roaming ובין התחרויות בשוק. הארגון מצא שה"פערים בין המחירים המקומיים והבינלאומיים עלה בשנים האחרונות, דבר המצביע על העדר תחרותיות בשוק". הדו"ח גם ציין שניתן להסביר את הפערים במחירים בין המדינות השונות בחוסר תחרויות בין ספקיות הסלולר המקומיות.

  

מחירי ה-Data Roaming נקבעים על ידי הסכמים בין ספקיות הסלולר המקומיות ובין ספקיות הסלולר הבינלאומיות. מכיוון שמדובר בקהל שבוי, שאינו יכול לבחור בעצמו את ספקית הסלולר בחו"ל, המחירים הם גבוהים במיוחד. 

 

ה-OECD אסף נתונים מ-68 ספקיות סלולר הפועלות ב-34 מדינות החברות בארגון. ישראל הצטרפה לארגון לראשונה ב-2010, יחד עם צ'ילה, אסטוניה וסלובניה.

 

 

זאת לא הפעם הראשונה שה-OECD מפרסם ממצאים מדאיגים על מצב שוק התקשורת הישראלי. בספטמבר האחרון, ה-OECD קבע כי תשתית הפס-רחב בישראל היא בין האיטיות והיקרות בעולם. לפי אותו דו"ח, הישראלי הממוצע משלם 5.04 דולר למגה-ביט של פס רחב - פי 3 מהמחיר הממוצע ביוון ופי 14 מהמחיר ביפן.