
איש שלום באולפן. תואמת-יונית או הברקה רעננה? (צילום: רונן פדידה)
בשניות שלפני התמקדות המצלמה בפניה, כשעוד נראתה מרחוק, אפשר היה לטעות לגמרי. אפילו להתבלבל. כבר חשבתי שהגיע הזמן להחליף עדשות משקפיים, כי השער השטני הפזור והראש המורכן, הז'קט הסגול-זרחני המחויט והחולצה הרומנטית המעוטרת סלסולים מתחתיו. אפילו הליפסטיק הורוד-מטאלי. כל אלה נראו כמי שהושאלו זה עתה ממישהי אחרת, שבכלל לא היתה באולפן ונתנה לקושמרו להתמודד מול הגורה החדשה.
כי בניגוד לגורי פנדה, מגישי חדשות נבנים אט אט, לא ממש נולדים: יעברו חודשים ארוכים עד שתמר איש שלום תורשה לגלות סימנים של אישיות עצמאית על המסך. זה יקרה כשיהיה עליה לראיין בשידור חי, ובכך תיבחן לא רק המקצועיות המוכחת שלה, אלא יכולתה ליצור קשר מסתורי, סמוי מן העין ומורכב עם הצופים שלה.
איך נדע שתצליח? ברגע שחקיינים ינעצו בה שיניים ויהפכו אותה לדמות. ברור יהיה אז, כי צברה די שעות מסך ועניין ציבורי וגם שיש ברשותה אוסף מניירות, אינטונציות ודיקציה מובחנת משלה, שנזהה כשנצחק מהחיקוי. בינתיים, ריסון קל באינטונציה לא היה מזיק.

חייכנית, חיננית, ושמחה מתמיד
ברגעי העליצות המבויימת, בפתיחים לכתבות הלייף-סטייל בחציה השני של המהדורה,
היא נשמעת קצת יותר מדי שמחה וקצת פחות מדי משועשעת. הנטייה להסיט את דגשי המלים במשפט ממקומם הנכון, ולייצר הדגשות פרטיות - מחלה מדבקת של מגישים על מסכינו, לא פסחה גם עליה, אם כי הסימפטומים זעירים ועדיין ניתנים לריפוי בהתעשתות קלה.
נותר רק לאחל לה שלא יהיה גרוע יותר, ולתת לה זמן לחפש אמירה אופנתית משלה ואוסף הבעות ותנועות מובחנות. אישיות? מה פתאום: כל מה שנראה על המסך הוא דימוי. תמר איש שלום אינטליגנטית דיה כדי לשלוט במה שהיא מקרינה לכם, וחמושה במידה הנכונה של בטחון עצמי כדי להקרין רק מה שהיא רוצה. ערוץ 10 צריך להבין שהדמיון ליונית לא יעבוד כאן, ושיש לייצר סוג של מלחמת חתולות בעוד חודשים אחדים, ובתקווה שהחדשות יהיו משעממות די הצורך להתעניין במגישות יותר מאשר בתכנים.