<< עוד בגיימס: מיינקראפט, Eve ואחרים תחת מתקפה
נדמה שאין מספיק רגעים אפיים היום במשחקים. אותם רגעים שגורמים לזיעה קרה לבצבץ לך על המצח, לשערות הקטנות בעורף לסמור כשמעטה הציניות העבה שצמח במשך שנים נמס ולא נותר דבר לעשות מלבד לסנן לעצמך "Epic". להלן, אם כן, חמשת הרגעים האפיים ביותר במשחקים אי פעם (אזהרה: מכיל ספויילרים לרוב):
Irenicus, אחד הנבלים הטובים בהיסטוריה של המשחקים: אלף שפל שנודה ממולדתו והושחת על ידי קסם אפל, בעל אחות ערפדית צמאת דם, מבצע ניסויים נוראיים ויוצר שיקוצים וכן נוהג לסיים כל נאום שלו במלמול מספר מילות קסם ואידוי אויביו לרסיסים. הקרב נגדו נערך, כמה יאה, בגיהנום, כאשר לאחר דו שיח בין הגיבור לנבל, הוא מזמן מספר שדים שיסייעו לו בעימות. נכון להיום זה לא נראה מרשים גרפית אבל תאמינו לי, אחרי שאתה רודף אחרי הנבל הזה ארבע מערכות, חמישים שעות משחק, זהו רגע אפי בהחלט. ואם זה לא מספיק מרשים כנראה שמילותיו של הברברי טוב הלב Minsc יעשו את העבודה: “Evil, meet my sword; Sword - meet Evil!”
בפעם הראשונה שנתקלתי ב-Liberty Prime בבסיסה של אחוות הפלדה, זה העלה בי גיחוך קל. מה לרובוט ענק ולעולם הגרוטאות של Fallout 3? כאשר התבשר לי שהרובוט הענק עומד ללוות את הגיבור במתקפה הסופית על ה-Enclave, זה נשמע לי כמו עוד בדיחה של יוצרי המשחק, שמצטיין לכל אורכו בהומור. אבל, כאשר Liberty Prime התחיל לצעוד בעודו הופך חיילי אויב לעיסה באמצעות לייזרים מהעיניים והטלת מיני פצצות אטום, תוך כדי דקלום משפטי מחץ כמו "Democracy is Truth! Communism is Death!" (כל זה תוך שהוא מחסל אירונית דווקא את שרידי הממשל האמריקאי), ידעתי שיש לי אליל חדש. למעשה, הסגידה לרובוט הענק הפכה ברשת למעין קאלט, שבין טקסיה המיסטיים הצבת הרובוט-אל במודים של המשחק מול אויבים שונים ומשונים, ואפילו קמפיין הרצה שלו לנשיאות ארה"ב.
סרטון הפתיחה של FF8 מכיל בתמציתיות את כל מה שהיה טוב בסדרה הזו ומעט אבד בשנים האחרונות: גרפיקה נהדרת, תזמורת אופראית מהדהדת, משפטי פילוסופיה בגרוש ורבע, נער ונערה בעלי נפשות מיוסרות, המון נוצות וכמובן חרבות ענקיות. שמחוברים אליהן אקדחים. אז נכון, הים נראה כמו ג'לי וכמה נוצות, תחליף פרחי הדובדבן, כבר אפשר לסבול במשחקים היפניים האלה, אבל הכל נשכח ברגע שהחרבות של סקוואל וסייפר מתנגשות.
סצינת סיום ראויה לאפיזודה הראשונה באופרת החלל המדהימה של Bioware. סובריין, ישות העל המתכתית שזחלה ממעמקיו השחורים של האוקיינוס הקוסמי, עושה דרכו לליבה של גלקסיית שביל החלב על מנת לשעבד את כל הגזעים התבוניים, זאת בסיועו של החוצן Saren, שרוחו קרסה אל מול הכוח האפל. כמובן שגורל הגלקסיה תלוי בדמות הכי Bad-Ass-ית בהיסטוריה של המשחקים, קומנדר שפרד. במיטב המסורת של Bioware, אופן הצלת הגלקסיה תלוי בבחירות השחקן, אבל תהיו בטוחים שאיך שלא תבחרו, זה יסתיים עם הרבה סטייל, דרמה ופיצוץ ממש גדול.
סדרת God Of War של סוני הגדירה מחדש את המושג אפי במשחקים. כאשר קרייטוס נפגש ב-God of War 3 לקרב טיטאנים, תרתי משמע, עם לא פחות מאשר קרונוס, אבי הטיטאנים, היא התעלתה אפילו על עצמה. מסתבר שסבא למחצה של קרייטוס די רותח על חיסולה של סבתא גאיה, ואל המלחמה שלנו מהר מאוד מגלה שהוא בערך בגודל של הלכלוך מתחת לציפורן של יריבו הקדום, גרגר לכלוך שקרונוס לא אוהב במיוחד. הקרב מתרחש על חלקים שונים מגופו של הטיטאן ולבסוף גם בתוכו, כאשר הספרטני מעניק לטיטאן כאב אולקוס שהוא לא ישכח לעולם.
מה הרגע האפי שלכם בגיימינג? ספרו לנו בתגובות
עוד בגיימס: Skyrim: חלקים מדמו E3 >>