כשהטמפרטורות מטפסות כאן בקיץ, נדמה לחובבי השלג שלא נותר להם אלא לדפדף בערגה באלבום התמונות מחופשת הסקי האחרונה, ולספור בקוצר רוח את השבועות עד דצמבר / ינואר / פברואר / מארס הבאים. אבל זה לא חייב להיות ככה.
קודם כל, כי גם באירופה יש כמה אתרים שבורכו בקרחונים ומאפשרים גלישה ביולי-אוגוסט (אם כי במתכונת מצומצמת, כמובן). אבל בעיקר כי תודות למבנה מערכת השמש, כשאצלנו כולם מזיעים את נפשם לדעת, בחצי הכדור הדרומי יורד שלג בפסגות. נכון שהטיסה יקרה יותר, אבל היעדים אקזוטיים ומאפשרים לשלב סקי עם טיולים והכרת תרבות חדשה. הנה כמה המלצות, ממש על קצה המגלש:
אתר הסקי הגדול בארגנטינה, שקיבל את שמו בזכות פסגותיו שמזכירות קתדרלה גותית, נמצא בלב אזור האגמים המרהיב. הוא מרוחק 19 ק"מ בלבד מאחד מיעדי החובה ברשימה של כל מוצ'ילר – ברילוצ'ה, ומציע 103 ק"מ של מסלולים ו-39 מעליות. עונת הסקי בסרו קתדרל נמשכת ממאי עד סוף אוקטובר. יש בו אפשרויות לגלישת אוף פיסט וכן סנופארק בינוני לטובת גולשי פריסטייל.

סרו קתדרל (צילום: Cerro Catedral Luciano_Rodriguez)
לא גדול בשטחו כמו אחיו שהוזכר לעיל, אבל בהחלט בעל גובה מרשים. לאס לנאס נמצא כ-350 ק"מ דרומית לעיר מנדוזה, ומרחב הגלישה משתרע בין 2,200 ל-3,400 מטר. יש באתר 60 ק"מ של מסלולים ומערכת יעילה של 16 מעליות, הקרויות כולן ע"ש אלים רומיים (אולי כדי להשרות על הגולשים תחושה שהם גולשים בלתי מנוצחים באולימפוס).
כ-55 ק"מ ממזרח לסנטיאגו, בירת צ'ילה, נמצא אתר הסקי הכי גדול בדרום אמריקה שמשתרע ע"פ שטח של כ-900 אקרים. הוא הוקם בשיתוף פעולה צ'יליאני-צרפתי, ותוכנן על בסיס האתר לז ארק (Les Arcs). גובה המסלולים נע בין 2,860 ל-3,670 מטר. לצד ממוצע שלג של 7 מטרים בשנה מתהדרים באתר גם בנתון של 80% ימי שמש בעונה.
אזור הסקי הגדול ביותר בניו זילנד נמצא בפארק הלאומי טונגרירו שבאי הצפוני, וכולל למעשה שני אתרים נפרדים: Whakapapa ו-Turoa. אלה מכסים יחד כ-1,360 אקרים מושלגים ומציעים יותר מ-100 ק"מ של מסלולים שמגיעים עד לגובה של 2,300 מטר. הר רואפהו הוא למעשה הר געש פעיל, והאטרקציה המרכזית באתר היא סיור גלישה בפאודר הבתולי שמחכה מעל אגם המכתש שבפסגה.

1,360 אקרים מושלגים. הר רואפהו (צילום: אמיר פלג)
במרחק 40 דקות נסיעה בלבד מקווינסטאון, בירת האקסטרים הבלתי מעורערת של ניו זילנד, נמצא אחד מאתרי הסקי שבאמת חרט "אקסטרים" על דגלו. למרות גודלו הקטן יחסית (220 אקרים) וגובהו הלא-רב (1,600-1,900 מטר), יש בו כמה מהמסלולים המאתגרים במדינה ולא פחות משלושה סנופארקים, שמהווים מוקד עלייה לרגל לגולשי פריסטייל בדרום הפסיפיק. לצד ימי שמש רבים מדי עונה, יש ברימרקבלז מערכת תותחי שלג מתקדמת שמבטיחה עונה שנמשכת מתחילת יוני ועד תחילת אוקטובר.
אתר הסקי הגדול ביותר באוסטרליה נמצא בדרום מזרח המדינה, כ-500 ק"מ מסידני. ביבשת רחבת ידיים כזו, זה בהחלט לא מופרך לנסוע 6 שעות בשביל לקבל מרחב שכולל 12 קמ"ר של מסלולים ואוף פיסטים, 49 מעליות, ארבעה סנופארקים, Super Pipe ומסלול בורדר קרוס. האתר זוכה להרבה ימים בהירים (70% בעונה), אך השקעה של 10 מיליון דולר בשנים האחרונות שיפרה פלאים את מצב תותחי השלג, ומאפשרת לגלוש בכיף בין אמצע יוני לתחילת אוקטובר.
פתרון מושלם למי שרוצים לגלוש בקיץ מבלי להוציא הון על כרטיס טיסה. מעל העיירות של טין מתנשא קרחון Grande Motte לגובה של 3,456 מטר, ומאפשר גלישה גם בקיץ (עד סוף אוגוסט), והחל מהסתיו המוקדם (בד"כ סוף ספטמבר). שטחו של הקרחון כולל 20 מסלולים ו-12 מעליות. יש מסלול שחור ארוך יחסית, אבל גם גולשים מתחילים ובינוניים בהחלט ימצאו את מקומם שם בזכות כחולים ואדומים. קחו בחשבון שצריך להשכים קום: מסלולי הקרחון פתוחים מ-7:15 בבוקר ועד 13:00.

פתרון מושלם למי שרוצים לגלוש בקיץ. טין (צילום: Tignes Tourist Office)
אם תיסעו לאזור אגם Zeller, מרחק כשעה וחצי נסיעה דרומה מזלצבורג, לא תצטרכו לבחור בין סקי או סנובורד על מסלולים מושלגים לבין השתכשכות במים צלולים. קרחון Kitzsteinhorn, שמתנשא לגובה 3,000 מטר מעל האגם המרהיב והעיירות צל אם זה (Zell am See) וקפרון, מספק גם בימי הקיץ 18 מסלולי גלישה לכל הרמות. בפסגה מחכה לכם פלטפורמת תצפית מרהיבה וכן מזחלות שלג לילדים ו"חוף" מושלג עם כיסאות נוח.