לחופש הגדול יש כמה היבטים מעניינים: מצד אחד, זמן איכות וכיף עם הילדים. מצד שני, רובנו אנשים עובדים שלא ממש יכולים לקחת כל כך הרבה חופש. היבט נוסף: מה עושים בכדי שהילדים לא ישתעממו? איך גורמים להם לגיוון?
בסופו של דבר מכל היבט שלא יהיה- נגיע להיבט שמנקז את כולם (כמעט) לתוכו והוא ההיבט הכלכלי. לא אחת אני שומע את המשפט הבא: "זה לא יאומן אנחנו רק באמצע החופש הגדול ונגמר לי כבר הכסף, מה אני אעשה איתם?"

חודשיים של חופש גדול. איך עוברים את זה? (צילום: shutterstock)
אני רוצה להתייחס לחלקו לפני האחרון של המשפט: "נגמר לי כבר הכסף", נגמר הכסף זו תוצאה! תוצאה של חוסר תכנון כספי, הרי ידענו שביולי מתחילה חופשה של חודשיים- האם שמנו בצד כסף כדי שנוכל לעבור אותה? זו תוצאה של חוסר תכנון פעילויות. נכון שיותר נוח בבריכה, אבל הים לדוגמה זול יותר. נכון שכיף בקניון ולפעמים יש שם פעילויות שמצטיירות כחינמיות אבל הרי על אוכל או שתייה ואיזה בגד שהילדה "ממש חייבת" אנחנו נוציא כסף.
כך קורה שרוב בני האדם עסוקים וממוקדים במרבית זמנם בריצה סביב ה"דחוף" וע"י כך מתנהלים בחייהם ולא מנהלים אותם. כאשר האדם מתנהל בדחוף הוא רץ סביב הזנב של עצמו, לעולם אינו מספיק את משימותיו, חש תסכול, עייפות, אכזבה וגרוע מכל הוא תקוע במקום.

נכון שבבריכה נוח, אבל חוף הים זול יותר (צילום: shutterstock)
מה הבעיה? הבעיה היא שרוב משקי הבית ואחוז מוחלט של העסקים במדינת ישראל מתנהלים כך. למה זו בעיה? כי חוסר התכנון אינו נובע מחוסר ידע או חוסר הבנה וגם לא מחוסר יכולת לתכנן, במרבית המקרים היעדר התכנון נובע מחוסר זמן ועודף מטלות.
אם אני רוצה לנהל את חיי ולא להתנהל בהם כדאי שאשקיע בתכנון: תכנון זמן, תכנון פעילויות, תכנון פיננסי וכיו"ב. כאשר אני מתכנן אני קובע מראש מה, איך ומתי אעשה, גם אם לא אעמוד ב- 100% מהתכנון עדיין החוויה תהיה של נוחות, עשייה, רוגע ובעיקר שליטה: שליטה במצב, שליטה בחיים.
הכותב הוא מאמן לתקשורת ומנהיגות ת.ו.ת תקשורת ותוצאות.