שר הפנים, אלי ישי, חתם על תקנה לפיה יוחזר סעיף הלאום לתעודת הזהות של כל אזרח - שהחזיק בתעודה עד שנת 2002 - המועד שבו הוחלט לבטל את הסעיף. בכך מוסיף ישי שלא לקיים את פסיקת בג"ץ, לפיה יירשמו גרים רפורמים וקונסרבטיבים כיהודים - כמעט עשור לאחר שניתנה. התקנה עליה חתם ישי טעונה את אישור משרד המשפטים וועדת החוקה של הכנסת, אך בסביבתו אומרים כי מדובר בהליך פרוצדוראלי בלבד ומשוכנעים כי יושלם בקלות.
שרים בכירים בממשלה תקפו את החלטת שר הפנים, עליה פורסם בערוץ 2: "ישי מחפש כותרות. כנראה שהוא נלחץ מהעובדה שהוא לא עשה רעש בתקופה האחרונה. זו החלטה תמוהה, שלא ברור מה עומד מאחוריה, חוץ מהרצון של ישי לתפוס כותרות. החרדים דווקא תמכו בעבר בביטול הסעיף כדי לא לרשום גרים רפורמים. ישי לא יכול לשבת בשקט בלי לעורר מהומות. ההחלטה הזו תעורר כעס מיותר על ש"ס".
בשנת 2002, לאחר פסיקת בג"ץ, החליט ישי, שכיהן גם אז כשר הפנים, לבטל את סעיף הלאום בתעודת הזהות, כדי להתחמק מקיום הפסיקה. בעקבות זאת, הושמט סעיף הלאום מכל תעודת זהות חדשה - גם אם בעליה היה רשום בתעודה הישנה כיהודי.
כעת, טוען ישי, כי אזרחים רבים, בהם ניצולי שואה, מחו בפניו על כך ש"איבדו" סעיף זה, ואחרים נמנעים בשל כך להחליף תעודות ישנות ובלויות שברשותם. שר הפנים הביע חשש, כי רבים יימנעו בעוד שנתיים מהחלפת התעודות הקיימות ב"תעודות החכמות", מאותה סיבה.
נציגי הרפורמים והקונסרבטיבים בארץ זעמו על ההחלטה, שלטענתם מפלה לרעה את כל מי שלא הנפיק תעודת זהות או לא היה זכאי לה לפני 2002 - בהם אזרחים שנולדו כיהודים וכ-5,000 בני-אדם שהתגיירו בארץ או בחו"ל בגיור שאינו אורתודוכסי.
"התקנה המדוברת היא תרגיל נוסף, מבית מדרשן של המפלגות החרדיות, שנועד למנוע את ההכרה בגרים הרפורמים והקונסרבטיבים, בניגוד לפסיקתו המפורשת של בג"ץ. השימוש השקוף והלא מתוחכם בניצולי השואה כתירוץ לתקנה רק חושף עד כמה נמוך מוכן השר ישי לרדת במאבקו בקהילות הרפורמיות, הנוהגות בגרים כמנהג בית הלל", הוסיף קריב.
עו"ד יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית, יצא גם הוא נגד ישי: "קשה לחשוב על החלטה צינית יותר או מרושעת יותר. במקום לחבק את הגרים, שולח השר ישי מסר של ביזוי והשפלה. רוב העם היהודי הוא רפורמי וקונסרבטיבי, אך מיעוט פונדמנטליסטי חרדי מבאיש את ריחה של מדינת ישראל, מחבל בתדמיתה, ודווקא בשעה שישראל זקוקה ליהודי העולם יותר מאי פעם".