מדריך הזכויות: מה מגיע לך כשאת עובדת

באיזה יום בחודש את אמורה לקבל משכורת ומה תעשי אם המעסיק דוחה או לא משלם? מה מקסימום שעות עבודה שאת יכולה לעבוד? מה הדין לגבי ימי חופשה ודמי הבראה. וגם: מותר לך לשבת, אסור לפגוע בך ועוד דברים שאת צריכה לדעת

משכורת בתחילת החודש

המעסיק שלך חייב לשלם לך שכר ב-1 בכל חודש. אם הוא דוחה את מועד התשלום ולא משלם לך משכורת עד ה-9 לחודש, זכותך לתבוע ממנו בבית הדין האזורי לעבודה פיצויים על הלנת שכר (כתובות, שעות פעילות ומספרי טלפון של בתי הדין לעבודה אפשר למצוא באתר http://elyon1.court.gov.il)).

 

שעות עבודה ומנוחה - והפסקה

בכל מקום עבודה חייב להתנהל פנקס שבו יירשמו שעות העבודה והמנוחה שלך. לממונים עליך אין זכות להעסיק אותך יותר מ-12 שעות ביום. חובתם לדאוג שתקבלי לפחות 8 שעות הפסקה בין יום העבודה לזה שבא אחריו. חוק שעות עבודה ומנוחה גם קובע שאין לדרוש ממך לעבוד יותר מ-15 שעות נוספות בשבוע. אם המעסיק שלך מעוניין שתעבדי יותר, בתנאי שמדובר במקרה מיוחד ולא במתכונת קבועה של עבודה, חובתו להשיג לכך היתר מיוחד משר התעשייה המסחר והתעסוקה.

 

תלוש שכר עם פירוט

זכותך לקבל תלוש שכר מפורט, מדי חודש. חוק הגנת השכר קובע שבתלוש צריך להופיע מספר שעות העבודה הרגילה וגם מספר השעות הנוספות שצברת. חייב להיות בו סכום הכסף המלא שאת מקבלת כשכר רגיל וגם הסכום שמגיע לך בגלל העבודה בשעות נוספות. בתלוש צריך לראות , למשל, כמה ימי מחלה וחופשה קיבלת בחודש הנוכחי וכמה כבר צברת. גם פרטים כמו היקף המשרה (מלאה/חלקית), השכר השעתי והיומי, התוספות השונות וגם ההפרשות לקרנות פנסיה, גמל והשתלמות והניכויים למוסד לביטוח לאומי, לביטוח הבריאות ולמס הכנסה חייבים להופיע. הקנס למעסיק שלא נותן תלוש כזה יכול להגיע לאלפי שקלים (לכל תלוש חודשי).

 

ימי חופשה בתשלום

• מגיעים לך ימי חופשה בתשלום, בהתאם לשנות הוותק שצברת במקום העבודה. חוק חופשה שנתית מבהיר שהמעסיק צריך לאשר את יציאתך לחופשה וחובתו לתת לך מהשנה הראשונה לעבודה ועד השנה הרביעית 14 ימי חופשה כל שנה (שכוללים 2 שבתות. לכן, מי שעובדים 6 ימים נהנים מ-12 ימי חופשה מעבודה ואלה שעובדים 5 ימים מקבלים רק 10 ימי חופשה מעבודה). בשנה החמישית כבר מקבלים 16 ימי חופשה בשנה. בשנה השישית מגיעים לך 18 ימים כאלה ובשנה השביעית כבר נצברים לך 21 ימי חופשה בתשלום. כל שנת עבודה נוספת מזכה אותך ביום חופשה נוסף, עד מקסימום של 28 ימי חופשה שנתית בתשלום.
  
• את יכולה לצבור ימי חופשה רק עד שלוש שנים. לאחר מכן חוק חופשה שנתית מאפשר למעסיק למחוק את ימי החופשה השנתית שלא נוצלו.
  
• בימי חופשה משולמת ממקום העבודה חוק חופשה שנתית קובע שאסור לך לעבוד אצל מעסיק אחר.
  
• אם בשלוש השנים האחרונות לא דרשת לקבל את ימי החופשה המגיעים לך, את יכולה לתבוע את כל הימים האלה והמעסיק חייב לשלם עבורם. שימי לב: חוק חופשה שנתית קובע שאי אפשר לקבל ימי חופשה שלא נוצלו קודם לכן.

 

דמי הבראה

• בתום שנת העבודה הראשונה, במשרה מלאה, זכותך לקבל תשלום עבור 5 ימי הבראה מהמעסיק. זו זכות שמגיעה לכל עובד, בהתאם להיקף המשרה שלו ולוותק, והיא לא מעוגנת בחוק אלא חלק מהסכם העבודה הכללי במשק.

 

• כל יום הבראה שמגיע לך מזכה אותך ב- 351 שקלים כדמי הבראה, לפחות. בשנה השניה והשלישית במקום העבודה זכותך לקבל 6 ימי הבראה כאלה. עד השנה העשירית תקבלי 7 ימי הבראה. עד השנה ה-15 מגיע לך 8 ימי הבראה. עד השנה ה-19 תקבלי 9 ימי הבראה ובהמשך – תיהני מ- 10 ימי הבראה מדי שנה.

 

• אם גילית שלא שילמו לך דמי הבראה, את יכולה לתבוע עד שבע שנים לאחור, בתנאי שאת ממשיכה לעבוד באותו מקום עבודה. אם פוטרת או התפטרת ממקום העבודה ורק אז גילית שלא שילמו לך דמי הבראה תוכלי לתבוע רק שנתיים לאחור. חשוב לדעת: אפשר לתבוע מעסיק שלא שילם דמי הבראה גם שבע שנים אחרי הפסקת העבודה.

 

זכותך לעבוד בישיבה

זכותך לעבוד גם בישיבה. חוק הזכות לעבודה בישיבה קובע שחובתו של המעסיק לספק לך מושב מתאים ואסור לו למנוע ממך לשבת עליו. החוק, שהתקבל בשנת 2007 קובע שרק אם המעסיק יכול להוכיח שאי אפשר לבצע את העבודה בישיבה, מותר לו להגביל את זמן הישיבה במהלך יום העבודה. רק לאחרונה קבע בית הדין לעבודה בתל אביב שעל מעסיק שאסר על עובד לשבת, לפצותו ב- 100 אלף שקלים וגם לשלם לו 10 אלף שקלים עבור הוצאות המשפט.

 

אם המעסיק מבטל - הוא חייב לשלם

אם המעסיק קבע לך עבודה במשמרת, אך החליט לבטל אותה בהתראה קצרה או כאשר כבר הגעת למקום העבודה, הוא חייב לשלם לך שכר מלא. חוק שעות עבודה ומנוחה קובע שאם הביטול הוא ביוזמת המעסיק, עליו לשלם לך את מלוא השכר, כאילו עבדת ואם גם הגעת כבר למקום העבודה, חובתו לשלם לך גם נסיעות. שימי לב: אם את עובדת באולם או בגן אירועים והמשמרת שלך בוטלה, תקבלי רק חצי משכר יום העבודה. לעומת זאת, אם כבר התחלת לעבוד זכותך לקבל שכר מלא, גם אם המשמרת שלך בוטלה פתאום.

 

אסור להתנכל לך, להפלות אותך או לפגוע בך

• אסור להתנכל לך בעבודה. החוק למניעת הטרדה מינית קובע שאם התלוננת או אפילו רק העדת נגד מעסיק, ממונה או חבר לעבודה, אסור לפגוע בך במקום העבודה. גם לא בעקיפין. בית הדין הארצי לעבודה קבע לאחרונה שעובדת שהעידה נגד יו"ר ועד שהטריד עובדת אחרת, חוותה התנכלות. לפיכך, נדרש יו"ר הוועד לשלם 10 אלף שקלים למימון הוצאותיה המשפטיות.

 

• כשאת מתלוננת על תנאי העבודה הלא הוגנים, אסור לפגוע בך, או בשכרך, בתנאי העבודה או בתנאים הסוציאליים שמגיעים לך וכמובן שאסור לפטר אותך. בית הדין לעבודה בבאר שבע קבע שלעובד, שפוטר אחרי שהתלונן אצל המעסיק על עבודה רצופה של שמונה שעות ללא הפסקה, מגיע פיצוי של 20 אלף שקלים, כי הפיטורים האלה לא היו הוגנים. חוק פיצויי פיטורים גם הבטיח שהעובד יקבל את דמי ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק וגם את הפיצויים שמגיעים לו, בהתאם לשנות הוותק שצבר בעבודה.
  
• אסור להפלות אותך בשכר, רק כי את אישה. אם את מגלה שעבור אותה עבודה עמיתיך הגברים מקבלים שכר גבוה יותר כדאי לך להגיש תביעה על האפליה. בית הדין לעבודה בבאר שבע כבר קבע שעובדת שקיבלה שכר נמוך יותר מעמיתיה המוכרנים הגברים זכאית לפיצוי בגובה 30 אלף שקלים, בהתאם לחוק חוק שכר שווה לעובדת ולעובד וגם בהתאם לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. העובדת, שתבעה לקבל גם את ההפרשים בשכר וגם את פיצויי הפיטורים שמגיעים לה, זכתה גם בעוד 10 אלף שקלים.
  
• אם מתברר שלא מקבלים אותך לעבודה רק בגלל שאת אישה, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה קובע שמגיע לך פיצוי של 50 אלף שקלים. כך הוחלט בבית הדין הארצי לעבודה, במקרה של עובדת שבמהלך ראיון קבלה למשרת אשת מכירות נאמר לה שהיא לא מתאימה לעבודה מרובת השעות כי היא אישה.

 

אל תבואי חולה לעבודה

את לא צריכה לבוא חולה לעבודה. חוק דמי מחלה מאפשר לך להעדר ממקום העבודה בשל מחלה עד 18 יום בשנה, בתנאי שיש לך אישור רפואי. כשאת נעדרת מהעבודה בגלל מחלה, ביום הראשון את לא מקבלת שכר, ביום השני והשלישי את מקבלת דמי מחלה בגובה 37.5 אחוזים משכרך ומהיום הרביעי והלאה מגיעים לך 75 אחוזים מהשכר.

 

אסור לפטר אותך אם את עוברת טיפולי פוריות

• אסור לפטר אותך, אם את עוברת טיפולי פוריות במטרה ללדת את ילדך הראשון או השני. חוק עבודת נשים קובע שאחרי שאת מציגה אישור על הטיפולים, את למעשה מוגנת.
  רק היתר מפורש מהממונה על עבודת נשים במשרד התמ"ת מאפשר למעסיק לפטר עובדת שכבר החלה טיפולי פוריות ועוד לא עברו מתחילת התהליך הטיפולי הזה 150 יום.
• את יכולה גם לתבוע מעסיק שמפטר במהלך טיפולי פוריות. אם הממונה על עבודת נשים כבר אישרה למעסיק שלך לפטר אותך כשאת במהלך טיפולי הפוריות ואת מרגישה שזה לא הוגן, זכותך לתבוע את המעסיק בבית הדין לעבודה. עובדת הוראה שפוטרה בגלל טיפולי פוריות, באישור הממונה על עבודת נשים, עשתה זאת. בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבלו את טענתה וגם חייבו את מעסיקיה להחזיר אותה לעבודה ולשלם לה 3000 שקלים עבור הוצאות משפט. גם משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (המעסיק את הממונה על עבודת נשים) נדרש לשלם לעובדת 3000 שקלים עבור הוצאות.

 

מי יכול לעזור?

* שפע מידע משפטי מובן, מעודכן ואיכותי. אפשר למצוא באתר www.kolzchut.org.il

* קו לעובד – הגנה על זכויות עובדים. טלפון 03-6883766 עוד פרטים אפשר למצוא באתר www.kavlaoved.org.i

* עמותת ידיד - מרכזי זכויות בקהילה, טלפון 02-6790710. עוד פרטים באתר www.yedid.org.il

* מען - עמותה לסיוע לעובדים. טלפון 04-6020680. עוד פרטים באתר www.wac-maan.org.il.

* כשיש בעיות עם המעסיק אפשר לדווח או להתלונן על כך ביחידה ליחסי עבודה, שנציגיה פזורים בצפון, במרכז ובדרום ואת מספרי הטלפון והכתובות האלקטרוניות שלהם אפשר למצוא ב – http://www.moital.gov.il

* כשמתנכלים לך במהלך ההיריון ואחרי הלידה כדאי לדווח על כך או לפחות להתייעץ עם הממונה על עבודת נשים בטלפון 03-5634209.

* כשהמעסיק מפלה אותך לרעה, כדאי לדווח על כך לנציבת שוויון הזדמנויות בעבודה בטלפון 02-6662701

* כשיש לך בעיות בעבודה רק בגלל הגיל המתקדם, אפשר לפנות לעמותת המשפט בשירות הזקנה בטלפון 1-800-2222-13. עוד פרטים באתר www.elderlaw.org.il

כשרוצים לדעת יותר בענייני קצבאות של המוסד לביטוח לאומי, כדאי להיעזר באתר www.btl.gov.il

* כשיש מפגעים במקום העבודה, כדאי לדווח למוסד לבטיחות ולגיהות בטלפון 03-5266444. מידע על הגדרות של מפגעים שאסור לחשוף אותך אליהם במהלך העבודה אפשר למצוא באתר www.osh.org.il

 

לתשומת ליבכן

• כל ההמלצות הן בבחינת מידע כללי, שאינו בא במקום התייעצות עם מומחים מקצועיים.

 

• את כל החוקים המעודכנים העוסקים בזכויות נשים אפשר למצוא ב"נשים בחוק – קובץ חקיקה", שערכו פרופ' רות קדרי ועו"ד עטרה קניגסברג, מ'מרכז רקמן לקידום מעמד האשה' בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן.