בבלגיה, המפדלים מקבלים 0.2 אירו לקילומטר; בהולנד התעריף עומד על 0.15אירו, בבריטניה המעסיקים מצ'פרים ב-0.21 אירו - והכל נקי ממס. בבלגיה, הידועה בתור אומה מדוושת, נתוני משרד האוצר מראים כי יותר מ-270 אלף אנשים לוקחים חלק מהתוכנית בכל שנה, לעומת 140 אלף בשנת 2006.
בסך הכל שולם בשנה שעברה סכום של 43 מיליון אירו לעובדי שרכבו על אופניים. "מחירי הדלק הגבוהים והמודעות הסביבתית תורמים ליותר מדוושים על הכביש", אמר דיטר סנוהרט, מתאים התוכנית בבלגיה.
הגדילה לעשות רשת הסופרמרקטים קולרויט, שנתנה אופניים לכל עובד שמתגורר במרחק של עד 7 ק"מ מהסניף. גם תחזוקת הכלים היא על חשבון הרשת. דובר החבר ויקטור דה מייסטר אמר כי מלבד העובדה שהעובדים בריאים יותר, יש גם יתרונות נוספים.
"ככל שיותר אנשים מדוושים לעבודה, כך צריך פחות מקומות חנייה. והרחבת מגרשי חנייה היא לא משימה קלה, במיוחד באזורים עירוניים", סיפר הדובר. קולרויט, המעסיקה יותר מ-22 אלף עובדים, בודקת גם אפשרות לספק אופניים חשמליים למתגוררים במקומות שמרוחקים יותר מ-7 ק"מ מהסניף.
קולרויט מגבה את התוכניות שלה במחקר של ארגון TNO ההולנדי. מתוצאות המחקר עולה כי עובדים מדוושים מפסידים יום עבודה אחד פחות בשנה בעקבות מחלה, לעומת עובדים שמגיעים בדרכים אחרות. על פי נתוני TNO, אם מספר העובדים המדוושים לעבודה יעלה ב-1%, המעסיקים ההולנדים יחסכו סך של 27 מיליון יורו בשנה.