הקיץ כבר מכה בעוז, שבת, 9:00 בבוקר- ההליכה ליפו הופכת קשה יותר ויותר. גם הפיתוי להתחיל באיזה בורקס קשקבל (או ארבעה) ולהמשיך בחומוס-פול-פלאפל, פחות קורצת. אם ההליכה לשם קשה, הרי החזרה ב-11:00 הופכת למסע ייסורים. לא רק שהשמש קופחת במלוא עוזה, הרי גם הבורקס והפול מפעילים את כל כובד משקלם שמצטרף בחדווה לכל כובד משקלי.
הביתה בשמחה רבה, מקלחת ומזגן. הגברת עוטפת עצמה בכרבולית, אנחנו על הספה, התריסים מוגפים, אל בנדי מוקלט בכבלים, אבטיח פריך שסוף-סוף אפשר לאכול וכוננות הקיץ מתחילה. צלצול טלפון הבזק מפר את השלווה. אני לעולם לא עונה בבזק, זה לעולם לא בשבילי, וזה גם לא מפסיק לבד. הגברת עונה: "בטח שאנחנו בבית, ברור שיש אוכל". אני מקדים את המאוחר ומוריד את הכורסא ממצב נירוונה מוחלטת למצב כוננות חברים. זהו המצב שתיכף יקפיצו אותך למטבח. "נו...?" אני שואל, "מגיעים בארבע לראות סרט", היא עונה. "נכין פופקורן", אני מנסה להתחמק, "לא", היא עונה, "הבטחתי סרט וארוחה. יש לך חמש שעות, מה הבעיה?". מה הכי קל ולא יגרום לי להזניח את הכורסה ליותר מדי זמן? מצאתי! אנטרקוט בצלייה איטית.

על האש ובצלייה ארוכה - האנטרקוט (צילום: ירון ברנר)
המרכיבים (ל-12 סועדים):
1/2 2 ק"ג אנטרקוט שיושן במקרר של קצב טוב
5 כפות חרדל מהמשובחים ביותר שיש
מלח גס
פלפל שחור
200 גרם חמאה
אופן ההכנה:
למחרת עדיין חם. שאריות האנטרקוט נגמרו בתוך כריכי צהריים עם פלפלים קלויים ועדיין צריך לאכול גם בערב. אז הכנו את מרק היוגורט הקלאסי עם שפע מלפפונים טריים, שמיר, מעט מלפפונים חמוצים ויוגורט. השדרוג שלנו היה פלפלים קלויים שנשארו קלופים מהצהריים, קצוצים דק ומעט רוטב פסטו (לא להגזים, זה בא לתבל, לא להפוך לרוטב לפסטה). קלינו פוקצ'ת גרגרים, פרסנו עם סכין משוננת חדה והנחנו בצד. לקינוח - הרבה דובדבנים חיים והעוגה המועדפת עליי, גרסה פשוטה לקלפוטי.

כיף לעשות איתם דברים טעימים - הדובדבנים (צילום: Index Open)
הגרסה הפשוטה
המרכיבים:
2 חבילות דובדבנים טריים מגולענים
1/2 כוס שרי הרינג
2 ביצים
2 חלמונים
1 מכל שמנת מתוקה
1 כוס חלב
1 כוס סוכר
1/2 כוס קמח תופח
אופן ההכנה: