חמשת שירי הפייסבוק הכי טובים

הזה עם המילים החכמות, הזה שיש בו יותר מדי סטודנטיות נאות, וזה שחורר לנו כמה נאדיות: הרבה שירים כתבו על פייסבוק, אבל רק אלו גרמו לנו לשבת על הרצפה ולבכות מצחוק

מקום חמישי: הגרסה האינדית

קצת וירטואוזיות על גיטרה קלאסית, פלוס בחורה מהורהרת-מבט, פלוס דיקציה שלא עושה הרבה הגיון במילים, פלוס מילים שנונות ורגישות, אבל בינינו קצת משעממות, שמתגלגלות מהפה המהורהר בקצב שלא עושה מקום לדיקציה. כמעט כמו בוב דילן, רק עם פייסבוק. וחוץ מזה שבוב דילן הרבה יותר בחורה. השיר הזה מקבל את המקום החמישי על השורה "אנשים מרגיזים שעושים לך פוק רק כדי שיהיה להם הרבה בסרגל בצד".

  

 

מקום רביעי: הגרסה עם הפוש-אפ

כאן נתקלנו בהתלבטות לא קלה: מצד אחד, אנחנו מתעבים סרטונים שמטיילים על גבי דף אינטרנט ומחיים אותו בכוח ה-CGI והווידאו; מצד שני, אנחנו אוהבים פארודיות על שירים של אמינם. חוץ מזה חלק מהמילים מצחיקות. לא מצחיקות כמו שהן היו אם היינו תלמידי קולג' אמריקנים, אבל בכל זאת: פוש-אפ.

 

 

מקום שלישי: הגרסה האמ-טי-וי-סליזית

אטומיק טום קנו את עולמם בקליפ גדול שנוגן כולו על אייפונים ברכבת התחתית של ניו יורק. במקום לפנות לנגינה על פומפיות או לפרוש, הם הוציאו את השיר הבא, שבו בחורות נאות בביקיני עטור-בלינג רוקדות מול פרופילי פייסבוק מקרטון. אנחנו לא אוהבים את השיר אבל אנחנו אוהבים ביקיני. וקרטון.

 

 

מקום שני: הגרסה שהיא כמו קווין ברוק כבד

כאן מדובר בשלוש דקות ורבע של כיף טהור מהאייטיז. או הסבנטיז? בכל מקרה, השיר הזה מוקדש לכל האמהות אי שם, בבקשה, לא - בתחינה: תפסיקו לעקוב אחרינו בפייסבוק. לא, באמת.

  

 

מקום ראשון, דינג דינג דונג: הגרסה שיש בה שחוק ודמע

בהשמעת הגרסה הזאת, חברי מערכת ynet מכובדים פרצו למשרדים שלנו כדי לבדוק אם יש לבצע בנו הנשמה פלוס עיסוי לבבי. בפועל הסתבר שרק קשה לנו מאוד לנשום. היינו מסבירים מה יש פה - שיר על פייסבוק בטורקית - אבל, באמת, פשוט תלחצו על פליי. מובטחות לכם דמעות של אושר קומי.