מפענחים את הקודים של הניאו-נאצים

מה משותף למספרים 14, 88 ו-28? על פי חוברת הדרכה שיצאה לאור בגרמניה, מדובר בסמלים "מוצפנים" של תנועות גזעניות. המחברים מבקשים לסייע לרשויות לאתר ניאו נאצים

כאשר מיכאל וייס רואה אוהדי כדורגל בגרמניה מניפים כרזות שעליהן המספרים 14 או 88 הוא יודע שלא מדובר במספרי חולצות של שחקנים אהובים, אלא בסמלים ניאו נאציים. וייס חוקר את הלבוש והסמלים של אנשי תנועות הימין הקיצוני בגרמניה כבר עשר שנים, ובהוצאה מחודשת של חוברת הדרכה שפרסם הוא מבקש לחשוף את הקודים "המוצפנים" של הפעילים, במטרה להקל על איתורם.

 

הסמל המוכר ביותר של הנאצים, צלב הקרס, וסמלים ידועים אחרים, הוצאו מחוץ לחוק בגרמניה. כדי להתגבר על המכשול החוקי, אימצו לעצמם הנאו-נאצים מספר רב של סמלים מקודדים שמשמעותם ידועה רק למעטים.

88 מקועקע על ידיו של חבר בכנופיה שנעצרה בישראל (גטי אימג'ס)

 

ה"דר שפיגל" מדווח כי וייס הוא אחד ממחברי החוברת "דאס ורסטקשפיל" ("מחבואים") שקהל היעד שלה הוא מורים, עובדים סוציאליים ואישים מתחום הספורט והיא כוללת 150 סמלים, בהם מותגי הלבשה נפוצים וצירופי אותיות ומספרים. "אנחנו רוצים שקבוצות הכדורגל ומועדוני המעריצים יוכלו לזהות את הקודים", הסביר וייס.

 

"דם וכבוד", ובקצרה - 28

על פי וייס, המספר 14 מתייחס לאמירה הידועה כ"14 המילים" של הפעיל האמריקני דייויד ליין ("עלינו להבטיח את קיום הגזע שלנו ואת עתידם של הילדים הלבנים"). המספר 88 מייצג פעמיים את האות השמינית של האלפבית הלטיני, ויוצר את ראשי התיבות HH – "הייל היטלר", קריאה אסורה בגרמניה.

 

באופן דומה, המספר 28 מייצג את הצירוף BH – "דם וכבוד", הסיסמא של תנועת הנוער ההיטלראי ושמו של ארגון ניאו נאצי בלתי חוקי.

הפגנה בהונגריה. צלב הקרס אסור להצגה בגרמניה (רויטרס)

 

"הקודים הסודיים יכולים להופיע בכל מקום", אמר וייס ומנה דוגמאות כגון לוחיות רישוי וכתובת קעקע. על פי סוכנות המודיעין הפנימי בגרמניה,

"המשרד להגנת החוקה", ב-2009 היו במדינה 195 ארגוני ימין קיצוני שמנו כ-26 אלף חברים.

 

מספר הסמלים עלה מאז ההוצאה הראשונה של חוברת ההסברה ב-2001, אז נכללו בה רק 100 קודים. "הדימוי של הניאו נאצים הפך מגוון יותר, הם משלבים אלמנטים מתרבות הפופ והרוק", הסביר וייס, "הבעיה היא שרבים מהאנשים האלה כבר לא בולטים לעין".