מוזר שדווקא הפלטפורמה שעולה לאמן או ללייבל כסף (כמות המוזיקה המשותפת חינם היא מוגבלת) היא זו שהפכה לסטנדרט. אבל מה אנחנו מתלוננים? קיבלנו ארבעה אלבומים חדשים ומעניינים לשמוע בחינם לגמרי. קבלו מהדורה מיוחדת של "איים זורמים" - אלבומים שלמים להאזנה בסטרימינג.
רובנו מכירים את בריאן אינו בעיקר מהקרדיטים באלבומים קלאסיים של U2, דיוויד בואי, דיבו, קולדפליי ועוד רבים, וכמובן מרוקסי מיוזיק. אינו מתחזק קריירה מכובדת כאמן ומוזיקאי, לצד היותו מפיק נערץ ומבוקש. כמוזיקאי, הוא לא מפסיק להוציא אלבומים מרתקים, בדרך כלל בשיתוף פעולה עם מוזיקאי נוסף (רוברט פריפ, דיוויד ברן, ג'ון קייל ועוד).

אינו. סאונד מאוד אינו-אי (צילום: Gettyimages)
השבוע הוא יוציא את Drums Between The Bells, שיתוף פעולה עם המשורר ריק הולנד שמורכב מהקראות שירה מצד הולנד, והרבה מאוד מוזיקה של אינו, שכמובן מקפיד על סאונד מאוד, ובכן... אינו-אי. שמעו את כל האלבום בהנאה רבה.
אף על פי שהיא מחזיקה בשם של ספרנית שמרנית ומיושנת, אלינור פרידברגר היא מוזיקאית שמשפריצה כישרון ויצירתיות לכל עבר בלהקה שלה, Fiery Furnaces. מבקר המוזיקה הנהדר בן שלו תיאר אותה נפלא: "דמיון קודח, קול נהדר, אינטליגנציה עילית, מוזיקליות אין-קץ, מינון מדויק של קשיחות ומתיקות - לאשה הזאת יש הכל, ועוד קצת. היא ליגה משלה".
פרידברגר עושה עכשיו צעד ראשון מחוץ ללהקת האם (שממשיכה להתקיים, אל חשש), ומביאה איתה את העושר והמגוון המוזיקלי המזוהה עם הלהקה שלה. את האלבום, Last Summer, אפשר לשמוע במלואו ב-NPR.
אם אתם אוהבים את האדישות הקלה הנודפת מהמוזיקה של Spoon, למשל, שתמיד נשמעת כאילו היא נעשתה בלי מאמץ גם כשהיא מדויקת וחדה, סביר להניח שתאהבו את "Gardens & Villa", להקה קליפורנית מסקרנת שמוציאה עכשיו את אלבום הבכורה שלה, שניתן להאזנה חופשית.

Gardens & Villa. סאונד מלוכלך בשיר מהודק
הלהקה גדלה על מגוון של השפעות, כולן נהדרות: פופ גיטרות מהסיקסטיז, סינת'פופ מהאייטיז, ניו-ווייב ואפילו קצת היפ-הופ ו-Funk. אם הם היו יוצאים לפני TV on the Radio, הם כבר היו כוכבים. אישית, אני אוהב את הסאונד המחוספס והמלוכלך קלות, שנשאר כזה גם כשהשיר מהודק והעיבוד מתוקתק. זה מה שמוזיקאים קוראים לו "צבע".
התחלנו בצליל הנקי ביותר של אינו ואם האזנתם לכל דוגמה בדרך,
אתם יודעים שמשם הצלילים הלכו והפכו מוקפדים פחות, חולמניים יותר. האלבום האחרון השבוע הוא ההזייתי והפסיכדלי ביותר: Pure X חייבים הרבה מאוד לתנועת השוגייז של תחילת הניינטיז, והשירים שלהם טבועים בריוורב ודיסטורשן חלומיים. מי שהתאהב בלהקות כמו Ride או Jesus and the Mary Chain עשוי למצוא את עצמו מתענג על אלבום הבכורה של ההרכב, שאכן נקרא Pleasure.
לא כל השירים גדולים, ובחלקם יש בהחלט היסחפות עם אפקטי ההדהוד על חשבון עיבוד מעניין יותר, אבל זה עדיין אלבום בכורה מעניין ששווה לשמוע. ואפשר לעשות זאת בלחיצה וחצי, כאן.
איזה אלבום חדש אתם טוחנים במערכת? ספרו לנו בתגובות!