יהודה גברה, שחוגג בשבוע הבא 27 קייצים, יכול להסתכל לאחור בסיפוק. כחמש שנים לאחר שנחת בעיר, גברה, שהוא זמר ומוזיקאי ובוגר ביה"ס "אמדה" בניו-יורק, כבר מתפרנס בכבוד מהמוזיקה וחי את השיגרה הניו-יורקית ממרומי אפר איסט סייד. לנגן התחיל יהודה כבר כשהיה ילד בזכות אהבתו הבלתי נדלית של אביו למוזיקה. למרות שגדל במשפחה דתית, בתיכון הוא למד בבית ספר חילוני בירושלים, שם גם אישרר לעצמו שמוזיקה זה הדבר שהוא רוצה לעשות בחיים. לכתוב שירים התחיל יהודה כבר בכתה ח', ולאחר שהתקבל למקהלת ביה"ס, הזמין אותו המפיק והמנהל המוזיקלי של להקת "מעורב ירושלמי" (המקבילה של "צעירי ת"א"), להצטרף ללהקה. בשירות הצבאי מצא עצמו גברה בלהקת הרבנות הצבאית. הוא התחיל את השירות בתחילתן של חגיגות החמישים להיווסדה של הלהקה. אחרי השירות בצה"ל, נסע יהודה לעבוד כמדריך במחנה קיץ של הקהילה היהודית רפורמית בפנסילבניה. אחרי כמה שבועות, בהם המשיך לטייל ברחבי ארצות הברית, חזר גברה לישראל והתחיל לחפש בית ספר למשחק, אבל אז הגיע הטלפון מהמפקד שלו בצבא:
"ארבעה ימים אחרי שחזרתי מניו-יורק, התקשר אלי מי שהיה המפקד שלי בצבא והציע לי לבוא אתו לברוקלין כחלק ממקהלת חזנות ולהתחזן בחגים בבית כנסת בברוקלין. הסברתי לו שחזרתי רק לפני ארבעה ימים והוא אמר שיש לי כרטיס פתוח לשלושה חודשים ושבוע אירוח. הם שילמו לי משכורת, אז טסתי לניו-יורק".
הכרת פה מישהו?
"יום לפני שנסעתי לניו-יורק, הייתה לי הופעה במילואים. זאת הייתה מסיבת פרידה לרב הראשי של צה"ל. אחרי המופע פגשתי חבר שלא ראיתי שנים, שהתעניין מה אני עושה בחיים. סיפרתי לו שלמחרת אני טס לניו-יורק. הוא שאל איפה אשהה, אמרתי שאני עוד לא יודע. הוא היה המום ואמר לי, שזה לא עובד ככה. הוא שלח אי-מייל לחבר שלו שגר באפר איסט סייד. כשהגעתי לניו-יורק קיבלתי אי-מייל מהחבר, שהזמין אותי להתארח אצלו. הוא היה מקסים ונשארתי אצלו שבעה חודשים".
התחברת לעיר?
"כשנחתתי פה הרגשתי שניו-יורק זה היעוד שלי. הכל פה זרם לי, הלך לי. אנשים הגיבו אלי אחרת. לכל מקום שהלכתי הרגשתי אנרגיות טובות מאנשים. אמרתי לעצמי, בוא נחפש בית ספר. היו כמה אופציות ורציתי ללמוד ב'אמדה, האקדמיה למחזות זמר. הבעיה הייתה ששכר הלימוד שם אסטרונומי, סכום שמענק השיחרור בטח לא מכסה. אמרתי לעצמי שלעשות אודישן לא עולה כסף ונראה מה יקרה. בעקבות האודישן קיבלתי מילגה כמעט מלאה".
כמעט?
"היה חסר לי סכום כסף, אז התקשרתי לאבא שלי, שתמיד אמר לנו, שעל חינוך הוא משלם. אמרתי לו שיש לי חדשות טובות בשבילו, שקיבלתי מילגה, אבל שיצטרך להשלים את מה שהיא לא מכסה. הוא לא היסס וסיימתי את בית הספר בממוצע ציונים גבוה. ההורים שלי הגיעו למופע הסיום שלנו".
מה קרה אחרי שסיימת את הלימודים?
"עברתי לגור בצ'לסי ומשם המשכתי לאפר איסט סייד. התחלתי ללכת לאודישנים. אחד המורים, שהפיק מופע חדש בתיאטרון בניו-ג'רזי, ליהק אותי למופע. זה היה שבוע אחרי שסיימתי את בית הספר. אחרי אותו מופע ההצעות המשיכו להגיע. קיבלתי הצעות משני מופעים אחרים, האחד נקרא 'דן יאנקיס', והשני,The Full Monty. בחרתי במחזמר השני, שהסיפור שלו מבוסס על הסרט הבריטי באותו השם. זה סיפור על קבוצה של גברים מובטלים שמרימים מופע חשפנות כדי להרוויח קצת כסף. הם שמנים ומכוערים ולמרות זאת הקהל אוהב אותם והמופע הופך להצלחה. בחרתי במחזמר הזה, כי קיבלתי את התפקיד של החשפן הראשי. המופע הועלה בתיאטרון 'מייסון סטייט וורהאוס', במישיגן, בקיץ 2008. אחרי זה הגיעה ההצעה להשתתף ב'אאידה', שהועלה בדרום קרוליינה, הצעה ל'כריסמס קרול' במקארתור תיאטר בניו-ג'רזי, שזכה בשנת 1999 בפרס התיאטרון הטוב ביותר בארה"ב וקיבל את הטוני. הופעתי גם בשני מופעים גדולים שהופקו ע"י ברודוויי קאר, אחד מהם הועלה בטיימס סקוור ופתח את עונת הברודוויי".
הופעת גם בסצינה מהמחזמר המתהווה על המרגל הישראלי אלי כהן. מה אתה יכול לספר על ההפקה?
"ההפקה עדיין בחיתולים, מעבר לכך, אני מעדיף לא לדבר על זה עכשיו".

“חשוב לי לבטא יכולות ווקאליות בתקליט". גברה על במה
ממה אתה נהנה בעיר?
"אני נהנה ללכת פה לחדר כושר, אני חבר בניו-יורק ספורטס קלאב ולפני שבוע קיבלתי כרטיס מתנה לשבוע אימונים ב-H קלאב. הוא נמצא ברחוב 55 מערב. יש לו עיצוב פנים עכשווי, עם שיש וקרמיקה, וקרמים איכותיים. בניו-יורק ספורט קלאב, לעומתו, יש שטיח מקיר לקיר במקלחות. אני מעולם לא מצאתי את האומץ להתקלח שם, כי אני מניח שצריך לברך ברכת הגומל כשיוצאים משם".
מאיפה הזיקה לספורט?
"במשפחה שלנו תמיד היה ספורט. אבא היה כדורגלן מקצועי, אחי היה כדורסלן ואני בחרתי בספורט אמנותי. התחלתי בגלגליליות והמשכתי עם התעמלות קרקע".
מה עוד קורה בחיים שלך בימים אלה?
"אני עובד על סינגל שכתבתי וצפוי לצאת בעברית ובאנגלית, כשאת העיבודים עשתה נטלי טננבאום. יש לי רשת גדולה של תקשורת שבניתי, כך שאני אשמיע אותו לפיטר מקלין, שיש לו לייבל עצמאי ונראה מה יצא מזה. זהו תקליט בסגנון שפונה לפופ אבל ווקלי, חשוב לי לבטא יכולות ווקאליות בתקליט".
יש לך חברים פה?
"יש לי חברים מכל הגוונים, אבל הישראלים הם החברים האמיתיים. את החגים אנחנו חוגגים ביחד כשאני בתפקיד הרב, שאחראי על תחום הכשרות. אני עדיין שומר מסורת".
אם ככה, מה עם חברה?
"נהיית כמו אבא שלי, עדיין לא הגיע הזמן. אני מאמין שאני אכיר את החצי השני שלי במהלך החיים, זה בטח יקרה כשלא אצפה לזה. המורה שלנו אמר לנו שלהיות נואש זה לא סקסי. אם רוצים משהו בצורה נואשת, בדרך כלל הוא לא מגיע".
מה עשית בארבעה ביולי?
"ביליתי עם החבר'ה בפייר איילנד. אני מכיר שם המון אנשים שיש להם בתים".