השרים אישרו: נפגעי פגע וברח ישולבו בהסדרים

הצעת החוק שנולדה בעקבות דריסת שחר גרינשפן, תוקפת את עסקאות הטיעון "הפועלות לא פעם לטובת הנאשמים וגורמות עוול לנפגעים"

"חוק שחר גרינשפן" אושר היום (א') בוועדת השרים לענייני חקיקה. על פי הצעת החוק של חבר הכנסת זאב בילסקי (קדימה), גם נפגעי עבירת הפקרה לאחר תאונה יוכלו להביע עמדתם לקראת החלטה אפשרית על עסקת טיעון עם הנהג שפגע בהם.

 

את הצעת החוק יזם בילסקי בעקבות המקרה של שחר גרינשפן, שנפגעה בנובמבר 2009 באורח קשה בזמן שעמדה על המדרכה והמתינה לרמזור ירוק. בדמו של הנהג הפוגע נמצאה כמות אלכוהול גבוהה פי ארבעה מהמותר, ולמרות זאת הוטלו עליו במסגרת הסדר טיעון קנס בסך 1,000 שקלים, עבודות שירות בהיקף של 600 שעות ושלילת רישיון בלבד.

 

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי ישנם מאות מקרים בשנה בהם נהגים מעורבים בתאונת פגע וברח, מסתלקים מהמקום ללא קריאה לעזרה ולפעמים אף מטשטשים את הראיות בדבר הפגיעה. לדברי בילסקי, נראה כי הסדרי הטיעון פועלים לא פעם לטובת הנאשמים ועלולים לעשות עוול לנפגעים, ולכן אין צודק וראוי מכך שנפגעי עבירות מסוג זה יהיו מעורבים בהליך המשפטי ויוכלו להביע את עמדתם בפני הפרקליטות.

 

לפני כשבוע, ללא קשר להצעתו של בילסקי, אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק של ח"כ משה מטלון (ישראל ביתנו), המחמירה משמעותית את הענישה על המעורבים בתאונות "פגע וברח". על פי ההצעה, העונש המרבי לנהג שמפקיר פצוע תוארך מ-9 שנים כיום ל-14 שנה.