אלוהא הוואי

סנורקלינג, דולפינים, פארקים ומקדשים באיים הקסומים של המדינה ה-50 והדרומית ביותר בארה"ב

מכל היעדים בארה"ב, הוואי הוא יעד החופשה המועדף עלי. הוואי היא מבחינתי גן עדן עלי אדמות ולא רק עבורי, אלא עבור מאות אלפי המבקרים המגיעים לשרשרת האיים מדי שנה. בפעם האחרונה שטסנו להוואי, הגענו למאווי, האי השני בגודלו של שרשרת איי הוואי ואחד היפים שבו. האמת היא שכל איי הוואי הינם יפים להפליא ומתברכים בחופים מקסימים, עם מים כחולים צלולים, חמימים ונקיים. אין שום דמיון בין חופי הוואי לאלו של לוס אנג'לס. בעוד שאלו האחרונים קרים כקרח ומלאים באצות ים, הרי כל חופי הוואי, נראים כאילו התכוננו לקראת צילומי גלויית נופש, עם עצי דקל הנושקים למים צלולים-צלולים שבא לקפוץ אליהם. והם לא רק נראים כך, הם באמת כאלו. ואם אתם לא כל כך בעניין של ספורט ימי כסנורקלינג, צלילה, גלישה וסקי-מים, אז אתם מוזמנים לצאת להייק בצמחיה טרופית עשירה, מפלים מדהימים, בריכות שחיה טבעיות, הרי לבה ומה לא בעצם? אם יכולתי, הייתי בכיף עוברת להוואי, הבעיה היא שהיא סופר- יקרה. הכל שם יקר, בגלל שמדובר באיים ויש צורך לייבא הכל מהיבשת הגדולה ולכן, חופשה בהוואי אינה עניין זול, אלא אם אתם יודעים לכלכל את צעדיכם בתבונה. אפשר בהחלט לבלות בהוואי מבלי לפשוט את הרגל. התחנה הראשונה שלנו לאחר ששכרנו ג'יפ באחת מסוכנויות הרכב בשדה התעופה (עוד הוצאה מאוד יקרה. נאלצנו להוסיף 400 דולר על חבילת הטיול שלנו שכללה כבר רכב, אבל בגלל שרצינו ג'יפ רנגלר ולא ניסן מסכנה וקטנה, היינו צריכים להוסיף תשלום לא צנוע) היתה קוסקו. כן, כמו שאתם שומעים, Cosco. טוב, אני לא יכולה לקחת קרדיט על הרעיון המבריק הזה כי בספר הטיולים שקניתי לכבוד הנסיעה למאווי, המליץ המחבר להצטייד במצרכי מזון בקוסקו מה שיוזיל את הוצאות האוכל שלנו בצורה ניכרת, כי גם האוכל מאוד יקר בהוואי, אם אתם הולכים סתם לסופרמרקט. לאחר שמילאנו את העגלה במספיק מצרכי מזון לשבוע שלם וגם שמפו וקרם הגנה (הבאנו אתנו, אבל זרקו לנו הכל לפח בשדה התעופה), המשכנו לבית המלון/קונדו ששכרנו על הים. לאחר שהתמקמנו טוב וגם יצאנו לשחות בים, גילינו ששכחנו להביא נעלי מים. כן, המים בהוואי צלולים והחופים מקסימים, אבל יש חופים בהם יש אבנים גדולות ולא הכי נעימות במים ואם לא נזהרים, אפשר לחתוך את כפות הרגליים (נעלי המים יעזרו לכם מאוד גם בהמשך בביקור בחוף השחור). מאחר והיה לנו רק שבוע לבלות בהוואי והזמן חולף מהר מאוד כשאתם נמצאים בחופשה, היינו צריכים לבחור היטב אלו פעילויות אנו רוצים לעשות. לנוחותכם, כללתי כאן את עשרת הדברים/מקומות הכי שווים לראות ולעשות כשאתם מבקרים במאווי ובהוואי בכלל.

 

 "איי הוואי מתפארים בלואאו ומתחרים על לב התייר עם ההופעה המדהימה הזאת הכוללת ריקודים לצלילי מוסיקה הוואית, טקסים והסברים על המסורת של האי" (צילום: איילה אור-אל)

 

הונולואה ביי

לא הרחק מבית המלון שלנו בקנאפאלי (אזור תיירותי פופולארי), שוכן הונולואה ביי, אזור בו אפשר לעשות סנורקלינג בכיף. הדרך לחוף, היתה מדהימה ביופיה, עצי דקל גבוהים וצמחיה עבותה ירוקה ליוותה אותנו עד החוף ממש. בחוף פגשנו עוד תיירים רבים אחרים עם ציוד סנורקלינג. הגישה למים מלווה באבנים גדולות ושוב נזכרנו כמה חשוב להביא נעלי מים. לאחר שצפינו בדגים הצבעוניים ואף ראינו צב מים אחד ענק, שבנו את הג'יפ שמחים וטובי לב, רק על מנת לגלות שחטפנו טיקט. כל שאר כלי הרכב בצד הדרך, חטפו אף הם דוחו"ת חניה. על שום מה ולמה? לא ידענו. אף שלט שאסר על החניה לא עמד במקום וגם לא לאורך כל שאר הדרך. וכך למדנו שיעור חשוב בהוואי, פקחי החניה נהנים להעניק דוח"ות. אם אתה לא יודע למה, הם יודעים. לך שבור את הראש לבד, אבל בינתיים תשלם. וזאת עוד דרך של האי לעשות כסף על חשבון התיירים.

 

הדרך להאנה

הדרך הזאת נחשבת לאחת הדרכים היפות בעולם. היא עוברת על פני למעלה מ-50 גשרונים בכביש צר המתפתל בהרים בין מפלים, יערות גשם וצמחיה עבותה. מקסים זה לא מילה. לפני שנסענו למאווי, עשיתי רשימות של כל המסלולים שבדרך להאנה המובילים למפלים וכל מיני מקומות קסומים. התבוננתי בשקיקה בספר המספר על כל אותם מסלולי הליכה ועשיתי תוכניות. תכלס בשטח, לא תמיד אפשר היה לעצור בצד הדרך ולצאת להליכה, מהסיבה הפשוטה שאין הרבה מקומות עצירה בצד הדרך. פעם עצרנו ליד אחד המפלים והתבוננו בתאווה במפל המים המקסים שנשפך אל תוך בריכת מים קרים, אבל נאלצנו לוותר על שחיה בבריכה כי הגישה אליה היתה מאוד קשה. אם אתם כן מתכוונים לקחת את אחד ממסלולי ההליכה בדרך להאנה, אל תשכחו להצטייד בזוג נעליים טובות, תרמיל עם מספר בקבוקי מים וסנדוויצ'ים.

 

חובה לעצור עם זאת בחוף הים השחור הנקרא: Waianapanapa State Park ושם, לא תהיה לכם בעיה למצוא חניה בשפע. חוף הים שחור משחור ומוקף בצוקים שחורים מדהימים, מכוסים בצמחיה ירוקה. הים סוער בחלק הזה והדריכה על גרגירי החול השחורים (תוצאה של הלבה), אינה נעימה. מומלץ להצטייד בנעליים סגורות או נעלי מים. אנחנו כמובן שכחנו את שלנו בבית והיה מאוד לא נעים לדרוך על גרגירי החול המחוספסים שהכאיבו מאוד לכפות הרגליים שלנו. אפשר לערוך במקום פיקניק ואז להמשיך לעבר החוף האדום Kaihalulu .

 

האנה עצמה היא עיר קטנטנה שאין הרבה מה לעשות בה. היופי נמצא בדרך להאנה, אבל לא בה עצמה. מהאנה תמשיכו לאזור שבע הבריכות. גם אם אתם עייפים מהדרך הארוכה, אל תוותרו על המקום. השביל עובר לאורך נהר, מעל גשרים ובתוך יער של במבוקים.

הנסיעה להאנה, איטית בגלל הפיתולים הרבים שבכביש. יש גשרים המאפשרים מעבר של מכונית אחת בלבד, מה שאומר שתצטרכו לעצור ולאפשר לרכב ממול לעבור. אם תרצו, תוכלו להצטרף לטיול מאורגן להאנה שיקח אתכם באוטובוס כך שתוכלו להסתכל על כל היופי שמסביב מבלי להתרכז בכביש ולחזור בהליקופטר. החוויה, כך שמעתי, מדהימה. לחוג מעל מפלי המים ולראות את כל היופי הזה ממעוף הציפור, היא משהו שלא תשכחו אף פעם- אבל המחיר כמובן מופקע והרבה יותר כיף לדעתי, לנסוע ברכב פרטי ולעצור איפה שמתחשק.

 

שנורקל Snorkeling וצלילה

לא משנה באיזה אי אתם מבקרים, הוואי ידועה בטיולי הסנורקלינג שלה. המים שם כל כך צלולים שפשוט תענוג לצאת לים ולראות את הדגים, צבי הים והאלמוגים שלמטה. המחירים אגב, לא בשמים. אנו בחרנו בסירה שנסעה לאי מולוקיני ושם קפצנו למים עם ציוד הסנורקלינג שציידה החברה ולא הפסקנו להתלהב מעולם הדממה שלמטה. קיבלנו גם ארוחת בוקר וצהריים על הספינה. החברה שלנו אגב, גבתה 50 דולר לאדם מבוגר וחינם לילדים מתחת לגיל 12, כך ששילמנו רק כ 115 דולר (כולל מיסים) על שני מבוגרים ושני הילדים היו בחינם. ישנם חופים רבים בהם ניתן לשכור את הציוד או להירשם לקורס בן כמה ימים, בעיקר בחופים המערביים של האי. הסלע השחור בצפון קאנאפלי, הוא אחד המקומות המדהימים לצלול בהם. האתר עמוס בדגים וחיות ים. מי שמפליג בחודשי הקיץ, יכול לזכות גם בצפיה בלוויתנים. אנחנו, לא הצלחנו לראות, אבל נהנו בכל זאת. יש הרבה מאוד חברות המציעות סיורי לוויתנים וסנורקלינג. במלון בו אתם מתאכסנים, תוכלו לאסוף "ברושורים" ופרסומות שונות של חברות המארגנות הפלגות אלו, מומלץ להשוות מחירים.

 

לשחות עם דולפינים

כל איי הוואי מציעים את החוויה המיוחדת הזאת. אם אין לכם בעיה תקציבית, אז לכו על זה, במיוחד אם יש לכם ילדים. הם מאוד יהנו מההזדמנות להשתכשך במים עם דולפינים ולהצטלם אתם. הסיפור עם זאת, די יקר, כך שכדאי לשכלל ולבדוק אם הוא שווה את המחיר.

 

לואאו Luau

כל איי הוואי, מתפארים בלואאו ומתחרים על לב התייר עם ההופעה המדהימה הזאת הכוללת ריקודים הוואיים לצלילי מוסיקה הוואית, טקסים והסברים על המסורת של האי וארוחת ערב משותפת בסגנון באפה, אשר במרכזו עומד חזיר. אנחנו, כמובן פסחנו על החזיר וכצמחונית, לא התלהבתי יותר מדי מהאוכל, אולם עדיין, לא הייתי מוותרת על הלואאו המשלים את החוויה ההוואית. יש משהו קסום בריקודי ההולה לצלילי השקיעה. ואגב מחיר- זה נקבע לפי סוג ההופע והאוכל המוצע, ככל שהוא יותר עשיר, כך יהיה המחיר יותר גבוה. בסך הכל, כל ה"לואאוס" שראיתי בביקורי באיים, היו יפיפיים, לגבי האוכל- זה כבר תלוי בטעם. מופעים אלו, כמו שאר האטרקציות בהוואי, אינם מן הזולים. המחיר לאדם נע בין 66 דולר (מחיר מציאה) ל 110 דולר. לילדים מתחת לגיל 12 הכניסה ברוב הלואאים הינה בחינם. אגב- תוכלו לזכות בלואאו בחינם לכל המשפחה או בטיול סנורקלינג בחינם (ויש עוד רשימת חינמים) אם תסכימו להשתתף בהרצאת מכירות של Time Share, אתם לא צריכים להתפתות ולרכוש "טיים שר" אבל בתמורה לכך שאתם מסכימים שיבלבלו לכם את השכל במשך שעה וחצי, תוכלו לקבל במתנה עד ארבעה כרטיסי כניסה לבחירתכם לאחת האטרקציות המוזכרות כאן. משתלם בהחלט!

 

Haleakala National Park

זהו הפארק הלאומי הליאקלה שבמאווי הידוע גם כפאר הלאומי "בית השמש". הר געש כבוי אשר ממנו נשקף נוף עוצר נשימה (כמו מכל מקום) של האי, כולל הערים, החופים, שבילי הלבה ואפילו את האי הגדול, הוואי. מומלץ לבקר בהר בשעות הבוקר המוקדמות לפני שהפיסגה מתכסה בעננים המסתירים את הנוף. כשתגיעו לפסיגה, בגובה של 3000 רגל מעל פני הים, רגישו שאתם בין עננים. מיליון מבקרים בשנה מגיעים למקום, כך שזהו בהחלט מקום מומלץ ביותר. הפארק מציע מסלולי הליכה בדרגות קושי שונות. החל במסלולי הליכה בני פחות מקילומטר ועד שלוש קילומטר. בידקו אלו סיורי הרי געש מוצעים לכם באיים השונים, אם תבקרו באי הגדול הוואי, אז חווית הרי הלבה, תהיה הרבה יותר מרתקת, כי שם שוכנים הרי הלבה הגדולים והפעילים. ההוואיים אגב, מתייחסים אליו כאל מקום קדוש ולכן נערכים בבסיסו טקסים דתיים עם שירים מיוחדים. אטרקציה מפורסמת נוספת הקיימת בפארק הלאומי Haleakala הן בריכות טבעיות הנקראות בפי המקומיים: "שבע הבריכות הקדושות", משם הדרך מובילה אל אחד ממפלי המים הכי גבוהים במאווי.

 

גנים טרופיים

בגנים הטרופיים של מאווי ניתן לערוך סיור מודרך ברכבת קטנה בין הגידולים השונים האופייניים לאי: קנה סוכר, אננס, קפה ועוד. במאווי נמצא גם מוזיאון הסוכר ובו ניתן ללמוד על שלבי ייצור הסוכר.

 

מוזיאונים וגלריות

במאווי קיימים כמה אתרים תרבותיים חשובים. החשוב שבהם הוא מוזיאון Bailey House בשנות ה-1800 הוא היה שייך למיסיונר ובעל מטעי סוכר. מומלץ לבקר שם כדי לראות את הארכיטקטורה ההוואית הנהדרת. עץ הבניאן (פיקוס הודי) הצומח בחוץ, הוא פלא מדהים של הטבע. הוא פשוט ענק שבקושי תוכלו לצלם את כולו.

 

הכפר ההיסטורי Lahaina היה בעבר כפר של דייגים וציידי לווייתנים. כיום יש בו שפע של מסעדות חוף וגלריות מענינות. בחורף תוכלו לצפות מהחוף בלווייתנים.

 

"המים שם כל כך צלולים שפשוט תענוג לצאת לים ולראות את הדגים, צבי הים והאלמוגים שלמטה" (צילום: איילה אור-אל)

 

מקדשים ודתות

בקצה הצפוני של Lahaina תמצאו את Jodo Mission זהו מקדש בודהיסטי עם פסל בודהה הגדול ביותר מחוץ ליפן. תוכלו לבקר בפגודה שגובהה יותר מ-27 מטר. המקדש הזה הינו העתק מדויק של המקדש המקורי ביפן. אחת האטרקציות החשובות של מאווי היא מקדש Wo Hing. המקדש מתיחס להיסטוריה של המהגרים הסיניים שבאו להתישב באיי הוואי. בתיאטרון הסמוך למקדש מקרינים סרטים הוואיים. יעניין אתכם לשמוע שמי שצילם אותם היה תומס אדיסון, בין השנים 1898 ו- 1903.

 

כרמים

כרם Tedeschi הוא הכרם היחיד באי. הכרם ממוקם באזור הדרומי של Haleakala, ושייך לרב-חובל ידוע אשר קנה שתילי ענבים מעמק נפה שבקליפורניה וגם מאירופה. הכרם מניב תנובות בציר נהדרות.

 

הונולולו

הונולולו היא בירתה של כל קבוצת איי הוואי וממוקמת באי אואהו. תיירים רבים בוחרים להגיע להונולולו בביקורם הראשון בהוואי, סך כל המבקרים באי מדי שנה, מתקרב לחמישה מיליון איש, מה שהופך אותו לאחד היעדים המתויירים ביותר בעולם. הסיבה פשוטה: הונולולו מספקת את כל מה שהתייר הממוצע מחפש בגן העדן של הוואי: חופים מקסימים, הרי געש, מסעדות וחנויות בשפע, חיי לילה סוערים וכל הפעילויות האפשריות: גלישת גלים, סנורקלינג, רכיבה על סוסים, הייקינג בנופים המדהימים של האי וכמובן סתם רביצה בחוף הים. האי אואהו אינו הגדול ביותר בשיטחו מבין איי הוואי, אבל חיים בו כ 75 אחוז מתושבי המדינה- סך הכל למעלה ממיליון איש. רבים מתושבי האי, מעובדי כפיים ועד רופאים, עורכי דין, מורים, פקידים, נשים וגברים ואחד, עוסקים בספורט המרכזי של האי - גלישה. גם אם מעולם לא גלשתם, תוכלו לקחת באי שיעורי גלישה וללמוד איך לתפוס גלים. אואהו הוא גם האי עליו נערכה המתקפה היפנית על פרל הארבור בדצמבר 1941. מדי יום יוצאים סיורים ממרכז ההנצחה בנמל פרל הארבור. אל תפספסו אם אתם מבקרים באי. בדרום מערב העיר שוכנת שכונת וויקיקי המפורסמת ביותר בהוואי המשתרעת על פני 4 ק"מ. מרבית מבתי המלון של האי, ממוקמים בוויקיקי וחופי הים שם הינם בצבע לבן ומי הים בצבע טורקיז. משגע זה לא מילה.

 

איפה לישון?

בהוואי יש היצע עצום של חדרי מלון, קונדו, ריזורטים ועוד. תוכלו למצוא מחדרים עם מחירים סבירים ועד מטורפים. גרנד וואיליאה הוא ריזורט ענק הממוקם בדרום מאווי ומשתרע על פני 165 דונם מדהימים. יש שם בריכות, חופי ים, מסעדות, ספא ומגרש גולף פרטי. אזור קנאפאלי, האזור בו אנו בחרנו בטיול האחרון, מתברך באין ספור מלונות. כשאתם ניגשים לבחור מלון, מומלץ לבדוק אם יש לו חוף ים. אין כמו לצאת מהחדר ולקפוץ ישר לים, מבלי להיכנס למכונית ולהתחיל לחפש חוף. בתי מלון להם יש חוף ים, מציעים גם כיסאות נח על החוף, מסעדה ובאר עם משקאות.

 

טיפ אחרון חשוב

מאווי שורצת ביתושים שצצים להם בלילה כשאתם שקועים בשינה עמוקה. אלו לא סתם יתושים, אלא יתושים רציניים שלא עושים חוכמות. הם לא עוקצים והולכים. עקבות עקיצותיהם המשיכו ללוות אותנו עוד לאחר ששבנו מהוואי ללוס אנג'לס. מאחר ואת ספריי היתושים שלנו זרקו לנו בשדה התעופה ביחד עם השמפו וקרם ההגנה (כי אסור להעלות אותם על הטיסות מאז 9/11), הלכנו לקנות תכשיר נגד עקיצות יתושים וריססנו את עצמנו כמו שצריך. אבל היתושים המתוחכמים של הוואי, כבר הצליחו למצוא פיסת עור יבשה שלא עברה ריסוס והתלבשו עליה. כך שכדאי לזכור את השיעור הבא- כשנוסעים לאי טרופי, בבקשה להתרסס היטב, אחרת תחזרו הביתה עם פצעים פתוחים.

 

לסיכום- אל תרגישו רע אם לא תספיקו לראות ולעשות את הכל בביקור הראשון שלכם באי. בסופו של דבר, באתם לחופשה ואתם צריכים גם להקדיש מספיק זמן לרביצה על החוף עם כוס משקה צונן. בחרו שלוש פעילויות שאתם חייבים לעשות. אם תספיקו יותר, יופי ואם לא- הם יחכו לכם בפעם הבאה שתגיעו לאי.

 

נפרדתי מהוואי מרוששת ומאוהבת. לו העניין היה תלוי בי, הייתי עוברת מחר להוואי, למרות היוקר, הלחות והיותה בלתי מסבירת פנים לצמחונים (קשה למצוא אוכל נורמלי אם אינך אוכל בשר ודגים). האמת שאפילו קפצתי למשרד ריל אסטייט ובדקתי מחירים. מסתבר שתושבי האי זוכים להטבות מס מרחיקות לכת ותשלומי המיסים על הבתים, הינם מצחיקים ממש. טוב, אז בינתיים קניתי טופס לוטו ויש לי בדיוק 24 שעות לפנטז על בית חלומותי אותו ארכוש על שפת הים במאווי.