שירים שלא רואים ממטר

"אני תאונה כל כך. בהיסח דעת קרה. בהבל/ פיך. והקרום/ בינינו כל כך/ דק/ מאיים עלי/ להתפקע". שיר של סיגל בן יאיר מתוך פסטיבל השירה "מטר על מטר". בואו לקרוא שירים נוספים

הערב (ג') ייפתח פסטיבל מטר על מטר פסטיבל ירושלים לשירה, שיתארך שלושה ימים בין התאריכים 12-14.7. קבוצת המשוררים "כתובת" עורכת בפעם הרביעית את פסטיבל השירה "מטר על מטר", והשנה בפעם הראשונה בגן הבוטני בירושלים. בפסטיבל יתארחו מעל שמונים משוררים ומוסיקאים אשר ישתתפו ב-18 מופעים שונים שיעסקו בצורות שונות במרחב הקיום הישראלי, האינטימי, השירי, ה"מטר על מטר". והנה טעימה מן השירים:

 

בְּלוּ(ז), עָלֶק

מאת שמעון בוזגלו

 

שום דבר, puella,*

לא מְשמח עוד תְ'לִבִּי.

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אוֹר יוֹם,

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן עַד הַלַּיְלָה

(שְׁנֵי בָּנַי תְּחוּמִים

עַל שׁוּלְחָנִי בְּתוֹךְ מִסְגֶּרֶת).

שׁוּם דָּבָר, puella,

לֹא מְשמח עוֹד תְ'לִבִּי –

חוּץ מִלִּכְתֹּב תַ'שיר הַזֶּה.

 

* מלטינית: נערה.

 

בְּהֵיסַח דָעַת קָרָה

מאת סיגל בן יאיר

 

אֲנִי תְּאוּנָה כּל כַּךְ. בְּהֵיסַח דָעַת קָרָה. בְּהֶבֶל

פִּיךָ. וְהַקְרוּם

בְּינֵינוּ כּל כַּךְ

דַק,

מְאַיֵים עַלָי

לְהִתְפַּקֵעַ

 

שקיעה

מאת שי דותן

 

לראש העיר, ניר ברקת

הֵעִיר הַזּוֹ

נוֹבֶלֶת.

הַיֵּאוּשׁ בָּהּ הוֹלֵךְ וְגוֹאֶה.

צְרִיחֵי חוֹמוֹתֶיהָ, כִּפּוֹת כְּנֵסִיּוֹתֶיהָ

מִגְדָּלֶיהָ הַחֲדִישִׁים

שֶׁנּוֹלְדוּ בְּשֹׁחַד

מְבַצְבְּצִים

כְּמוֹ תָּרְנֵי סְפִינָה טְבוּעָה.

נִיצוֹלֶיהָ נִּמְלָטִים

אֶל יַבָּשׁוֹת חֲדָשׁוֹת.

פָּתַח תִּקְוָה,

לְמָשָׁל.

 

Bonjour Monsieur Gauguin, 1889

מאת מאיר ויזלטיר

 

בּוֹנְז'וּר מֶסְיֶה גוֹגֶן

מֵעֶבֶר לַפִּשְׁפָּשׁ.

הַחֹרֶף הַצְּפוֹנִי כְּבָר כָּאן, הָעֵץ עֵירֹם

אָךְ אַל תֹּאמָר נוֹאָשׁ

מֵסְיֶה גוֹגֶן.

 

חִידַת הָאָדָם לֹא תִּמּוֹג,

אוֹ לֹא בְּקַלּוּת יְתֵרָה.

וּבֵינְתַיִם הַסְכֵּת לַנַעֲרָה –

הִיא תַּגִּיש מַשְׁקֶה חַם,

הִיא תּוֹסִיף לַעֲרֹג.

 

עורבים

מאת ליאור שטרנברג

 

פּושִׁים פֹּה פּוֹעֲרִים

פִּיּוֹת מְקוּעְקָעִים כְּאִלּוּ זוֹהִי מַמְלָכְתָם.

מַלְּאוּ עוֹרְבִים גַּנֵּי יְרוּשָׁלַיִם

הַסְּפוּרִים, רֶגַע הֵם מִשְׁתָבְּרִים בְּהָדָר טִיסָה

קְטוּעָה וְאָז קוֹרְסִים בְּרִשְׁרוּשׁ

צִפֹּרְנָיִם עַל גַּגּוֹן הַמִּרְפֶּסֶת.

אֵין לִי מֻשָּׂג בְּצִּפֳּרִים, בְּאֱמֶת, אֲבָל בָּרוּר לִי שֶׁרֻבָּן

כְּבָר נַסּוּ מִכָּאן, לְמַעֵט אוּלַי הַדְרוֹרִים הַמְקַפְּצִים

אַחַר פֵּרוּרֵי לֶחֶם וּבַמְבָּה בֵּין

מִתְּקָנֵי הַשַּׁעֲשׁוּעִים, אוֹ הַיּוֹנִים

הַטִּפְּשׁוֹת, הַמְנַעְנְעוֹת אֶת רֹאשָׁן וּמְבַקְּשׁוֹת

מָה, אֱלֹהִים יוֹדֵעַ. מִדַּי פַּעַם זָמִיר

אוֹ צִפּוֹר שִׁיר אַחֶרֶת פּוֹעֲרִים

אֶת אַחַר הַצָּהֳרַיִם בְּרִנָּה

אֲבָל זֶהוּ בְּאֱמֶת,

זֹאת הָעִיר

וְאֵין לִי שׁוּם דָּבָר כִּמְעַט

נֶגְדָּהּ אוֹ נֶגֶד

עוֹרְבֶיהָ

פְּעוּרֵי הַמַּבָּט,

הַקּוֹרְעִים לִגְזָרִים

אֶת הַבֹּקֶר.

 

יום אחרי יום האשה הבינלאומי, נזכרת במו"ל

מאת דורית ויסמן

 

הוּא אָמַר לִי בּוֹאִי בְּקוֹל עוֹגְבָנִי

וּבַמִּטְבָּח, שָׁם הֵכַנְתִּי לָנוּ קָפֶה,

נָגַע בְּיָדוֹ (הָאַחַת) בְּפָנַי

בְּגוּפִי.

 

וּמִכֵּיוָן שֶׁהָיָה גַּם עִוֵר

עָלְתָה בִּי מַחְשָׁבָה שֶׁאוּלַי זוֹ

זְכוּתוֹ בִּכְלָל.

 

הָאֶבֶן הַיְרוּשַׁלְמִית, הַחוֹמוֹת,

טַחֲנַת הָרוּחַ, הַכֹּל עֲדַיִן שָׁם.