אמנים רבים, אפילו מהמצליחים בארץ, שואלים את עצמם לא פעם "למה דווקא אייל גולן?". מה יש בו שאין להם? מה סוד הקסם שבזכותו הוא ממלא הקיץ כבר שש פעמים הופעות פתוחות, שהכרטיסים אליהן נמכרו כולם מראש, בעוד הם רודפים אחר הזוג המתחתן הבא?
איך זה שאייל גולן, מבּין כולם, זוכה לחיבוק מקיר לקיר ונחשב לקונצנזוס ישראלי, בזמן שהם אפילו מוקצים מפלח השוק של ועדי העובדים? כבר יותר מעשור הם מחפשים תשובה, ורובם - עדיין לא מוצאים.

גולן בבריכת הסולטן. הופעה של מיליון דולר (צילומים: גיל יוחנן)
אני את התשובה שלי מצאתי דווקא בשיר התשיעי במופע שנערך אמש (א') בבריכת הסולטן שבירושלים. "בעירי הרחובות שטופים באהבה" הוא החל לשיר את אחד משיריו היפים אך הנשכחים שהופיע באלבומו "הסתכלי אליי" שיצא לפני 11 שנה, ושאותו לא ביצע בהופעות חיות כבר שנים. הקהל, כ-6,000 איש שמילאו את המקום, ענו לו כמקהלה מדופלמת "כמה מילים עוד לך אומר, שתבואי כבר מחר, לגלות את רגשותייך".
הרגע הזה מבטא יותר מכל את סוד הקסם של גולן. לא החיוך של מיליון הדולר, הכריזמה האינסופית ואפילו הקסם האנושי שהוא יכול לייצר במפעלים לייצור המוני, אלא דבר בסיסי לכל זמר אמיתי, שבזכותו הוא מספר 1 היום בארץ: השירים.
גולן של היום לא עושה פופ מזרחי כמו שאר חבריו לז'אנר שמתעסקים בעיקר בחומרים מסוג זה כדי להיות כוכבים לרגע. הוא אולי ייתן את "אני מבטיח" אבל הוא יהיה רק אחד מבין שלל שירים שכבר הפכו לקלאסיקות - או כאלה שבדרך לשם, כמו "חלק מחיי", "שמועות", "נולדת בשבילי", "בין הטוב והרע" ועוד, שהם לב לבו של המופע, ויותר מזה, הם הסיפור מאחרי ההצלחה הפנמנולית שלו.

כמות להיטים ענקית
חשש לא מבוטל היה לקראת סיבוב הקיץ החדש של גולן. השאלה היתה כיצד, אחרי שכבר פתח בהצלחה אולמות כמו "היכל התרבות", אמפי קיסריה ו"נוקיה", הוא יצליח להתעלות על עצמו, לחדש ולהביא ערך מוסף למעריציו הרבים שכבר ראו אותו באחד או יותר מאולמות אלה?
גולן הוכיח אמש, שמדובר במופע חדש לגמרי, שרק מדגיש עד כמה הוא מעצמה של איש אחד. בודדים האמנים בעולם שירשו לעצמם להופיע מול אלפי אנשים ולפסוח על להיטים ענקיים כמו "הוזה אותך מולי", "לקנות לך יהלום", "לב של גבר", "ואני קורא לך", "מציאות אחרת" ועוד ועוד, רובם ג'וקרים מנצחים שהם חובה להצלחת המופע.

שיאים של שמחה, שיאים של רגש
עם כמות הלהיטים הענקית שלו, גולן הרשה לעצמו לוותר עליהם, ושר במקומם שירים אחרים, חלקם מהאלבום החדש כמו "תמונה שבורה" ו"הלילה שלך",
וחלקם וותיקים יותר כמו "זה אני" ו"ים של טעויות". לרגע לא הורגש חסרונים של שאר השירים.
"כל מי שחווה פרידה, יודע מה זה כאב. אבל הרגע הקשה ביותר הוא כשאתה רואה אותה בזרועותיו של מישהו אחר", הוא דיבר מהלב אל אלפי המעריצים. האורות עומעמו, גולן התיישב על כסא בר גבוה, הקהל בתגובה ישב מתוח על הכיסאות וצליל הגיטרה של "כשאחר" החל להתנגן. למשך שלוש דקות, דום היה בקהל, כמה אפילו הזילו דמעה וכולם, ביקשו רק לחבק את גולן ולתת לו עוד קצת חום ואהבה ולומר לו בעיקר, שאינו לבד, ושהוא כבר כמו שם המופע, חלק מחיינו.
באוויר הירושלמי הנודע ומול אלפי סקרנים נוספים שעמדו בחוץ אל מול חומות העיר העתיקה, יצאו השופרות. "מי שמאמין" החל להתנגן ואז ניתן האות הענק לגראנד פינאלה המושלם. חב"דניקים בדוכנים, ברסלבים בכביש, סאטמרים המומים ואלפי אנשים בתוך הקהל, רקדו כולם יחדיו ושרו בצרחות "מי שמאמין לא מפחד, את האמונה מאבד... והעיקר לא לפחד כלל". לרגע קצר היה נדמה שירושלים מאוחדת, יותר מתמיד.