לפי כתב האישום שבגינו הורשע, לאחר שהודיעה לו שברצונה להתגרש, נהג ויאצסלב להכות את אשתו לעיתים תכופות ולאיים עליה. באחד המקרים המתוארים בכתב האישום נטען כי הוא משך בשערותיה של אשתו לנגד עיניה של בתם והחל לגרור אותה. לאחר מכן הוא צילם אותה מתפשטת והחל להכות אותה באמצעות פטיש וצינור של שואב אבק, תוך שהוא מאיים עליה.
כתב האישום מתאר כי הוא הלם בראשה של אשתו בעודו אומר: "שלא יזהו את הפנים שלך כשיקברו אותך". בתם היתה זו שהזעיקה את השוטרים לבית וברגע האחרון הם הצליחו להציל את אמה.
בהמשך מתאר כתב האישום סדרה של התעללויות שהעביר ויאצסלב את אשתו. באחת הפעמים בהן ביקשה האשה להתגרש, הוא איים עליה וביקש ממנה 100 אלף דולר ואם לא תתן לו - "לא תחיה" ו"אם לא יילך בטוב, יילך ברע". במקרים אחרים תקף ויאצסלב את חברתה של אשתו וגם איים על אביה שהתגורר יחד עמם.
לדבריהם, "אין מנוס מהעלאת רף הענישה, שמא יועיל הדבר להפנמת הקדושה שבחיי האדם, ולהרתעת הרבים, ובייחוד אלו הסבורים עדיין כי בת זוגו של האדם היא קניינו, והוא רשאי לנהוג בה כחומר ביד היוצר".
עוד מציין הרכב השופטים כי "המעשים בהם הורשע הנאשם מזעזעים בחומרתם. הם מתאפיינים ברוע ובאכזריות יוצאי דופן, והם מצדיקים, לטעמנו, לנקוט בשיטה הרואה בעונש המקסימלי את נקודת המוצא. אין מדובר באירוע אחד, אשר ניתן לומר לגביו, כי הנאשם איבד אולי את השליטה על עשתונותיו, ומשכך עשה את אשר עשה. מדובר בהתנהגות חייתית מתמשכת כלפי המתלוננת שהתקיימה לאורך זמן, מלווה באיומים בעל פה, באלימות הן כלפי הגוף והן כלפי הרכוש, הן כלפי המתלוננת והן כלפי הסובבים אותה".