מנכ"ל התמ"ת הדגיש כי התקציב יישאר במשרד כסיוע לענף מעונות היום. הוא ציין כי התקציב הסתכם השנה במיליארד שקל - סכום חסר תקציב. זאת על בסיס התחזית של הגדלת הסבסוד תגדיל את מספר הילדים שיירשמו למעונות. התחזית התבססה על 60 אלף ילדים שלגביהם יידרש הסבסוד לעומת 14 אלף שהיו שבנה שעברה. בפועל, נרשמו רק כ-30 אלף ילדים, כמחצית אוכלוסיית היעד. "יש היצע גדול אבל אין ביקוש", אמר קדמי.
עוד ציין כי מתוך עלות של 700 אלף שקל כשכר החזקת ילד בצהרון, הסבסוד אמור לכסות 200 עד 500 שקל. אותו יחס קיים לגביי המעונות, אם כי שם מדובר בעלות של 2,000 שקל לילד. שיעור הסבסוד נקבע לפי מבחן הכנסה של ההורים.
בהקשר זה, תקף יו"ר הוועדה חבר הכנסת משה גפני (יהדות התורה) את החלטת הממשלה לעניין הסבסוד שאמורה להיכנס לתוקף בשנת הלימודים הבאה גפני אמר כי השרים אישרו את מתכונת הסבסוד על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), נתונים שהם לא מבינים, לטענתו.
גפני הודיע שוועדת הכספים תילחם לביטול החלטת הממשלה, זאת מתוך חשש שהאוצר יאמץ את השיטה גם כדי לצמצם את ההנחות שניתנות למשפחות מעוטות יכולת בתחומים אחרים. קדמי אמר בתגובה כי אין משמעות להבדל בין גבר לאישה כשמדובר בזוג נשוי כי לגבי אם/אב חד הוריים הניקוד לא ישתנה, מה שהיה הוא שיהיה. באשר להיקף הסבסוד, הוא אמר כי הנושא אינו תלוי במשרד התמ"ת, אלא באוצר.
לאור הודעת קדמי בעניין עודפי תקציב הסבסוד, הציעה חברת הכנסת עינת וילף (עצמאות) להפעיל תכנית ניסיונית במשך שנה בשל ביטול תשלומי ההורים במעונות היום והצהרונים. יו"ר הוועדה אימץ את הרעיון והודיע שיפיץ את סיכום הדיון לראש הממשלה ולשרים ולבצע מחקר על השלכות ביטול התשלומים. הוא הציע לממשלה להקים ועדה במשרד החינוך שתרחיב את הניסוי, כך שיוסדר חינוך חינם מגיל אפס.