ביצעתם עבירת תנועה בכביש מסוכן? שלמו כפול

אם תתקבל הצעת החוק של ח"כ רוברט טיבייב, יו"ר ועדת המשנה למאבק בתאונות הדרכים, יוכפלו הקנסות על כל עברת תנועה שתתבצע על כביש מסוכן. ומי יקבע איזה כביש מסוכן? שר התחבורה, ישראל כץ

הראש היהודי ממציא לנו פטנטים. ביום א' הקרוב (24.7) תדון ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת חוק מקורית של ח"כ רוברט טיבייב. לפי הצעת החוק, נהגים שיבצעו עבירות תנועה בקטע כביש שיוגדר "מסוכן", יידרשו לשלם קנס כפול מזה הקבוע בחוק לעבירה שביצעו. בהצעת החוק גם מבקש טיבייב להסמיך את שר התחבורה לקבוע אילו קטעי כביש יוגדרו מסוכנים, בהתבסס על מספר התאונות שאירעו בהם במהלך השנתיים האחרונות.

 

הצעת החוק קובעת עוד כי רשויות תמרור מקומיות יחויבו לסמן את קטעי הכבישים שיוגדרו כמסוכנים, באמצעות תמרורים חדשים אותם יפרסם משרד התחבורה. בדברי ההסבר של הצעת החוק מציין ח"כ טיבייב כי "בישראל יש יותר מ-200 כבישים מסוכנים, שלא מטופלים או שמטופלים באיטיות. בכבישים אלו נהרגים ונפצעים יותר אנשים מאשר בכבישים אחרים".

אין כביש מסוכן, יש רק נהג מסוכן? (צילום: רותם מלנקי)  

 

"נהג שמודע לסכנה"

הצעת החוק של ח"כ טיבייב, עליה חתומים עוד 14 חברי כנסת, אינה כוללת התייחסות כלשהי לחובת המדינה לטפל באותם קטעי כבישים מסוכנים, ומטילה בפועל על הנהגים את מלוא האחריות על הנהיגה בקטעים אלה. בכך "מתיישרת" הצעת החוק עם גישתו של שר התחבורה, ישראל כץ, שמרבה להתבטא בפומבי בדבר "הגורם האנושי" ואשמתו הכמעט-בלעדית בגרימת תאונות דרכים.

 

בתחילת השנה אף הביע השר את תמיכתו במיזם טכנולוגי, שמטרתו להתריע בפני נהגים על התקרבות ל"מוקדי סיכון" בכבישים - קטעי כביש שבהם אירעו תאונות דרכים רבות, או כאלה שהוגדרו כמסוכנים על-ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. השר הבהיר אז כי "נהג המודע לסכנות שבדרך מוריד באופן דרמטי את הסיכוי שלו להיות מעורב בתאונת דרכים".

 

ראוי להזכיר כי גישה זו הייתה מקובלת במשך עשרות שנים בקרב רבים מהעוסקים בבטיחות בישראל. גישה זו סוכמה היטב ב-1998 על-ידי מנכ"ל מע"צ באותה עת, בן-ציון סלמן, שאמר כי "הנהג בישראל צריך להתאים עצמו למצב הכביש... כמו שבבית שלך אתה מתאים עצמך לתנאי הבית, כך גם בכביש".

 

"בטיחות בת-קיימא"

הגישה אותה מבטאת הצעת החוק נתקלת בשנים האחרונות בביקורת גוברת והולכת מצד מומחי בטיחות, שטוענים כי האחריות מוטלת בראש ובראשונה על המדינה - ולא על הנהגים. אותם מומחים מסבירים כי על המדינה לטפל בקטעי כביש שמוגדרים כמסוכנים, באמצעות שיפור מיידי של התשתית והתאמתה לתקני הבטיחות המתקדמים והמחמירים ביותר.

 

לעניין זה התייחסה בעבר ועדת שיינין, שקבעה את התוכנית הרב-שנתית למאבק בתאונות. "התפיסה המקצועית המתקדמת עוסקת היום באסטרטגיה של בטיחות בת-קיימא", הסבירו חברי הוועדה בדו"ח המסכם שהגישו לשר התחבורה. "העיקרון המנחה של אסטרטגיה זאת הוא למנוע מראש קיום מצבי סיכון ותאונות. הנחת היסוד היא שמאחר שהגורם האנושי מעורב ברוב התאונות, יש ליצור מראש תשתיות המותאמות למגבלות המשתמשים בדרך".