איך לבחור עדשה נכונה לצילום הבא שלכם

כל חובב צילום מודע לכך שעדיף לרכוש עדשות שונות למשימות שונות, אבל לא תמיד ברור מה מתאים למה. המדריך הבא יעשה לכם סדר, ויחסוך לכם הוצאות מיותרות

<<קורס יסודות הצילום

 

איזו עדשה כדאי לבחור כשיוצאים לצלם במסיבת יום ההולדת של הילדים? מהי עדשה אולטרה רחבה? האם תוכלו לצלם בעזרת מצלמת הכיס שלכם תקריב של גמל שלמה שפלש למרפסת שלכם? מה הקשר בין העין, גודל החיישן והעדשות השונות בשוק הצילום? המדריך שלפניכם יעזור בסיווג אורכי המוקד של העדשות לפי השימוש בהם. בנוסף, נשבור גם שני מיתוסים נפוצים: אחד לגבי עדשת ה-50 המ"מ, והשני לגבי הקשר בין אורך מוקד לפרספקטיבה.

 

 

העין שלנו 

למצלמה יש הרבה במשותף עם העין. כמו לעין גם למצלמה יש עדשה הממקדת את האור, צמצם (האישון) המווסת את כמות האור הנכנס וחיישן (הרשתית) הרגיש לאור ולצבע. למרות שהעין היא איבר מדהים, יש דבר אחד שהיא לא יכולה לעשות -  זום. אנחנו 'תקועים' לנצח עם אותה זווית ראיה.

 

ציוד צילום, אפילו פשוט, מסוגל כמעט תמיד לשנות את זווית הראיה (ובכך להגדיל או להקטין את שדה הראיה) על ידי שימוש בזום הקיים בעדשה על או על ידי החלפת עדשה. אורך או מרחק המוקד הוא מדד לזווית הראיה של העדשה. מדובר במרחק שבין קצה העדשה למקום בו מתמקדות קרני האור, והוא נמדד לרוב במילימטרים. אם תביטו על העדשה במצלמה שלכם תמצאו את אורך או אורכי המוקד שלה. חפשו את המספרים שיש לידם ציון של מילימטרים, לדוגמא: 50mm, 18-105mm, 5.8-17.4mm ועוד.

 

גודל החיישן וה"קרופ פקטור" המסתורי 

זווית הראיה בתמונה לא תלויה רק באורך המוקד של העדשה אלא גם בגודל החיישן. אותה העדשה מקרינה תמונה שונה על חיישנים בגדלים שונים. בגלל התופעה הזו נהוג להשוות את גודלם של חיישנים שונים לתמונה מסרט 35 מ"מ שגודלה 36 מ"מ על 24 מ"מ:

 

• המצלמות שבהן חיישן בגודל זה נקראות מצלמות Full Frame (או FF) והן יקרות מאד כי החיישן הגדול יקר. יש מצלמות בהם מותקן חיישן שממדיו קטנים בערך פי 1.5 מגודל של חיישן FF . גודלו של חיישן זה 24 מ"מ על 16 מ"מ בקירוב.
• סוג נוסף של חיישנים נקרא Four Thirds וגודלם 17 מ"מ על 13 מ"מ בקירוב.
• במצלמות קומפקטיות החיישן קטן מאד - גודלו 6 מ"מ על 4 מ"מ בקירוב - קטן בערך פי 5.5 מממדי חיישן FF. הסיבה שהחיישן כה קטן הוא עלות נמוכה ויכולת מזעור המצלמה והעדשה. למזעור יש מחיר, בראש ובראשונה איכות נמוכה יותר, אך יש גם מגבלות נוספות.

 

 

בגלל השוני בגדלי החיישנים נולד צורך בשפה משותפת במונחי אורך המוקד. נהוג לציין אורכי מוקד לפי מצלמות FF. לדוגמא: אם צילמתם עם עדשת 100 מ"מ המורכבת על מצלמת FF, אז התמונה המתקבלת היא באורך מוקד של 100 מ"מ. אם צילמתם עם אותה עדשת 100 מ"מ על מצלמה בה החיישן קטן פי 1.5, אז למעשה אורך המוקד במונחי FF הוא 150 מ"מ שהם 100 מ"מ כפול פקטור החיישן ששווה ל- 1.5.

 

הפקטור הזה נקרא גם "קרופ פקטור" או "פקטור ההגדלה" של החיישן. המספרים הרשומים על עדשות מצלמות DSLR ו SLR הם תמיד במונחי FF ויש להכפיל אותם בקרופ פקטור של החיישן כדי לדעת את אורך המוקד המנורמל. במצלמות קומפקטיות יש להכפיל את המספרים הרשומים על העדשה בפקטור של 5.5. לדוגמא, אם על המצלמה שלכם רשום 4.3 מ"מ – 21.5 מ"מ אז אורך המוקד במונחי FF של העדשה שלכם יהיה 24 מ"מ – 120 מ"מ בקירוב.

 

 

עדשות אולטרה רחבות 

בעדשות אלו משתמשים לרוב בצילומי נוף, ארכיטקטורה ורחוב והן משמשות גם ליצירת תמונות "גימיק". עדשות אולטרה רחבות איכותיות הן יקרות מאד בגלל אופטיקה משוכללת הממזערת עיוותים הנוצרים כשזווית הצילום רחבה. בעדשות פשוטות וזולות יותר קיימות תופעות של: עיוותי תמונה בלתי נשלטים, החשכת פינות, סטיות צבע ועוד.

 

בעדשה אולטרה רחבה יש גם בעיה נוספת הקשורה לעיוותי עדשה. מכיוון שאנו לוכדים זווית ראיה גדולה של עולם תלת ממדי ומשליכים אותה על משטח דו ממדי (חיישן, סרט צילום) נוצרים עיוותים - עמודים ניצבים יראו לנו כאילו הם מעוקמים או אלכסוניים, ואנשים יראו מרוחים ומעוותים - בעיקר בשוליים. חלק מהעדשות מהונדסות לתקן את העיוותים וחלקן האחר דווקא נעזר בהם כדי ליצור אפקטים כדוגמת "עין דג".

 

נהוג לחשוב שעדשות רחבות מעוותות את הפרספקטיבה - אך זו טעות. לפרספקטיבה אין שום קשר עם אורך המוקד. אורך המוקד מכתיב רק את זווית הראיה. את הפרספקטיבה מכתיב מיקום המצלמה ביחס לאובייקטים השונים. אמנם דרך עדשות רחבות אלמנטים קרובים נראים גדולים מהמציאות ואלמנטים רחוקים נראים קטנים אך זהו צרוף מקרים שנובע מכך שניתן להתמקד על עצמים קרובים עם עדשות רחבות מאד ובתוספת זווית ראיה רחבה נוצרת תחושת עומק.

 

 

אורכי המוקד של עדשות אולטרה רחבות הם בין 10 מ"מ ל-28 מ"מ וזווית הראיה של אורכי מוקד אלו נע בין 75-180 מעלות. במצלמות קומפקטיות לא ניתן להגיע לזוויות אולטרה רחבה בגלל גודלו הקטן של החיישן.

 

עדשות רחבות ו"נורמאליות" 

עדשות רחבות ונורמאליות נמצאות בשימוש יומיומי אצל צלמים רבים - צלמי אירועים, עיתונות, סטודיו, רחוב ועוד. הן טובות לצילום סיטואציות ממרחק סביר ומאפשרות לכלול גם את הסביבה הקרובה של המצולמים וכך לספר סיפור. המושג "עדשה נורמאלית" או עדשה "סטנדרטית" הוא עוד מיתוס. נהוג לחשוב שהעין רואה בדומה לעדשת 50 מ"מ, או שאורך המוקד של העין הוא 50 מ"מ שזה כמובן אבסורד. אורך המוקד של עין בוגרת הוא בערך 23 מ"מ. מבחינת פורמט, אין עדשה שרואה כמו העין. קולנוע IMAX הוא אולי הפורמט הכי קרוב לתמונה כפי שהעין רואה אותה. עדשת 50 מ"מ הפכה ככל הנראה ל"סטנדרטית" כי היא קלה וזולה לייצור וגם מפיקה תוצאות מעולות. מסיבה זו היא סופקה לאורך שנים רבות כעדשת קיט למצלמות 35 מ"מ, וכך הפכה לעדשה "נורמאלית".

 

אורכי המוקד של עדשות רחבות ו"נורמליות" הם בין 28 מ"מ ל-70 מ"מ וזווית הראיה של אורכי מוקד אלו נעה בין 45-74 מעלות.

 

עדשות טלה וסופר טלה 

עדשות טלה משמשות צלמים לתמונות תקריב (קלוז-אפ) של אובייקטים, ולצילום אובייקטים שלא ניתן להתקרב אליהם. הן משמשות צלמי אופנה ופורטרטים, צלמי טבע, צלמי ספורט צלמי פפרצ'י ועוד. כמו במקרה של העדשות האולטרה רחבות, גם כאן העדשה לא אחראית על שינוי פרספקטיבה, למרות שדרך עדשות אלו יש תחושה שהמציאות "מכווצת": נדמה שעצמים רחוקים זה מזה נמצאים על מישור אחד. הסיבה גם כאן היא זווית הראיה. בעדשות טלה הזווית צרה מאד, ובצירוף המרחק הגדול מהאובייקט נוצר אפקט של כיווץ.

 

עדשות טלה וסופר טלה נפוצות עלולות להכאיב לכיס בעשרות אלפי שקלים. ברוב המצלמות הקומפקטיות ניתן למצוא אורכי מוקד בטווח של 120-160 מ"מ, אולם יש גם מצלמות עם אורכי מוקד מפתיעים של 400 מ"מ 800 מ"מ ואף יותר (צלמים במצלמות DSLR יכולים רק לחלום עליהם) טכנית, ניתן אמנם לצלם באורכי המוקד הללו, אבל התנאים ליצירת תמונה איכותית באורכי המוקד האלו מוגבלים מאד.

 

אורכי המוקד של עדשות טלה הם בין 70 מ"מ ל-200 מ"מ ושל סופר טלה מעל 200 מ"מ. זווית הראיה של אורכי מוקד אלו נע בין 10 מעלות לפחות ממעלה אחת.

 

 

 

עדשות מאקרו 

עדשות מאקרו או מיקרו מיועדות לצילום עצמים קטנים מאד. ישנן עדשות מאקרו באורכי מוקד שונים. המשותף להן הוא יכולת התמקדות על אובייקט קרוב מאד ויחס הגדלה גדול כדוגמת 1:1 או 1:2. יחס הגדלה של 1:1 משמעותו שחרגול בגודל של סנטימטר יופיע בגודל של סנטימטר על החיישן. יחס הגדלה כזה גדול קיים רק בעדשות מאקרו ואינו תלוי באורך המוקד. לשם השוואה, בעדשת 500 מ"מ של ניקון יחס ההגדלה הוא רק 1:7, כלומר עצמים מופיעים בשביעית מגודלם על החיישן, במקרה הטוב. להרבה מצלמות קומפקטיות יש מצב מאקרו (הציור של הפרח). מצב זה מאפשר להתמקד על אובייקטים קרובים יותר ולרוב בוחר בצמצם פתוח יותר. ככלל, במצב זה כדאי לעבוד עם פוקוס ידני ולהשתמש בחצובה כדי לשפר את התוצאות.

 

סיכום 

בשוק הצילום של היום ניתן למצוא עדשות עם טווחי זום רבים, וברמות מחיר שונות. בקניית עדשה חשוב כמובן לכלול גם גורמים שלא נזכרו בכתבה זו כגון גודל הצמצם המקסימאלי, יכולות ייצוב, מרחק פוקוס מינימאלי, משקל ועוד. חשוב שבבחירת המצלמה והעדשה תכסו את אורכי המוקד המתאימים לאופי הצילום שלכם ותזכרו את השפעתו של כל אורך מוקד על התוצאה הסופית.

 

זיו שנהב הוא מדריך בגליץ בית הספר לצילום.

 

לגיליון קומפוזיציה האחרון>>