איך לא עושים מצגת

העולם מלא במצגות גרועות. הקורבנות של המצגות האלו מעבירים שעות על גבי שעות משמימות במשרדים, בבתי ספר ולפעמים סתם באינטרנט. אין סיבה שזה יקרה. הימנעו מהטעויות הבאות ותוכלו לחסוך עוד מוות משעמם בפאוורפוינט

<<בואו להכיר את האריה החדש של אפל

 

למרות שיש עשרות מאמרים באינטרנט, ושיחות ערות על הנושא, אנשים עדיין לא מבינים שהכדורים של פאוורפוינט הורגים. הורגים משעמום, כמובן. אם אתם חייבים להעביר מידע במצגת, יש דרכים די פשוטות לגרום למצגת להראות טוב, להעביר מסר ולעשות את כל זה בלי לשעמם אותנו למוות. הנה כמה דוגמאות לטעויות נפוצות, שנאספו ממצגת שהתגלגלה לידי ynet השבוע.

 

מתייחסים לקהל שלכם כמו מטומטם  

דרך טובה לוודא שמישהו לא יקשיב לכם הוא להתייחס אליו כאל ילד קטן. שקופיות ששואלות שאלות ומספקות מיד תשובה שנוסחה לידי כיתות א'-ג' הן שקופיות מיותרות. אלו שקופיות שמבהירות בצורה ברורה שהיוצר שלהן לא חשב הרבה לפני שענה. את התשובה הברורה והמידית יכול לנחש גם אדם שאינו בקיא בתחום עליו אתם מדברים, אתם פה כדי לתת את התשובה שהוא לא יכול היה לחשוב עליה, או את התשובה שהיה נדרש לו זמן להגיע אליה.

 

שאלות ותשובות הן דרך מצוינת להעביר נקודה. דאגו לנסח שאלה מעניינת ואז קחו את הזמן למצוא את התשובה הטובה ביותר.

 

 

לא שמים תמונות  

אם אתם רוצים להיות בטוחים שלא נסתכל על המצגת שלכם, אל תשימו תמונות. במקום, הוסיפו המון טקסטים, גרפים ופונטים גדולים וצבעוניים. הדבר הזה יבטיח שהצופה יאבד את ההכרה בשלבים הראשונים של המצגת. לפחות זה יחסוך ממנו את הסבל המתמשך של מעבר משקופית לשקופית בה יערמו עוד ועוד סטטיסטיקות שלא אומרות לו כלום.

 

תמונה היא כלי מצוין להעביר מסר. שילוב של תמונה ומילים גורמות לשני החלקים במוח שלנו להתעמק במה שקורה על המסך. המסר שלכם יהיה מדויק יותר ויזכר אם תוסיפו לו תמונה טובה.

 

 

שמים גרפים  

גרף במצגת זה כנראה הדבר הגרוע ביותר שאפשר לעשות. לגרפים אין ערך כשהם לא מלווים בהרבה מאוד נתונים שיסבירו מה אנחנו רואים. זו לא קריאה לשים את כל הנתונים האלו בתוך המצגת, זה לא המקום שלהם. יותר מדי שנתות גורמות לבלבול. מצד שני, יכול להיות שזה מה שרציתם לעשות מלכתחילה.

 

אם כבר בחרתם להציג גרף, דאגו שהשרטוט שלכם ישען על נתונים אמיתיים, או לפחות יראה אילו הוא נשען על נתונים ולא צוייר באופן אקראי כדי להעביר נקודה.

 

גרפים משקרים, תמיד. לפחות תשקיעו מאמץ וציירו משהו שלצופה יהיה מעניין להתסכל עליו.

 

 

שמים פונטים בגדלים שונים  

אם אתם רוצים שאנשים לא יקראו את הטקסט שטרחתם לכתוב, בחרו במגוון של פונטים ובגדלים שונים. אין כמו מצגת חסרת סדר, בה ניתן למצוא פונטים בגדלים שונים בכל שקופית ושקופית. מצגת כזו מכניסה את הצופה לסטרס. צפייה במצגת היא מעיקה, אין סיבה להפוך אותה לתהליך מבלבל עוד יותר.

 

החוק הוא פשוט: גודל הפונט המינימלי צריך צריך להיות 30. זה ימנע מכם להכניס יותר מכמה מילים בשקופית.

 

 

 

 

בוחרים צבעים משעממים  

התאמת צבעים היא נושא שלומדים עליו, והרבה, בבית ספר לעיצוב. לצבעים יש משמעות והם מושכים תשומת לב. אם בחרתם לעשות שימוש בצבע, אדום למשל, אל תפזרו אותו בכל מקום. אם הצבע האדום נמצא בכל שקופית תשומת הלב מתפזרת ומה שאמור למקד את הצופים רק מרגיז אותם.

 

אם לא למדתם עיצוב, או לא טרחתם להתעמק מעט בחשיבות של צבעים ועבודה איתם, הישארו עם דברים סטנדרטיים ופשוטים: טקסט שחור. אם תחברו אותו עם תמונה טובה לא תזדקקו לתוספת של צבעי אדום וסימני קריאה.

 

 

שמים הרבה בולטים

 

מצגת היא לא רשימת מכולת, אז למה אתם שמים בה רשימות? בולטים (נקודות) הם הדרך הבטוחה לגרום לאנשים לאבד עניין, גם אם כתבתם מילה או שתיים ליד כל בולט. בולטים מרמזים על כך שיש רשימה ורשימות הם דבר משעמם, חסר מעוף וחסר דמיון. הם מבטיחים שיוצר המצגת לא טרח לחשוב פעם אחת על הצופים ולא חיפש דרך לעניין אותם ולגרום להם להיות מעורבים רגשית בנושא.

 

שקופית אחת צריכה להעביר רעיון אחד. אם המצגת שלכם מכילה שלושה נושאים וכל נושא מכיל שלושה תת נושאים צרו 12 שקופיות: שקופית לכל נושא על, ועוד שקופית לכל תת נושא. אם יהיו לכם גם תמונות בכל שקופית תת הנושאים ישארו בזיכרון של הצופה.