כבר כמה שנים שאני עורך סיורי ליקוט צמחי-בר למאכל, ואפילו כבר כתבתי על כך מספר פעמים פה. אבל כשמגיע הקיץ אני מוריד הילוך, כמו שדובים ישנים את שנת החורף שלהם, אני ישן את שנת הקיץ. בקיץ המקומי, החם והיבש יש, באופן טבעי, פחות מה ללקט. בחורף אנחנו מלקטים אינספור עלים, פרחים ושורשים מצמחים שונים, בקיץ אין את כל אלה. אבל בכל זאת, ליקוט ובישול של צמחי בר הם מסורת מקומית עתיקת יומין שהייתה חלק מהתרבות של האנשים שחיו פה, לא רק בחורף אלא לאורך כל השנה. למרות שיש פחות מה ללקט בקיץ, אפשר למצוא בעיקר זרעים, פירות מתוקים וצמחי תבלין שאפשר להכין מהם מטעמים נהדרים.
השנה החלטתי לחרוג ממנהגי ולצאת ממאורתי לסיורי ליקוט קיציים. אנחנו מטיילים בכל הארץ, אבל בעיקר באזורים הגבוהים יותר- הרי הגליל והרי ירושלים, ולכל אזור יש את המטעמים הקיצים שלו. בשלב זה של הקיץ אני מוצא ואוסף בעיקר זרעים ופירות. לפני מספר ימים הסתובבתי באצבע הגליל, שם ליקטתי ואכלתי זרעים של שומר, זרעי חרדל ופירות בשלים של פטל, ממש לצד הבניאס.
_wa.jpg)
הפטל עכשיו מוכן לקטיפה ואכילה (צילום: אסף רונן)
במהלך החודשיים הקרובים יבשילו עוד פירות בר רבים על העצים, כמו האשחר, העוזרר, השיזף, הקטלב וגם פליטי תרבות כמו התאנים, החרובים, ועוד עצים ושיחים הפזורים בבר, במעזבות וביערות הקרן הקיימת (שם מותר ללקט פירות שנשרו מהעצים, ובלבד שאינם מוגנים ושהמלקטים נשמרים שלא לפגוע בעצים).
משהו על פירות וזרעים
הנה כמה דוגמאות למה שאפשר להכין מהעושר הזה:
סומאק
לימונים מאוד קשה להשיג בקיץ אך אשכולות הסומאק כבר נמצאים על העצים. אם אתם בדרכים, אפשר לקטוף אשכול ולהכין לימונדה טבעית ללא לימון, בשטח. כל מה שצריך לעשות זה לחלוט את האשכולות האדומים והחמוצים במים חמים ולהניח לחליטה להתקרר. אפשר להוסיף תמרים, סילאן או דבש חרובים, לפי הטעם.
)wa.jpg)
לימונדה מסומאק ניסיתם פעם? (צילום: אסף רונן)
צלף
שיח הצלף הקוצני נפוץ מאוד בארץ, בסוף האביב אנחנו מלקטים את ניצני הפרחים ומשמרים אותם בחומץ או במי מלח, ואז הם משמשים אותנו לבישול ולרטבים לאורך כל השנה. ככל שמתקדם הקיץ מניב השיח פירות מלאי זרעים, בצורת מלפפון קטן, שאפשר לשמר בחומץ או בתמיסת מלח והם ממש ערבים לחיך. בתקופת חז"ל כונה אדם שהיה מלקט ומכין את פירות וניצני הצלף, בשם "קפר", שהוא היום שמו של הצלף בשפות לעז.
_wa.jpg)
מתאים כל השנה- צלף (צילום: אסף רונן)
זרעי חרדל
זרע נפוץ וטעים שעכשיו הזמן לאספו הוא זרע החרדל. בחורף אנחנו אוכלים את העלים של חרדל הבר ומכינים ממנו מטעמים חריפים, בקיץ אוספים את הזרעים ומכינים ממרח חרדל מקומי טבעי.
קל מאוד ללקט ולברור את זרעי החרדל- הזרעים נחים בתוך תרמילים בצורת חרב שנמצאים משני צדיו של גבעול החרדל היבש. בכל תרמיל יש 4 זרעים קטנים. בדרך-כלל מוצאים מקבצים גדולים של ענפי חרדל מלאי תרמילים, אפשר להוריד בתנועה אחת תרמילים רבים מהגבעול, למולל את התרמילים בין שתי ידיים כך שיתפרקו, ולנשוף על כף היד עם התרמילים. כשנושפים עף המוץ (קליפות התרמיל) ונשארים על כף היד זרעי החרדל הקטנים.
אם אתם אוספים מספיק זרעי חרדל אתם יכולים להכין ממרח חרדל מקומי ביתי. אמנם הזרעים שחורים אך זו רק הקליפה ותכנם צהוב כמו החרדל שאנו מכירים.
_wa.jpg)
אל תדאגו, בפנים זה צהוב - זרעי חרדל (צילום: אסף רונן)
המרכיבים:
פירות צלף
לתערובת כבישה:
כוס חומץ בן יין
כוס מים
כפית גדושה של מלח גס
תבלינים:
זרעי כוסברה שלמים
עלי דפנה
אופן ההכנה:
)Wa.jpg)
פירות צלף כבושים (צילום: אסף רונן)
ממרח חרדל ביתי חריף יותר מממרח חרדל תעשייתי, אך טעמו עשיר יותר. הוספת חומץ או מים חמים תסייע להפקת ממרח חרדל חריף פחות ומריר יותר. אפשר לערבב את ממרח החרדל עם ממרחים אחרים. זרעי החרדל המקומיים (שחורים) מניבים ממרח חרדל כהה.
המרכיבים:
1/4 כוס זרעי חרדל שהושרו במים ללילה אחד
2 שיני שום כתושות
2 כפות חומץ תפוחים
11/2 כפות דבש
2 כפות שמן זית
1/2 כפית זרעי כוסברה טחונים
1/2 כפית מלח
כלים: צנצנת זכוכית
אופן ההכנה: