לשנות עולם בעזרת המצלמה

הצלם דן קינן רוצה לעזור לילדים עזובים, בין אם באוקראינה ובין אם בדיטרויט

דן קינן, צלם עיתונות ישראלי, שהתקבל לפני שנה לתערוכה של אמנים בינלאומים בסקול אוף ויז'ואל ארטס עם צילומים החושפים את השפעת האנושות על הסביבה, יצא בימים אלה בפרויקט חדש. באתר שהשיק השבוע, www.opportunity4life.org, מבשר קינן כי יש באפשרותם של יחידים לשנות את העולם למקום טוב יותר. קינן מבקש מכל מי שהוא יכול לתרום לפרויקט החדש שלו, שהוא סרט עלילתי באורך מלא על יתומי אוקראינה, שמספרם מוערך כיום בין 50 ל-300 אלף ילדים ולפחות 40 אלף מתוכם הם חסרי בית. קינן מספר על ילדים בגילאי 19-7 המתגוררים במחסנים עזובים, כשרבים מהם מדרדרים לסמים והופכים נרקומנים, פושעים וזונות. ע"פ הנתונים שאסף, 22,000 מהילדים האלה הם נשאי נגיף האיידס, HIV. את דבריו מגבה קינן באתר בקליפ שצילם במהלך ביקורו באוקראינה במאי שעבר, לשם יצא לאחר שעבר על אין ספור דו"חות של האו"ם, כשחיפש פרויקט להתמקד בו וגילה שכל בן אדם שמיני באוקראינה הוא HIV Positive. כשנחת באוקראינה ניסה קינן לאתר אירגוני רוווחה המטפלים ביתומים, ולמרות שהאוקראינים בקושי מדברים אנגלית, הוא הצליח לחבור לקבוצת ילדים חסרי בית ולשוחח אתם.

 

"יש היום בעולם 140 מיליון ילדים חסרי בית" (צילום: דן קינן)

 

קינן: "באוקראינה נטישת הילדים היא תופעה נפוצה. הילד ננטש בביה"ח ביום שהוא נולד והצוות נותן לו שם ומטפל בו. ואז מתחיל מעגל של בתי יתומים כשאחוז מסוים מגיע לבתי חולים לחולי נפש, לרחוב, לזנות, סמים. זה מעגל שלם כשבסופו של דבר חלק מהילדים הופכים להורים בעצמם, כך שחלק מהילדים נולדים למציאות הרבה יותר קשה מההורים שלהם, שאין להם שום יכולת בסיסית לגדל את הילד".

 

איך הגעת לילדים?

"דרך אירגונים מקומיים. באוקראינה האנשים ספקנים כלפי זרים ובקושי מדברים אנגלית. הייתי בבתי יתומים ובימים האחרונים שלי שם התחברתי לקבוצה של כשמונה ילדים שחיים ביחד במבנה הרוס שהוא למעשה מרתף. הם חיים למעשה בביוב, כי כל מערכת ההסקה עוברת שם וככה הם מתחממים בחורף. בלילה האחרון שהייתי אתם הם לקחו סמים לידי, חוויה קשה. כצלם עתונות בארץ יצא לי לחוות הרבה סבל מסביבי, אבל עם הילדים האלה זאת היתה חוויה מאוד חזקה, מה שהוביל אותי לרעיון להקים אירגון שלא למטרות רווח כדי לעזור לילדים האלה, לתת להם הזדמנות לחיים".

 

על פי התמונות באתר נראה שגם תעדת אותם.

"הצלחתי לצלם מעט וכשהייתי בדרך לניו-יורק, שאלתי את עצמי מה אני יכול לעשות עם החומרים האלה. הייתי יכול למכור את הצילומים לסוכנויות ידיעות, אבל רציתי להצליח לעשות שינוי בחיים של הילדים האלה. הם מייצגים תופעה שמתרחשת היום במזרח אירופה ובמקומות רבים אחרים בעולם, כולל בארה"ב, למרות שכאן זה קורה קצת אחרת".

 

איך הקמת את העמותה?

"כשחזרתי נפגשתי עם אנשי עסקים, עם אנשים בארץ ועם אנשי תקשורת בבי.בי.סי, בפוקס ניוז ועוד. הבעיה הייתה שלא היו לי חומרים להראות להם".

 

אתה מגייס כספים כדי להפיק סרט עלילה על הילדים, אתה מאמין שסרט באמת יכול לעזור?

"ראיתי איך צילום יוצר תודעה ציבורית, אני מאמין שזה כלי שיכול ליצור שינוי חברתי. הילדים סיפרו לי בפרטי פרטים מה קרה אתם מהיום הראשון שעזבו את הבית, חלק מהם היו במצב תקשורתי טוב והצלחתי להקליט אותם בווידאו. אחד הילדים שאני רוצה שיוביל את הסרט סיפר לי שהוא למד מהחוויה של אמא שלו, שהביאה אותו לעולם כזה, ועכשיו, כשהוא בן 25, יש לו שני ילדים משתי נשים שונות. הוא רוצה להיות מסוגל ללמד את הילדים שלו מהניסיון שצבר. יומיים אחרי שפגשתי אותו הוא נעצר ונשלח לכלא, לפני חודשיים הוא השתחרר והיום הוא נמצא בכפר בו אמא שלו גרה. אני מאמין שהסרט יהיה מוצלח והמטרה היא שמכסימום אנשים יראו אותו כדי להגדיל את העירנות לנושא, מתוך תקווה שאנשים ירתמו לעזרה. יש היום בעולם 140 מיליון ילדים חסרי בית".

 

הצבת דד-ליין לפרויקט?

"אנחנו זקוקים לכ-$55,000 כדי להפיק את הסרט באוקראיינה ובניסיון לגייס את הסכום נרשמתי לתוכנית האינטרנטית לגיוס כספים לפרויקטים. עד ספטמבר, עוד 57 יום, אנחנו חייבים לגייס $12,000 כדי לעמוד בתנאים. במקביל התחלתי פרויקט עם שותף בדיטרויט ואנחנו מקימים שם 'הום סקול', לילדים בני 10-7 שלא הצליחו להיכנס לבית ספר ציבורי. דיטרויט היום היא עיר נטושה, עם פחות תושבים ממה שהיו בה בשנת 1910. זאת עיר שיש בה אלימות ופשע, העיר שהייתה הדבר הכי נוצץ בשנות ה-40 עד 60 הפכה לדבר הכי עכור. אולי משם יצמח דווקא משהו חדש".