לפעמים נדמה שחלל מסוים הגיע לקצה תכולתו ואין אפשרות להוסיף לתוכו אף לא פריט אחד נוסף, קטנטן ככל שיהיה, ואז, לגמרי במקרה, מגלים שתנועה קטנה, שינוי מינימלי בהרכב הפריטים, והנה נפתחות בתוכו אפשרויות חדשות, נוצר בו מימד נוסף והחלל כולו מקבל חזות ומהות שלא נראה שיש או תהיה בו אי פעם.
כך קרה שבחצרנו הקטנטונת - המנוצלת היטב ובמקסימום יעילות פר שטח ומכילה בכבוד את גחמות הבילוי של בני הבית, קטנים כגדולים, הולכי על שתיים כהולכי על ארבע - לא היה מקום לספה, לא היה איפה להתרווח בנוחות בערבי הקיץ החמים כשהאוויר הכבד מתחיל להראות סימני תנועה, להרים רגליים ולחשוב שהחיים בעצם לא כל-כך רעים. שברנו את הראש, ביכינו טעויות עבר תכנוניות. חשבנו בגדול ואז בקטן. זרקנו כמה מתקני טיפוס רעועים ו...פ-ת-א-ו-ם נכנס בי השד הארגוני. במשך יומיים סחבתי, פרקתי, מיינתי, תפעלתי, זרקתי ורכשתי וכך נוצרה יש מאין פינת ישיבה חדשה ומרווחת פחות או יותר, שיכולה להושיב בנוחות שישה אנשים מיוזעים (או ארבעה וסאלוקית מפונקת שאוהבת להיות בעניינים מבלי שתצטרך להתכלב על הרצפה).

נמצא הפתרון לספה ולשתייה (צילום: מיכל וקסמן)
כל שנותר הוא למזוג לנו דרינק קיצי ומרענן, להרים רגליים על שולחן הברזל המרוקאי ולחלום על בואו של הסתיו. כל ערב, לפני או אחרי שהילדים שכבו לישון, כשהאוויר חוזר לזוז ואפשר לתת למזגן לנוח לקראת עוד יום של מלחמה במעלות, אנחנו כאן, על הספה החדשה, לוגמים יין לבן צונן ישר מהקרח, וודקה או בוכא קפואות או דרינק אחר מארסנל הקיציים שלנו שכולם קרירים, קלילים ומשיבים נפש. מוזמנים להצטרף.
עכשיו העונה של הליים. אני לוקה באובססיה קשה לפרי הזה: ריח, טעם וצבע קומפלט. איך שלא משתמשים בו, תמיד יביא איתו רעננות והמון שמחת חיים. ליים עושה פלאים לאוכל וגם לאלכוהול: לקייפיריניה מקשאסה ברזילאית, למוחיטו מרום קובני והרבה נענע, למרגריטה מטקילה מכסיקנית, לדאוולה קנייתית מרום ודבש ולקייפירושקה מוודקה רוסית קפואה.
המרכיבים (ל-2 כוסות)
3 ליים גדולים יחסית2 כוסות מלאות מאוד בקרח (עם גבעה קטנה מעל שפת הכוס)
1 כף גדושה סוכר
2 שוטים של וודקה קפואה

ליים, סוכר ואלכוהול (צילום: מיכל וקסמן)
אופן ההכנה:

קייפירושקה (צילום: מיכל וקסמן)
המרכיבים (ל-2 כוסות):
2/3 כוס יין אדום איכותי שתשמחו לשתות11/3 כוסות סודה או סאן פלגרינו קרים
קרח למילוי הכוסות
1/2 תפוז חתוך לפלחים דקים עם הקליפה ובלי האזור של הגרעינים
אדום כיין עם תפוזים וקרח (צילום: מיכל וקסמן)
אופן ההכנה:

טינטו דה ווראנו (צילום: מיכל וקסמן)
גם באלכוהול אני עם האיטלקים. מתה על קמפרי: צבע עמוק, קרירות קופצנית של סודה, מתיקות עדינה עם טאץ' מריר ומעורר. הכי זכרונות מסרדיניה. יש כאלה שהולכים עם המתיקות עד הסוף ושותים את הקמפרי שלהם עם מיץ תפוזים טרי. אם אתם כמוני, מעדיפים לדלל קצת את הסוכרים ובכל זאת רוצים לזכות באדום-כתום העכור היפהפה: תוכלו לנצל עוד פרי שמתחיל להופיע בדוכנים ממש עכשיו: פסיפלורה. יש מי ששונא ומי שאוהב. אני אוהבת מאוד גם את הקראנץ' הממכר של הגרעינים.
ועוד משהו קטן: נסו לשמור את הקמפרי שלכם בפריזר, כמו וודקה. הוא מקבל סמיכות סירופית שמעשירה כל משקה אליו הוא נמזג. שלמות.
המרכיבים (לכוס אחת):
כוס מלאה בקוביות קרח1/4 כוס קמפרי
מיץ וגרעינים מ-4 פסיפלורות בשלות (או רק המיץ מסונן דרך מסננת אבל אז תצטרכו עוד כמה פירות)

התשוקה לאלכוהול (צילום: מיכל וקסמן)
אופן ההכנה:
_wa.jpg)
קמפרי פסיפלורה (צילום: מיכל וקסמן)
לחיים!