לא ברור אם אלו רעידות האדמה, אורח החיים הקפדני או תופעת לוואי הנובעת מצריכת יתר של מוצרי סויה, אבל משהו בתרבות היפנית פשוט משונה. החל מאכילה באמצעות מקלות וחבישת קסדות על ידי טייסי קמיקאזה ועד נישואין עם דמויות DS ומשתנות אלקטרוניות שנותנות לך ניקוד על עוצמת הזרם, היפנים לא מפסיקים לשבור שיאים ברף הביזאריות שהם עצמם קובעים.
המוזרות היפנית לא פוסחת גם על תעשיית הגיימינג המקומית ולאורך השנים יפן יצרה כמה מהמשחקים הביזאריים, ההזויים וממיסי המוח שנוצרו אי פעם. מומלץ, אם כך, לקחת את תוכן הכתבה בהומור, מתוך ידיעה שהיה יכול להיות גרוע יותר - למשל, כתבה על הדברים הכי מוזרים שאוכלים הסינים.
תארו לעצמכם שאתם נסיך קטן וזניח מעולם קטן ונידח. אביכם הוא המלך הכל יכול של הקוסמוס, ובערב שתייה שיוצא מכלל שליטה הוא מחריב בטעות את היקום המוכר. נחרד מהטעות, מפקיד המלך בידי הנסיך את ה-Katamari, חפץ עגלגל בעל תכונות דומות לשיטת בחירת הלבוש של ליידי גאגא (הוא נמרח בדבק ומתגלגל על חפצים רנדומליים). המטרה היא שתאספו מספיק חומר לבנות מחדש את היקום שנהרס.
לכו תסבירו למלך שכוכבים הם מאסות אדירות של פלסמה בוערת, ולא אוסף של אלטע-זעכן. הנסיך הזעיר אשר הפך לשליח האפוקליפסה הפסיכודלית והחביבה אי-פעם, יוצא למסע במהלכו יגלגל למוות חפצים, בניינים, פילים ולוחמי סומו. Katamri היא אולי סדרת המשחקים היפנית המוזרה ביותר שהצליחה לפרוץ ללב ליבו של המיינסטרים. טוב, חוץ מהשרברב המכור לפטריות הידוע כמריו.
מעין גרסא שובינסיטית על אסיד למשחקי גלדיאטורים. Super Galdeic Hour הוא משחק אודות ארבע חיות פרוותיות חמודות אשר משתנות לנשים שופעות בעל לבוש מינימליסטי. בצורתם הנשית משתתפות הארבע בסדרת תחרויות שייעודן היחיד הוא לגרום להן לרטוט ולקפץ כמה שיותר.
הבנות משחקות "הכה את החפרפרת" בביקיני חושפני, קפיצה בחבל בביקיני חושפני וסומו ישבנים בביקיני חושפני. ניתן גם לצאת למסע קניות (בביקיני חושפני), בשביל להשביע את מנת הסקסיזם היומית שלכם.
Seaman
למשחק הזה, שמקורו בחמש דקות התהילה של קונסולת הדרימקאסט, יש שתי מקורות אפשריים: הראשון הוא צפיית יתר בסרט "משמעות החיים" של מונטי פייתון - תוך כדי שאיפת כמויות מסחרית של דבק מגע; השני היא הדג המוזר הזה. Seaman הוא גרסה מעוותת של טמאגוצ'י, השחקן מגדל דג עם פרצוף אנושי וצריך לדאוג לכל צרכיו. רעיון מדהים אתם חושבים? ובכן, זה לא הכל. המשחק מאפשר לנהל שיחות רבות משמעות עם הדו-חי וכך ליצור אינספור סיטואציות משעשעות.
כן, אני יודע שמדובר בשני משחקים, אבל שניהם בעל קונספט דומה, ורחוק מלהיות פוליטיקלי קורקט, ולכן לא נפריד ביניהם. Muscle March הוא גרסה פארודית לשעשועוני "ראש בקיר" למיניהם, המגוחכים בפני עצמם. במשחק אתם מגלמים בודי-בילדר עצבני שרודף אחרי גנס אבקת חלבונים אכזר ברחבי טוקיו.
למזלכם, הגנב השפל שובר את קירות העיר בצורת פוזות של מפתחי גוף, מה שמאפשר לכם לעבור דרך הקירות, אבל רק אם תחקו את הצורה באופן נכון. על מנת לגוון את המשחקיות ניתן לבחור בין דמויות שונות של גברים חטובים בספידו, גברים חטובים בביקיני ודובים חטובים. בספידו כמובן.
את Cho Aniki, אשר הפך בארה"ב וביפן למשחק קאלט של ממש, לא ניתן לתאר אחרת מאשר כגרסא פסיכוטית של מצעד הגאווה מתודלק בסמי הזיה קשים. במשחק תגלמו גבר שרירי אשר יורה קרני אנרגיה קטלניות מהראש נגד אינספור גלי אויבים מרושעים כגון ראשים קרחים או מפתחי גוף, אשר פשוטו כמשמעו יורקים עליכם תוך כדי בניית פירמידה אנושית.
ואם זה לא מספיק בשביל לשלוח את יוצרי המשחק לשהות ארוכה במיוחד בשלוותא, אחד הבוסים במשחק נלחם בכם באמצעות זרג עצום שמחובר אליו עוד בחור שרירי. המשכים למשחק, אגב, לא חסרים, רק כדי שתבינו שלא מדובר באיזה עיוות חד-פעמי.
במשחק הארקייד הפופולרי בונגה-בונגה ניתן לבחור בין דמיות שונות ומעצבנות מחיי היום יום, כגון האקסית (המקום שבו מתחיל ונגמר שמץ ההיגיון שהמנהג היפני הזה יכול להתגאות בו), הבוס בעבודה או אפילו החותנת (אלוהים אדירים!) ולנקום בהם על ידי ביצוע המעשה הנבזי במודל דמוי ישבן על ידי שימוש באצבע ענקית מפלסטיק.
בגרסה הקוריאנית המצונזרת של המשחק - זו שמוצגת כאן לא בגלל שאנחנו צדיקים, אלא בגלל שיו-טיוב שומרים עליכם מנזק נפשי קשה - הוחלף המעשה לסטירה פשוטה על ישבנו של הקורבן. ואני אומר- בתיאבון.