אוהלים בחופשת המולדת

האביב הערבי הגיע גם למדינת ישראל, כך לפחות זה נראה בעיתונים, עם מחאות האוהלים, ההפגנות העממיות ושביתת מתמחי הרפואה

ישראלים רבים תושבי לוס אנג'לס נוסעים לישראל מידי קיץ לחופשת מולדת. הילדים יוצאים לחופש, יש חודשיים וחצי עד תחילת שנת הלימודים הבאה, מספיק והותר זמן לבקר את המשפחה והחברים בישראל. גם ישראלים ללא ילדים קטנים בוחרים בחופשת הקיץ כזמן האידיאלי לבקר את המשפחה. מזג האוויר חם, אפשר ללכת לים, לצאת לבלות בערבים במסעדות ומועדונים הנשארים פתוחים עמוק אל תוך הלילה, ממש לא כמו אצלנו באל.איי. מה רע?

 

השנה, ביקור המולדת בארץ נעשה בסימן המהומה החברתית המתרחשת בימים אלה בישראל, כולל שביתת מתמחי הרפואה, הפגנות מחאה ומחנות אוהלים הולכים וגדלים של תושבים צעירים שלא יכולים יותר להתמודד עם תשלומי שכר הדירה, מחסור בדירות ויוקר המחיה בכלל. יש כאלה שלא גומרים את החודש ויש כאלה שלא מתחילים אותו ועכשיו הם ברחובות, באוהלים, מפגינים. "האביב הערבי" הגיע גם למדינת ישראל, שגם היא נמצאת, כך מסתבר פתאום, במזרח התיכון.

 

ביקשנו לדעת מישראלים המבקרים בארץ בימים אלו איך נראים הדברים בעיני המבקר, העוקב אחרי הדברים מרחוק וכעת מזדמן לו לבדוק אותם קצת יותר מקרוב. הנה מה שהם סיפרו לנו.

 

כמה יקר!

רונן נפתלי, 33, מורה לעברית, מתגורר בלוס אנג'לס כבר עשר שנים: "לא ביקרתי בארץ כבר שלוש שנים", הוא מספר. "מאוד חיכיתי לקראת הנסיעה הזאת. המשפחה שלי מתגוררת בתל אביב ולשמחתי כולם מסודרים ומתגוררים באיזורים טובים של העיר. יחד עם זאת, קשה להתעלם מהמצוקה של תושבים רבים בעיר המתקשים למצוא דירות. יצא לי להיפגש עם חברים של חברים שחזרו לגור בבית הוריהם אחרי החתונה מאחר ואין להם מספיק כסף לשכור דירה משל עצמם. אי אפשר לפתוח את הטלוויזיה מבלי לשמוע על האוהלים, שביתות הרופאים, אנשים שמתלוננים שאין להם כסף לגמור את החודש, מחירי המוצרים המתייקרים. זו בהחלט לא אותה ישראל שעזבתי לפני עשר שנים. נראה לי שלתושבי המדינה פשוט נמאס. אני לא זוכר מעולם מחאה חברתית כזאת גדולה".

 

זה מעיב על הטיול?

"זה לא מעיב על הטיול, אני עדיין נהנה מהמפגשים עם המשפחה וכשאני יוצא עם החברים לפאבים ולמסעדות הם עדיין מלאים באנשים. שם לא מרגישים את המצוקה. לי זה פחות מציק, כי אני לא חי שם ואני יודע שבסופו של הטיול אני חוזר לארה"ב, אבל החברים שלי שחיים בארץ מספרים שהסיטואציה בהחלט מציקה להם. זה לא נעים כשאנשים שאתה מכיר וגם כאלו שאתה לא מכיר, ישנים באוהלים ומספרים כמה שקשה להם. אתה מרגיש חוסר נוחות ואולי גם אשמה מסוימת שלך טוב ואתה לא צריך להתמודד עם מציאות הזאת".

 

דור אביב בן ה-19 נולד וגדל בארה"ב ומדבר עברית צברית נטולת מבטא. הוא נוסע מדי שנתיים-שלוש לארץ ביחד עם המשפחה. השנה הוא נסע בחברת צעירים בני גילו במסגרת פרויקט "תגלית".

 

"היה טיול מקסים" מתלהב דור "במיוחד התלהבתי מהאוכל שהוא הכי טוב בעולם".

 

איך התרשמת מהמחירים בארץ?

"הם יקרים נורא. הדהים אותי לראות כמה האוכל והשתיה יקרים. כל יום כמעט אכלנו ארוחת צהריים בחוץ והמחירים בשמיים, פי שניים או שלוש מארה"ב. מחירי המכוניות והדלק גם הם פי שלוש מארה"ב ומחירי הדירות הם כמו בלוס אנג'לס, שזה גם הפתיע אותי, כי לוס אנג'לס די יקרה. בנוסף, בארץ לא מרוויחים הרבה כסף, כך שאין לי מושג איך אנשים מסתדרים שם מבחינה כלכלית".

 

ראית אנשים ישנים באוהלים?

"לא ראיתי בעצמי אבל ראיתי בטלוויזיה. לא הבנתי כל כך מה קורה בהתחלה, אבל הסבירו לי שזו שביתה של צעירים שאין להם מספיק כסף על מנת לגור בתל אביב שהיא מרכז המדינה ועיר מאוד יקרה".

 

נראה לך שתרצה לחיות בארץ יום אחד?

"לא. אולי לכמה חודשים, אבל לא יותר מזה. החיים בארץ מאוד יקרים. היום אני מעריך הרבה יותר עד כמה קל וזול לחיות בארה"ב. רק לאחר הביקור הזה בארץ, כשהייתי צריך לשלם בעצמי על דברים וההורים לא היו שם לשלם על הכל, הבנתי כמה יקר לחיות בישראל".

 

אנשים ישנים מתחת לכיפת השמים. מחאת האוהלים בשדרות רוטשילד, תל אביב (צילום: אלדד רפאלי)

 

דילמה קשה

בני הזוג גזית שוקלים כבר מספר שנים אם לשוב ארצה. אפי גזית, 40, עוסק בהום אימפרובמנט, תחום שסובל מירידה תלולה בעסקים ועדינה גזית היא סוכנת ריל אסטייט, עוד תחום שלא בדיוק פורח בשנים האחרונות. לבני הזוג שלושה ילדים בגילאי 9-3. "החלטנו לנסוע לארץ, לבדוק מחירי בתים ולרחרח את השטח לגבי חזרה", מספרת עדינה. "אבל כפי שדברים נראים עכשיו, לא נראה לי שנחזור בקרוב".

 

לא שמעתם על מצוקת הדיור והעליה במחירים לפני הנסיעה האחרונה?

"כן, שמענו, אבל זה דבר אחד לשמוע ודבר שני לנסוע לארץ ולגלות עד כמה המצב קשה באמת. אם פעם חשבנו שבמחיר הבית שלנו בלוס אנג'לס נוכל לקנות בית יפה ומרווח באיזור המרכז, אז התבדינו בגדול. יצאנו לקניות בסופרמרקט וגם שם חיכתה לנו הפתעה לא נעימה. הכל יקר – מוצרי הגבינה, מוצרי הבשר, חומרי הניקוי – הכל".

 

אז מה החלטתם לעשות? תחזרו או לא?

"זו דילמה קשה. מצד אחד אנחנו מאוד רוצים לחזור בגלל שהעבודה שלנו בלוס אנג'לס היא לא מה שהייתה פעם והיום אנחנו מרוויחים פחות. ויש גם את עניין הילדים, אנחנו רוצים שהם יגדלו בארץ באווירה ישראלית ולצד המשפחה. ומהצד השני, אנחנו מודעים לעובדה שאם נחזור עכשיו, מצבנו הכלכלי לא ישתפר בכלל ואף יורע כי הכל מאוד יקר בארץ ועדיין נצטרך למצוא עבודה שסביר להניח שתכניס לנו אפילו פחות ממה שאנו מרוויחים עכשיו".

 

מה אומרים החברים?

"הם אומרים שאנחנו מטורפים אם אנחנו חוזרים. הם עצמם שוקלים לעזוב את הארץ לטובת ארה"ב בעקבות המצב הכלכלי והתעסוקתי. הם בקושי מתקיימים מהמשכורות שלהם וחלקם הודו בפנינו שההורים שלהם עוזרים להם והם די מתביישים בעובדה הזאת".

 

והמשפחה?

"ההורים כמובן שרוצים שנחזור לארץ, אבל יש להם חשש שאם נעשה את הצעד הזה, נצטרך להתמודד גם אנחנו עם המצב הכלכלי הקשה והם לא רוצים לקחת על עצמם את האחריות שבגללם חזרנו לארץ. עד השנה הם דווקא לא הפסיקו ללחוץ עלינו לשוב, אבל השנה הם די התמתנו ולא אומרים לנו יותר: 'נו, מתי אתם חוזרים? אנחנו לא נעשים צעירים יותר'. דברים בהחלט השתנו".

 

לבלות זה לוקסוס

הראיון עם אדווה וחגי כהן נערך בשיחה טרנסאטלנטית לבית ההורים בחולון. אדווה וחגי היגרו לארה"ב לפני שלוש שנים בלבד בגלל אותה מצוקת דיור אשר בגללה יצאו אזרחים ישראלים לרחובות בקול מחאה. "האמת שהמצב היה אותו הדבר גם אז, כשעזבנו את הארץ, שום דבר לא השתנה. מחירי הדירות היו יקרים אז והיום, דמי השכירות גם היו יקרים באותה מידה, גם אז מוצרי המזון היו יקרים, אולי היום יותר, אבל באופן כללי, אנחנו לא רואים שהמצב קשה יותר היום, הדבר היחידי שהשתנה הוא שצעירים בישראל החליטו להתאגד ולמחות על המצב. הם הגיעו לשלב שבו הם לא יכולים לשאת יותר את הסיטואציה והחליטו לעשות משהו עם זה".

 

אתם חושבים שהמחאה הזאת תעזור?

"קשה לדעת, אבל בטוח שזה הרבה יותר טוב מאשר לשבת ולא לעשות שום דבר ורק להתלונן על המצב".

 

גם החברים שלכם גם הצטרפו למחאה?

"כן. יש לנו חברים שישנים באוהלים ויש לנו חברים שיוצאים להפגנות ומוחים על המצב. כל השיחות שלנו איתם היום עוסקות במה שקורה היום בארץ. חשבנו שנצא לבלות עם החברים, כי לא ראינו אותם כבר שלוש שנים, אבל לאף אחד אין זמן היום או חשק לצאת ולבלות. והאמת, למי יש כסף? אנחנו מדברים כאן על משפחות עם שניים-שלושה ילדים שמרוויחים 10,000 שקל בחודש, חצי מזה הולך לאוכל ובחצי השני הם צריכים לשלם שכר דירה ושאר הוצאות. ברור שלא נשאר להם כלום בכיס בסוף החודש. לצאת לבלות זה לוקסוס שהם לא יכולים להרשות לעצמם".

 

הוקל לכם שעזבתם את הארץ?

"אנחנו מאמינים שעשינו את ההחלטה הנכונה עבורנו לזמן הזה, אבל אנחנו מקווים מאוד שדברים ישתפרו בארץ ושנחזור יום אחד. אנחנו עדיין מרגישים הכי בבית בישראל ולמרות שדברים נראים על הפנים עכשיו, הרי אין כמו בישראל ופשוט כיף להיות כאן. אנחנו יוצאים למסעדות באמצע הלילה והכל פתוח. נסענו לבלות באילת ונזכרנו כמה שהים שם נפלא ונקי מכל האצות שבים שלנו בלוס אנג'לס. אנחנו מתים על הארץ, היא פשוט מקסימה, עם כל הצרות שיש בה".

 

 התקשורת "לישראלים שקוראים עיתונים בחו"ל בטח נראה שכולנו עברנו לגור באוהלים ושכל העם מפגין וזה ממש לא ככה" (צילום: יובל חן)

 

לנו דווקא טוב

לסיום החלטתי לבדוק מה שלומם של זוג חברים ששב לארץ לפני שנתיים עם שני ילדים ושמאז הביאו לעולם ילד שלישי. טלי ואיתמר מתגוררים ברחובות בדירת שיכון מרווחת שבבניין מגורים חדש.

 

"אנחנו מאושרים שהחלטנו לחזור לארץ", אומרת טלי בתשובה לשאלה שלי. "כן, אם היינו נשארים בארה"ב, אני מאמינה שמבחינה כלכלית היה לנו קל יותר, אבל מה שהרווחנו עם החזרה שלנו לארץ שווה את הכל".

 

בני הזוג השתלבו היטב מבחינה מקצועית בארץ. טלי מלמדת אנגלית בבית ספר תיכון ונותנת שיעורים פרטיים ואיתמר עובד כרואה חשבון.

 

במה השתנו החיים שלכם מאז ששבתם לארץ?

"בכל. כשעזבנו את הארץ, לא היו לנו ילדים. היינו זוג צעיר. לגדל ילדים בארץ ובארה"ב אלו שני דברים שונים לחלוטין. אנחנו מתקשים לפעמים לעמוד בהוצאות הכלכליות שיש לנו כאן, אבל כשאנחנו רואים כמה שהילדים מאושרים, יוצאים לשחק עם חברים בחוץ ללא חשש, זה מחמם לנו את הלב. מאז שעשינו את המעבר, אנחנו די מחושבים כשאנו מוציאים את הארנק בסופר, בודקים מחירים יותר, משווים מחירים ואלו דברים שלא עשינו בארה"ב. בלוס אנג'לס היה לנו יותר חופש כלכלי ולא עשינו כל כך הרבה חשבונות אם ומתי לצאת למסעדות ואם לקנות לילדים את הדברים שהם רוצים, אבל תכל'ס בשטח, החיים שלנו כאן יותר טובים מאשר אלו שהיו לנו בארה"ב. לפעמים זה מדפרס לקרוא על המצב בשוק וכל העיתונים מלאים בדיווחים די מדכאים על מה שקורה במשק ועל משפחות עם מקררים ריקים, אבל בגדול כאן טוב יותר, לפחות לנו. יתכן שאם גם לנו לא הייתה דירה ולא היינו חוזרים לארץ מסודרים, היינו מדברים אחרת".

 

אתם מכירים אישית ישראלים שיצאו להשתתף במחאה החברתית הזאת?

"ממש לא. כל החברים שלנו די מסודרים ולא סובלים מבעיות כלכליות. לא ראינו עדיין אוהלים או הפגנות בעצמנו, חוץ ממה שמדווחים לנו בתקשורת. אם לא היינו מדליקים את הטלוויזיה או קוראים עיתונים, סביר להניח שלא היינו יודעים אפילו שיש ישראלים במדינה שלנו, שלא מצליחים למלא את המקרר ולהאכיל את הילדים שלהם. התקשורת נוטה להעצים דברים לפעמים ולישראלים שקוראים עיתונים בחו"ל בטח נראה שכולנו עברנו לגור באוהלים ושכל העם מפגין וזה ממש לא ככה. מדובר עדיין במספר קטן יחסית של אנשים שהחליטו לעשות משהו וכל הכבוד להם, אבל זה לא שאנחנו יוצאים החוצה ורואים אנשים ישנים מתחת לכיפת השמים. רוב האנשים במדינה שלנו עדיין חיים טוב".