חמש השנים הטובות

בעוד כלכלנים ואנשי ממשלה מספרים לנו על ההצלחה המדהימה של הכלכלה הישראלית, המון העם יוצא לרחובות כדי להפגין בציבור את ארנקיו המרוקנים. בעוד הפוליטיקאים בירושלים חושבים איך לגשר על הפער הזה, שליחיהם בניו-יורק עמלים להמשיך ולפתוח דלתות ליזמים ישראלים לשוק האמריקאי ולסייע בהצלחותיה של אומת הסטארט-אפ. יאיר שירן, הנספח הכלכלי היוצא, מספר על חמש שנים טובות בתפקיד זה

לפני כשבועיים נפרדו ראשי ההנהגה היהודית בניו-יורק מהנספח הכלכלי, יאיר שירן, שסיים חמש שנות שירות כאן. את המסיבה ערכו במועדון ייל המכובד שבמנהטן, שם זכה הנספח לנאומי פרידה מפרגנים ממנהיגים כמו מייקל מילר, קנת ביאלקין ואחרים, שהללו את שירן על פועלו למען שיתוף הפעולה הכלכלי בין ארה"ב לישראל. את פעילותו האינטנסיבית שמר שירן בדרך כלל לעצמו והמעיט לשתף את המידיה, אבל השבוע, לאחר שהקונטיינר כבר יצא לדרך ומחליפתו, נילי שלו, מתכוננות לתפוס את מקומו, התפנה שירן בנינוחות לראיון פרידה עם "ידיעות אמריקה" במשרדו שבבניין הקונסוליה. הוא סיפר על הנציגות הכלכלית הישראלית המשגשת ביחד עם חברות ההייטק של אומת הסטארט-אפ, כשם הספר המצליח על תעשיית ההייטק הישראלית, ושיתף בכנות, שמכל האירועים שמשרדו הפיק כאן בעיר במהלך שליחותו, האירוע המשמעותי ביותר עבורו היה הולדת בנו השלישי, לפני כשנתיים וחצי.

 

"המימשל האמריקאי ידע להגיב למשבר באופן יותר מהיר ואפקטיבי מאשר הקהילה האירופאית". שירן עם המושל פטרסון

 

משהו על אורח חייו הקוסמופוליטי של הנספח העוזב ניתן ללמוד מכך שכל אחד משלושת ילדיו נולד במקום אחר: הבת (11) נולדה בז'נבה, הבן (6) נולד בישראל ואליהם הצטרף, כאמור, אח ניו-יורקי קטן. את ארה"ב מכיר שירן היטב, הן מתקופת הלימודים לתואר שני במינהל ציבורי, שעשה לפני שנים בביה"ס למימשל של אוניברסיטת הרווארד היוקרתית, והן בזכות נישואיו לעולה חדשה, שגדלה במנהטן ועובדת כפסיכולוגית קלינית, תפקיד בו היא לרוב משתכרת טוב יותר ממנו, אומר שירן בכדי להדגיש את העובדה שלא מתעשרים מעבודה בשירות הציבורי.

 

כשהגיע לבקר את חמו וחמתו כאן לפני שנים, תהה שירן איך אפשר לגדל ילדים בעיר הזאת. אבל אחרי חמש שנות מגורים באפר ווסט סייד, הוא למד שניו-יורק מציעה אפשרויות עצומות לילדים. "יש אין ספור חוגים מעניינים, מוזיאונים, ספריות, תיאטרון ופעילויות תרבות בהן מעורבים הילדים באופן אינטנסיבי, יותר מכל מקום אחר בעולם", שיתף. "אני מסתכל על הילדים שלי והם נראים לי מאושרים. הם נהנו לחיות כאן, אבל הם גם שמחים לחזור לישראל", הוא אומר.

 

שירן, שכיהן בעבר כסגן מנהל סחר חוץ במשרד התעשיה ושנהג להרצות על ניהול משאי ומתן בהסכמי חוץ בביה"ס למינהל עסקים של האוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב, התחיל את שליחותו בתקופה שבה ישראל התקבעה בתודעה הבינלאומית כאומת סטארט-אפ, מקום שמייצר המצאות וחידושים הממהרים לפיתוח על ידי חברות אמריקאיות, מכירה והנפקה במאות מיליוני דולרים. שירן הגיע לניו-יורק בתקופה בה הקשרים הכלכליים בין ישראל וארה"ב עשירים מתמיד, לאחר שהעמיקו והתרבו ב-25 השנים האחרונות, מאז יצא לדרך הסכם הסחר החופשי בין שתי מדינות. התפקיד של שירן כנספח כלכלי התמקד בלסייע לקשת רחבה של חברות ישראליות, המייצרות מגוון עצום של מוצרים המחפשים את דרכם לשוק הצרכנים האמריקאי. הטיפול בקשת כה מגוונת של חברות ישראליות, ניתח שירן, הוא יתרון וחיסרון. יתרון משום שהוא מאפשר לחשוף מספר גדול של חברות ישראליות לבכירים בכלכלה האמריקאית. חיסרון משום שווליום הפעילות הגדול לא מאפשר למשרד להיכנס יותר בעובי הקורה של התחומים אותם הוא מייצג.

 

במסגרת תפקידו מצא עצמו שירן מקדם מוצרי צריכה ישראלים, החל ממזון, תכשיטים, אופנה ואיפור, דרך תעשיית התרופות ועד לטכנולוגיה המתקדמת. הוא הפיק כ-12-10 אירועים בשנה, בהם נפגשו נציגי חברות ישראליות שונות עם ראשי תעשיות מקומיות ומשקיעים פוטנציאלים. בנוסף, שיגר משרדו לישראל משלחות של תעשיינים אמריקאים ואנשי עסקים, שביקרו בחברות ובמפעלים הישראלים כדי לללמוד על המתרחש ולהדק את הקשרים. שירן מודה שהתרגל לקצב הניו-יורקי, שפלש לחייו המקצועיים והאישיים. לכן הוא חושב יהיה נעים לקחת פסק זמן לשנה, במהלכה הוא מתכונן ללמוד במכללה לביטחון לאומי בישראל.

 

חברים במאסצ'וסטס

האירועים והמפגשים אותם אירגנה לשכתו של שירן היו תמיד תוססים, אבל עד כמה המפגשים היו אפקטיבים? האם הם באמת מובילים לעיסקאות?

שירן: "אנחנו מצליחים להביא למפגשים האלה בכירים אמריקאים מתחומים שונים, מה שמקדם את האפשרויות להתקשרויות העסקיות. לעתים העיסקה מבשילה רק אחרי שנה ויותר, אבל יש גם הצלחות מיידיות, כמו באירוע שערכנו לפני כחודשיים, בו הפגשנו ישראלים בתחום המידיה הדיגיטלית עם מנהלי מערכות מידע (IT, תאגידי חדשות של חברות כמו ניוז קואופריישן, ,Time inc CBS ,HBO, MTV ואחרים). לפני שבוע קיבלנו אי-מייל מאחת החברות הישראליות שהשתתפה באירוע, שדיווח בשמחה שהם חתמו על חוזה עם אחת החברות האמריקאיות, שאת הנציג שלה פגשו באירוע שלנו. הצלחנו להפגיש אותם עם דרג מאוד גבוה והם סגרו עיסקה. באופן כללי אנחנו מנסים לסייע לחברות ישראליות להיכנס לנישות חדשות בשוק האמריקאי. לדוגמה, אחד הפרויקטים המעניינים שלקחנו על עצמנו הוא לקדם מכירות של יקבים ישראלים בשוק האמריקאי. התמקדנו בניסיון לחדור לא לשוק הכשר, אלא לשוק הכללי וקיימנו שני אירועים של טעימות יין בשנתיים האחרונות. כעשרים נציגים של יקבים חדשים בישראל הגיעו ויצרו קשרים. הניסיון שלנו לחשוף אותם לשוק הכללי הוא חידוש. הקריטריונים על פיהם אנחנו פועלים הם עסקיים גרידא. לאירועים שערכנו הגיעו למעלה ממאתיים מוזמנים, שגילו הרבה עניין ביינות הישראלים, ביניהם בעלי חנויות, יבואנים ואנשי תקשורת המכסים את התחום".

 

עד כמה מסייע לכם בעבודה הדימוי של ישראל כאומת סטארט-אפ?

"ישראל כבר זוכה בהכרה בקהיליה העסקית הבינלאומית כמקור לחדשנות טכנולוגית. כשאנחנו פונים למשקיעים או חברות אמריקאיות, בחלק גדול מהמקרים יש להם ידע מסוים קודם. בניו-יורק, מערב קליפורניה ועוד מספר מקומות בארה"ב, בהם פועלים משקיעי הון סיכון וחברות טכנולוגיות, יודעים על מה שיש לישראל להציע ולכן הם גם פתוחים לקבל הצעות חדשות. אחת הדוגמאות היא הסכם שיתוף הפעולה במחקר ופיתוח בין ישראל ומדינת מאסצ'וסטס, שחתם מושל מאסצ'וסטס, דוול פטריק, עם שר המסחר והתעשיה הישראלי, שלום שמחון, בביקורו בארץ לפני כשלושה חודשים. מטרת ההסכם היא להעניק תמיכה פיננסית והשתתפות בסיכון בפרויקטים משותפים של חברות מישראל וממאסצ'וסטס. היוזמה לפרויקט יצאה ממשרדי הנספחות המסחרית בניו-יורק. כשעמלנו על הפרויקט, דיברנו עם משרד המדען הראשי בישראל ועם הגורמים במאסצ'וסטס אודות הדרך הטובה ביותר לקדם שיתופי פעולה. ואכן ראשי חברות המעוניינות לשתף פעולה לצורך פיתוח טכנולוגיה חדשה או מוצר חדש יכולים לפנות למדען הראשי בישראל או למשרד רלוונטי במדינת מאסצ'וסטס ולהגיש טפסי בקשה. אם הפרויקט בתחום מדעי החיים, קלינטק וטכנולוגית מידע מאושר ע"י ועדה משותפת, החברה תוכל לקבל סיוע פיננסי מהגוף הרלוונטי בתחומה. במאסצ'וסטס עוסקים בפרויקט שלושה גופים ושתי המדינות הבטיחו לייעד תקציבים לצורך שיתופי פעולה".

 

עד כמה התקדם שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל לארה"ב בשנים האחרונות?

"לפני 25 שנה, כשנחתם הסכם הסחר החופשי בין שתי המדינות, שם המשחק אכן היה סחר. במשך 25 שנים היחסים הכלכלים בין שתי המדינות התהדקו ושיתוף הפעולה הכלכלי עבר לרמות הרבה יותר עמוקות. הסחר היה הרמה הכי ראשונית של שיתוף הפעולה בין שתי המדינות, אבל לאורך הזמן היחסים התרחבו מעבר לסחר לתחומים של השקעות הדדיות ושיתופי פעולה טכנולוגים. שתי המדינות מרוויחות משיתופי הפעולה. אמנם ארה"ב היא שוק גדול וישראל היא שוק קטן, אבל ישראל חשובה לחברות אמריקאיות, כי היא מפתחת דור חדש של מוצרים. חברות אמריקאיות משקיעות היום בחברות ישראליות, שפיתחו מוצרים או שירותים חדשים. חלק לא קטן מהחברות האמריקאיות מפתחות בישראל את הדור הבא של מוצרים ושירותים, שלאחר מכן ישווקו ברחבי העולם. עבורן החברות הישראליות הן גם שותף אסטרטגי. חברה כמו אינטל, המעסיקה 5,000 עובדים במפעל בישראל, היא דוגמה טובה לכך. מרכז הפיתוח הגדול ביותר של אינטל, הפועל מחוץ לארה"ב, הוא בארץ. ה'סנטרינו' של אינטל, למשל, הצ'יפ שנמצא כמעט בכל מחשב נייד, פותח בישראל. גם חברות כמו איי.בי.אם, גוגל ומיקרוסופט פועלות בארץ. מנגד אנחנו רואים תופעה של חברות ישראליות שמגיעות לכאן ופותחות משרדים, חברות כמו 'טבע' ו'שטראוס'. חברות ישראליות אחרות, מחפשות שיתופי פעולה אסטרטגים טכנולוגים כדי לחדור לשוק האמריקאי. זה בולט במיוחד בתעשיית מדעי החיים, בה מחפשות חברות ישראליות שיתופי פעולה עם חברות אמריקאיות גדולות, כדי לבצע ניסויים קליניים או לעבוד ביחד מול רשות המזון והתרופות, FDA, שבסמכותה לאשר את מכירתם בארה"ב. ארה"ב היא גם מקור לגיוס הון ושיתופי פעולה עבור חברות סטארט-אפ ישראליות".

 

"אמנם ארה"ב היא שוק גדול וישראל היא שוק קטן, אבל ישראל חשובה לחברות אמריקאיות, כי היא מפתחת דור חדש של מוצרים". שירן (צילום: רוב טננבאום)

 

מובילים על סין

המשבר הכלכלי באמריקה פגע בשיתופי הפעולה? האם אתה לא חושש שהכלכלה האמריקאית תקרוס?

"כולם מדברים ומדברים על כך, שהעתיד נמצא בסין, במזרח הרחוק. שהכלכלות שם גדלות מהר מאשר בעולם המפותח. יחד עם זאת, ארה"ב היא שחקנית חשובה, שוק גדול וחשוב לתעשיה הישראלית כלכלית. בעתיד הנראה לעין, היא תמשיך להיות גורם שוק חשוב מאוד בכלכלה העולמית, בטח עבור התעשיה הישראלית. נכון שהכלכלה בסין והודו גדלה בקצב יותר מהיר מהכלכלה האירופאית והאמריקאית, אבל המצב פה טוב יחסית לאירופה. המימשל האמריקאי ידע להגיב למשבר באופן יותר מהיר ואפקטיבי מאשר הקהילה האירופאית. ישראל היא חלק מהכלכלה הגלובלית. אנחנו מייצאים יותר מארה"ב ביחס לגודל שלנו. ישראל הושפעה מהמשבר בגלל קשיים בשווקי הייצוא במדינות אליהן היא מייצאת. בעקבות המשבר הפיננסי העולמי, חברות הון סיכון ישראליות נתקלות בקשיים לגייס קרנות חדשות, שכן היד הדוקה על הכיסים. בנוסף, בעשור האחרון התשואות של קרנות סיכון בישראל ובעולם לא היו מהמשופרות".

 

צלצלת בפעמון בנאסד"ק?

"יש כשישים חברות ישראליות שנסחרות בנאסד"ק. ישראל היא מספר 2, אחרי ארה"ב, מבחינת מספר החברות הנסחרות בנאסד"ק. אומרים כל הזמן, שסין עומדת לעקוף אותנו, אבל זה עוד לא קרה. צריך לזכור שנאסד"ק היא אופציה טובה לגיוס הון, אבל זו לא האופציה הבלעדית עבור חברות ישראליות. יש אפשרויות גם בקנדה ובאירופה. לפני שלוש שנים וחצי יצא לי לצלצל בפעמון בנאסד"ק, כשאירגנו שם אירוע לכעשרים מנהלי כספים של חברות טכנולוגיה ישראליות. כיבדו אותנו בפתיחת יום המסחר וכיבדו אותי בצלצול בפעמון. גם בבורסה לניירות ערך בוול סטריט נתנו לי לצלצל בפעמון לנעילת יום המסחר כשקבוצה של נציגי חברות איי.טי ישראליות הגיעו למפגש בבורסה עם מנהלי מערכות מידע של בנקים אמריקאים. זה היה מרגש לחשוב שצופים בך ברגע זה מיליוני אנשים ברחבי העולם. זאת הייתה חשיפה גם ברמה המקצועית".

 

העובדה, שמדובר בעיר עם אוכלוסיה יהודית גדולה ומבוססת, מסייעת?

"נכון שיש בניו-יורק בכירים יהודים בעמדות מפתח, הן בצד העסקי והן במימשל. זה מסייע לפתיחת דלתות, מאפשר להציג את הרעיון. אבל ההחלטה אם לעשות עיסקה, תקבע על בסיס כלכלי".

 

מה אתה חושב על יוזמות פרטיות של חברות מקומיות המפיקות אירועים דומים למען חברות ישראליות?

"יש גופים ציבוריים ופרטיים שעוסקים בהידוק הקשרים בין ישראל לארה"ב, בין אם זאת לשכת המסחר אמריקה-ישראל, הליגה לידידות, או גופים פרטיים. אנחנו מעודדים ותומכים בפעילות הזאת, משום שהמטרה שלנו היא להרחיב סחר ושיתוף פעולה כלכלי בין ארה"ב לישראל. לא הכל חייב לעבור דרכינו. אנחנו מסתכלים על התמונה הכללית והיא הגברת הסחר בין ישראל לארה"ב".

 

כנספח כלכלי, איך אתה מתמודד עם שחיקת מעמד הביניים בישראל וההפגנות ברחבי הארץ?

"ביחס למדינות אחרות, המצב הכלכלי של ישראל טוב. כמה נתוני מקרו מצביעים על כך שיש צמיחה, שיעור האבטלה נמוך מאשר בארה"ב, גם שיעור החוב הלאומי במקום יותר טוב ממדינות מערביות. המאזן המסחרי משתפר, התקבלנו ל-OECD. יחד עם זאת, ישראל עומדת מול כמה אתגרים. ב-15-10 השנים האחרונות ישראל עברה לצמיחה בגלל חברות הסטארט-אפ, סיפורי ההצלחה יצרו דור חדש שעשה הרבה כסף. האתגר של מדינת ישראל הוא איך לחלק את פירות הצמיחה הכלכלית במידה מאוזנת בין כל הסגמנטים של האוכלוסיה. יש לנו משימה להגדיל השקעות במערכת החינוך, לייצר בארץ אפשרויות טובות וסביבת חיים טובה ליזמים ומפתחים כדי לעצור את בריחת המוחות".

 

מדובר בהמון כסף, משהו שהממשלה מתקשה להוציא.

"זה האתגר של הממשלה".

 

אז יש עתיד.

"יש משהו בישראליות, שמוסבר מאוד יפה בספר 'סטארט-אפ ניישן'. יש משהו באופי הישראלי שגורם לו לאתגר סמכות, לחשוב מחוץ לקופסא ואלו תכונות שנחוצות כדי להיות יזם. אם ישראל תוכל להשקיע נכון, יש לנו משימה להתיישר, להגדיל השקעות במערכת החינוך. העולם באמת נהיה כפר גלובאלי ואין מקום טוב יותר לראות את זה מאשר בניו-יורק, עיר בעלת אוכלוסיה מגוונת עם אין סוף תרבויות".

 

למה החלטת ללמוד שנה במיכללה לבטחון לאומי?

"הוצע לי ללמוד שם בתוכנית המיועדת לבכירים בזרועות הביטחון והממשלה. לפני עשר שנים הממשלה שלחה אותי ללמוד מינהל ציבורי בבית הספר למימשל של אוניברסיטת הרווארד. זאת הייתה שנה מהיפות והתורמות בחיי, לכן חשבתי שאחרי התפקיד הזה הייתי שמח לקחת פסק זמן ללימודים לשנה. זאת תהיה הזדמנות טובה בשבילי לחשוב מה אני רוצה מעצמי, מה אני רוצה לעשות בהמשך הקריירה".