זה לא סוד שאין קשר בין הצעצועים שלנו, גם אלה שמתיימרים להיות כלי עבודה רבי תועלת, לבין התכונות שבאמת חשובות לשיפור התפוקה האישית בביצוע המשימות בגינן משלמים לנו משכורת. מוזר בכלל להתייחס לתובנה הזאת כאל סוד אותו צריך לשמור מידיעת ההנהלה – שהרי המנהלים עלו לראש הפירמידה באותן דרכים עקלקלות עצמן. לא יעלה על הדעת, שבצמרת התרכזו כל החרוצים, המשקיענים שלא בזבזו דקה על פוליטיקה משרדית ולא שנייה על שיפור תדמיתם כמוצלחים מעבר למידת האנוש הרגילה.
הריבוד המשרדי מרוצף סמלי מעמד וכל מי שמזלזל בהם בסך הכול מעיד על עצמו שלא נוצר מחומר של מנהלים. ואחת המרצפות החשובות במסלול הקידום הזה היא המחשב הנייד שאתה מחזיק בידך כאשר אתה נכנס לחדר הדיונים בו יושבים עמיתיך-מתחריך על התפקידים המשתלמים ביותר. כדאי מאוד שהם יתכווצו מקנאה עוד לפני שיתגלה כי אתה לא מצליח אפילו להריץ מצגת שהעוזרת שלך הכינה עבורך.
במשך שנים סברנו, בטעות ככל הנראה, שליוקרה בענף המחשבים האישיים יש מאפיינים דומים למוסכמות של מכוניות ספורט. המחשב האישי צריך להיות קומפקטי - אך מצויד במעבד רב-עוצמה, ששום מנהל מהוגן לעולם לא ינצל עד תומו. העיצוב חייב להיות מוחצן, רצוי מאולפן איטלקי רב מוניטין, אבל הצבע שקט כחליפת עסקים אלגנטית. והעיקר, הלוגו חייב להיות מזוהה עם מעמד האנשים שיכולים להרשות לעצמם, לא אלה שבאמת צריכים תחנת עבודה ניידת.
בשנתיים האחרונות התברר שטעינו, בגדול, ואת האנלוגיה לשוק המחשבים צריך לחפש בתעשיית השעונים השוויצרית. אף אחד לא קונה רולקס משום שהוא כרונוגרף מדויק. כשעון מכני, הדיוק שלו נופל מזה שעון קוורץ זול - והרגישות שלו לתנאי סביבה קשים ירודה להביך. אבל בעל הרולקס לא מנווט את אוניתו באוקיינוס על פי השעה שהשעון מראה, מדובר במוצר יוקרה נטו, שיוקרתו נובעת ממחירו הבלתי סביר בעליל ביחס לתועלת שביכולתו להביא.
את השיעור המאלף הזה לימד אותנו iPad, מחשב הלוח (Tablet) של אפל, שבזמן קצר להפליא הצליח לפנות את חדרי ההנהלה ממתחרים ולקבוע רף חדש ליוקרה. אין להכחיש, ה-iPad, מעורר התפעלות באספקטים רבים של עיצוב המוצר ותחכום הממשק. רק שאלה לא בהכרח מבטיחים שימושיות יוצאת מהכלל. מחשבי לוח אינם דבר חדש לגמרי בשוק, ובכל הפעמים הקודמות האופנה חלפה אחרי שאפקט החידוש התמוסס. הפעם זה לא קורה – ולא משום שבסיס השימושיות התרחב.
מה שאנו רואים היום זו הודאה בעובדות הידועות מאז ומעולם: המנהלים לא יודעים מה לעשות בתחנות עבודה עוצמתיות. הם רוצים צעצועים מגניבים, משום ששגרת העבודה שלהם כל כך שוחקת, במיוחד הקטע הזה עם מסעדות וסיגרים. וה-iPad, הוא צעצוע ללא התנצלויות. אף אחד לא יחשוד בכם שבחרתם ב-Tablet משום שכך תוכלו לנתח טבלאות אקסל גדולות יותר מהר יותר.
כל זאת לא אומר שה-iPad ומתחריו ממשפחת Android אינם מוצרים לגיטימיים בעולם העסקים והניהול הארגוני. ההיפך. רק כך יש סיכוי שתתפתח צורת עבודה חדשה, רלוונטית לאנשים שצריכים לקבל החלטות בתנאים של חוסר וודאות, הרבה פעמים כשהם רחוקים מעוזרים ויועצים, מנותקים ממקורות מידע אמינים. ה-Tablet הוא כל מה שצריך מנהל עסקים כדי לקרוא מסמך, להקרין מצגת, להשתתף בשיחת וידיאו, להתעדכן בדואר האלקטרוני ולנהל את סדר היום שלו. אין כל סיבה להמשיך את ההצגה הישנה, שכדי למלא את המקום על "השפיץ" של הפירמידה הארגונית עליו לטפס גם על "השפיץ" של הטכנולוגיה. מספיק שהמחשב שלו יוכר על ידי עמיתיו כחפץ נחשק, אופנתי או קלאסי, רק לא שימושי.