את השיר של לאה גולדברג על "הילד הרע שבתוכי" אתם זוכרים? זה שמקלל את הדודה, דוחף את יוכבד ומאפשר לילד המספר לחמוק מאחריות, לפחות בעיני עצמו? השיר מסתיים במשאלה/תקווה – "ואולי, כשקצת אגדל, יעזוב אותי וחסל?”.
לכל אלה שהילד הרע שלהם לא נעלם במשך השנים, אבל נשמר תחת סורג ובריח נפשיים כי לילדים רעים מבוגרים כבר לא סולחים כל-כך בקלות – המשחקים הבאים יאפשרו לכם להוציא אותו לחופשה קצרה. רק אל תשכחו לחבר אותו בחזרה לשרשרת לפני שאתם חוזרים לעולם האמיתי.
מה דעתכם לגלם קוסם? לא קוסם מהסוג של גנדלף, שעוזר להוביטים וגמדים למצוא את הדרך כשהם צריכים מישהו גבוה יותר שיקח אחריות. לא, לא מישהו כזה בכלל; מישהו שמעדיף להוביל נחילים שחורים של אורקים וטרולים על פני העולם ולהותיר אחריו אדמה חרוכה ונהרות של דם – וזה רק בגלל שצחקו על סגנון הכובעים שהוא אוהב לחבוש.
המשחק הבא הופך על ראשו את ז'אנר משחקי ה-Tower Defense המוכר: במקום לבנות עמדות ירי שיעצרו את פלישתם של יצורי הרשע, אתם מגייסים יצורי רשע ושולחים אותם לבזוז ולרצוח, עם קצת עזרה מכוחות הקסם השחור שלכם.
למשחק >>
אולי זה לא הוגן לייחס ליצור שתשלטו במשחק הבא רוע. אולי בסך הכל מדובר באורגניזם מגודל במיוחד, שנרדם לפני 200 מיליון שנה מתחת לחולות מצריים והתעורר מקולות המהפכה כשהוא ממש, ממש רעב.
יצר הרס או רעב פשוט, אני לא בטוח שזה משנה מנקודת המבט של האנשים והגמלים שתבלסו באופן סדרתי במטרה לספק תשוקות תולעיות קדומות.
למשחק >>
יפה מאוד, אבל מישהו צריך להיות אחראי גם לכאב ולסבל, לרשע ולפשע, למבחר מפתה של חטאים, למבחר דוחה של חוליים ולפצצת האטום. כאן אתם נכנסים לתמונה בשנית, ובידכם, כמובן, תפוח עסיסי.
המעבדה של האל >>
המעבדה של השטן >>
סדרת הרפתקאות אימה שקיבלה השראה ממשחק "הביקור" – והדמות שאתם משחקים היא מחוללת האימה.
יצור מוזר וחמוד למראה מבלה אצל מדען בכלוב. הבעיה היא שהיצור לא חמוד בכלל, כפי שיגלה העולם שמסביב ברגע שתצליחו להשתחרר מכלאכם. שני פרקי המשחק כוללים מיתות משונות ואלימות, ולכן לא מומלצים לילדים.
הביקור >>
היצור >>