ליאונרדו דיקפריו: עובר לצד האפל

בשנה האחרונה נקשר שמו של השחקן לא רק בבר רפאלי ובלייק לייבלי, אלא גם בכמה פרויקטים קולנועיים בהם הוא צפוי לגלם דמויות מורכבות ואפלות יותר מבעבר. האם מי שנחרת בתודעתנו כברווזון מיוסר עומד לגדול סוף סוף ולהפוך לגבר מרושע?

ליאונרדו דיקפריו מאוד עסוק, לא רק בפרידה מבר והזוגיות החדשה עם בלייק לייבלי, אלא גם בלא מעט סרטים ששמו נקשר אליהם. השבוע פורסם באתר Deadline כי הוא עומד לשתף פעולה שוב עם מרטין סקורסזה ועם התסריטאי וויליאם מונהאן שיצרו את "השתולים" זוכה האוסקר. השלושה צפויים לעבוד על עיבוד קולנועי מחודש לסרט "The Gambler" מ-1974.

 

• ליאונרדו דיקפריו יגלם רוצח סדרתי
• קוונטין טרנטינו ליהק את דיקפריו לתפקיד הנבל 

 

אם הפרויקט אכן ייצא לפועל, דיקפריו יגלם את אלכס פריד (במקור שוחק על ידי ג'יימס קאן), פרופסור לספרות שמכור להימורים המסבכים אותו בפלילים ומדיחים אותו לחציית גבולות מסוכנים.

 

 

בתחילת החודש הוצע לו תפקיד ראשי בסרט "Creed of Violence", עיבוד קולנועי של טוד פילד ("ילדים קטנים") לרומן מאת בוסטון טירן. לדיקפריו הוצע לגלם את אחד משני הגברים המובילים את העלילה לבחירתו: ראבואן - מתנקש חסר רחמים ומבריח נשק מרושע, או לורדס - סוכן חשאי שיעניק לעבריין חנינה, אם זה יסכים לקחת אותו אל מעבר לגבול המקסיקני ולסייע לו לתפוס סוחרי סמים.

 

מתבגר רע

לכאורה, מדובר בעסקים כרגיל בחייו של שחקן הוליוודי מצליח. דיקפריו כבר שיחק בכמה סרטים של סקורסזה ("כנופיות ניו יורק" "השתולים", "הטייס" ו"שאטר איילנד") ועיבודים קולנועיים לסרטים ישנים ולרומנים קורים כל הזמן. עם זאת, "המהמר", ותפקידו של המתנקש, אם יבחר בו, מסתמנים כשתי נקודות ציון נוספות בשורה של בחירות משחקיות שונות מאלו שעשה השחקן בעבר.

 

נראה שדיקפריו מנסה לעבור אט אט לצד האפל יותר של דמויות קולנועיות, בין אם מדובר בדמויות "הבחור הרע" במובהק, או דמויות מסוכסכות עם עצמן, שהיחסים בין טוב לרע לא לגמרי מיושבים אצלן. אם לשפוט מבחירת התפקידים שלו, יכול להיות שהוא מנסה לבסס את עצמו כשחקן אופי, שמסוגל להחזיק על כתפיו הצנומות דמויות מורכבות יותר מבעבר.

 

 

בנוסף לתפקידים שהוצעו לו לאחרונה, הוא בדיוק סיים את צילומי "J. Edgar" בבימויו של קלינט איסטווד, על חייו של ג'יי אדגר הובר, ראש ה-FBI השנוי במחלוקת. הוא גם לוהק כגטסבי בעיבוד של באז לוהרמן ל"גטסבי הגדול", ספרו של פ. סקוט פיצג'רלד. בהובר דיקפריו עבד תחת אגדה קולנועית, וכגטסבי הוא ינסה להיכנס לנעליה של אחת, בשם רוברט רדפורד שגילם את גטסבי בגלגול הקולנועי הקלאסי של הספר ב-1974.

 

דיקפריו רכש לעצמו גם אופציה לגילום דמות מרושעת באופן מובהק: חברת ההפקה שלו, Appian Way, רכשה בשנה שעברה את הזכויות לעיבוד קולנועי לספר בעל השם הארוך "The Devil in the White City :Murder, Magic and Madness at the Fair that Cjanged America" , רב מכר המבוסס על אירועים אמיתיים, בהם רוצח שרמנטי פיתה ורצח אנשים בתוך מלון שבנה ביריד העולמי בשיקגו ב-1893.

 

אם ההפקה תצא לפועל, דיקפריו שואף לגלם בה את תפקיד הרוצח המתוחכם, ה.ה. הולמס, שהסתיר מאחורי קירות המלון שלו תאי גז, קרמטוריום ושולחן ניתוחים עליו ביתר את גופות קורבנותיו.  

 

   

אפשרות זו, בשילוב דמותו של החקלאי המושחת והאכזרי במערבון החדש של טרנטינו, "Django Unchained", מעידות יותר מכל על שינוי מגמה אצל השחקן, שפני הילדון שלו הפכו בשנים האחרונות למכשול הגדול ביותר העומד בפניו.

 

כבר לא ילד

דיקפריו בן ה-36 עבר יותר משני עשורים מאז שהפגין כישרון משחק יוצא דופן ב"מה עובר על גילברט" כאחיו המפגר של ג'וני דפ, ומאז התגלה כצעיר יפה תואר ומכור לסמים ב"יומן נעורים". אחרי ששבר למיליוני צופים את הלב ב"טיטאניק", דיקפריו ניסה והתאמץ, אך מעולם לא קיבל את האוסקר, לו היה מועמד שלוש פעמים, ונראה שמשהו תקוע בקריירה של הכוכב.

 

כבר לא ילד, אבל עדיין מתהדר בפני תינוק, מה שעושה טוב לקריירה ועור הפנים של ג'וני דפ לא עובד אצל דיקפריו, שלא מתאים יותר לגלם דמויות של צעירים מבולבלים. הניסיון לגלם דמויות מורכבות כשל כשלא עבר באופן משכנע כסוכן מסוכסך עם עצמו בשני סרטיו האחרונים, "שאטר איילנד" ו"התחלה". בשניהם הוא בעיקר נראה כמו ילדון בכיין שמסרב להתבגר, ולא כאדם המקרין סמכות או מקצועיות כלשהי.

 

 

דיקפריו כמעט ולא שיחק דמויות שליליות בקריירה שלו (להוציא את "האיש במסכת הברזל"), אלא בעיקר דמויות מבולבלות שקל להזדהות עימן גם כשהן עוברות על החוק, עיין ערך "תפוס אותי אם תוכל" בו גילם מתחזה מושלם שעושה צחוק מאנשי המשטרה הרודפים אחריו.

 

לא מעט גבות הורמו כששמו נקשר בסרט החדש של טרנטינו. דיקפריו אמור לצלוח תפקיד שונה מאוד מזה שהוא רגיל לגלם, כמעט ההפך המוחלט למעשה. קלווין קאנדי אותו יגלם דיקפריו הוא בעל מטעים המתעלל בעבדים שחורים ומכריח אותם להיאבק זה בזה בקרבות עד המוות. הוא גם בעליו של מועדון המנצל מינית נשים, המייצג את כל מה שראוי לשנוא באדם הלבן המתנשא והמתעלל באדם השחור.

  

רק כשהסרט ייצא בסוף 2012 נגלה מה לדיקפריו ולגילום דמויות, שהרוע הוא טבע שני להן. מי יודע, אולי פני הנער הנצחיים שלו לא מתאימים לדמויות של גברים סמכותיים, אבל כן הולמות רוצחים סדרתיים ו/או סדיסטיים. אולי אם יצליח לעשות את המעבר מדמות הבחור הטוב והמיוסר, אל האנטי גיבור שכולם אוהבים לשנוא, תצלח דרכו גם בגילום דמויות מורכבות באמת.