שירה: "אבל הוא הבטיח! הוא הסתכל לי בעיניים והבטיח שהוא מתקין את הדלת, זה לא הגיוני, איך הוא מצפה שנגור פה עם הילדים בלי דלת לאמבטיה?!".
גדי: "צודקת. בואי נעזוב. כבר היום. נשאיר אותו עם דירה ריקה לשנה, שיתפוצץ".
שירה: "אבל גדי, אתה יודע שזה לא ריאלי. איך נעשה את זה לילדים? רק עברנו... ואיפה בכלל תמצא דירה פנויה בתחילת ספטמבר? ומה עם כל הצ'קים שאצלו? עזוב, זה לא הגיוני. נצטרך פשוט לעשות את זה בעצמנו".
כתבות קודמות בסדרה:
שירה וגדי נמצאים במצוקה אמיתית: רק עתה נכנסו לדירה החדשה, ילדיהם והרהיטים שלהם זה עתה התמקמו, והנה הם מגלים שהמשכיר שלהם פשוט עבד עליהם: הוא חזר בו, אחת לאחת, מכל ההבטחות שנתן להם במעמד החתימה!
כך למשל, הוא הבטיח להתקין להם את הדלת, לסדר את התריסים השבורים בחדר השינה, לתקן את המרצפות המסוכנות בחדר התינוק ולקראת החורף גם את הנזילה מהגג. עתה נראה כי המשכיר חוזר בו מכל ההבטחות, ושירה וגדי תוהים כיצד יהיה הכי נכון מצידם לפעול.
בכדי לסייע להם, ולשוכרים מאוכזבים אחרים במצבים שונים, נתחיל תמיד באיתור החוזה וקריאתו. בחוזה נגלה, ראשית, האם כל אותן "הבטחות" שניתנו לגדי ולשירה עוגנו בכלל בכתב? במידה ולא, מצבם של גדי ושירה בעייתי יותר, שכן עליהם החובה להוכיח שאלו אכן הובטחו להם, או לחילופין שמדובר בתיקונים מסוג כזה שהמשכיר חייב לתקנם לפי ההסכם.
במקרה הסימפטי יותר, בו הבטחות המשכיר כן מעוגנות בכתב, יש לבדוק:
במידה וקיימת בהסכם התחייבות חד משמעית לביצוע העבודה, וזו לא בוצעה במסגרת הזמנים, הרי שלפנינו הפרת חוזה מצד המשכיר.
לפעמים הפתרון הוא קל יחסית: כך למשל בנושא התיקונים, בו דנו בשבוע שעבר. אז ראינו שבמקרים בהם המשכיר לא עומד בהתחייבותו לתקן קלקול מסויים בדירה, וההסכם מחייבו לעשות כן, השוכר יכול לתת התראה למשכיר.
אם הוא מסרב לבצע את התיקון הנקודתי, השוכר יכול להחליט לתקן בעצמו, ולהגיש למשכיר את החשבון לתשלום (או לחילופין לקזז את הסך ששולם מדמי השכירות, במידה והקיזוז לא נאסר בחוזה). כמובן שיש לבחון את לשון החוזה הספציפי ולפעול לפי נסיבותיו, אך זהו המקרה השכיח והפשוט יחסית לפתרון.
אך לעתים מתעוררת בעיה רצינית יותר, למשל כשהמשכיר מפר מספר התחייבויות שונות, או כשהובטחה לשוכר הבטחה יסודית ובסיסית, כזו שהוא סמך עליה, ושהוא אינו יכול ואינו מוכן להישאר בדירה מבלי שהיא תבוצע:
כך למשל כאשר אשה שכרה דירה עם כיריים, וכמובן עם גז בישול, היא לא חשבה לרגע שזהו מצב זמני. בפועל, מספר חודשים לפני סוף תקופת השכירות, נותק הגז והשוכרת נאלצה לבשל חודשים ארוכים על גזייה! לאחר שהחוזה הסתיים הגישה השוכרת תביעה לפיצוי בגין כל התקופה בה שילמה שכירות, אך לא היה בדירה גז בישול.
בין הצדדים התגלעה מחלוקת לגבי נסיבות ניתוק הגז, ובית המשפט קבע כי בסופו של דבר, ניתוק הגז נבע מהחלטת הנתבעים (לאור אי בטיחות ההתקנה ומחלוקת לגבי סוג התנור שיותקן). לאור העובדה שהחוזה הבטיח דירה עם כיריים, ומאחר ו"החיים בדירה ללא גז לבישול אינם פשוטים", נקבע שהמשכיר היה חייב לקיים את המובטח ולדאוג להתקנת הכיריים גם במחיר של התקנת צינור גז נוסף על חשבונו. הוא חוייב לפצות את השוכרת בגין כל חודש שבו לא הייתה לה אפשרות לבשל.
לאור הרגישות של הדברים, הייתי מציעה לשירה ולגדי להתנהל בזהירות מירבית מעתה, ולנסות שלא לפוצץ את מערכת היחסים עם השוכר, לפני שזאת שהתחילה:
לאור העובדה שמטבעם יחסי משכיר-שוכר הם יחסי אינטרסים כלכליים נטו (במיוחד בתחילת הדרך), סביר להניח שבשלב זה יגיע זמנו של מכתב התראה מעו"ד. אני מציעה לכל מי שהגיע לנקודה זו לפנות ולקבל ייעוץ מקצועי, לאור אלו:
ובכל מקרה, תמיד דאגו לתעד את כל: צלמו את הדירה ואת כל המפגעים/הקלקולים/הבטחות שלא מומשו. במידה ותיקנתם בעצמכם - שמרו קבלות, חוות דעת של מומחים ועוד. קחו תצהירים משותפים/מכרים וכל מי שיכול לעזור, ולהבא - כבר בשלב החתימה דאגו להכניס את כל ההבטחות לחוזה, בכתב.
דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.
למאגר פסקי-הדין המלא: www.lawdata.co.il
למאגר פסקי הדין ודיני העבודה המלא: http://www.koloved.net