מאת אבות ישורון
אַבְיָם בַּבַּיִת? אֶחָד בָּאָרֶץ,
אֶעֱשֶׂה צִלְצוּל חָשַׁב שֶׁהָרוּחַ
אֶעֱשֶׂה דִּבּוּר אֵלָיו מְדַבֶּרֶת.
אֶכְתּוֹב גְּלוּיָה, כֵּיוָן שֶׁהָיָה
שָׁנָה טוֹבָה לְבַד בַּשָּׂדֶה,
לְךָ, חָבִיב. וְשָׁמַע שָׁמַע,
יוֹדֵעַ לִקְרוֹא הִתְחִיל לְצָרֵף
כָּל הָעִבְרִית מִלָּה בְּמִלָּה
עִם הַפֶּה מִן הָרוּחַ
שֶׁלּוֹ וְעִם הַמְּמַלְמֶלֶת בֶּעָלִים.
הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ. מִן הָרוּחַ
אַתָּה יוֹדֵעַ כְּסֻלַּם הַסְּלָעִים.
מֵאַיִן בָּאוֹת מִן הָרוּחַ
הַמִּלִּים? אֲנִי הַמִּתְלוֹנֶנֶת מֵהָאִילָנוֹת.
חוֹשֵׁב, מִן מִן הָרוּחַ
הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת. בַּמִּדְבָּר כְּדָגִים
לֹא מִן הַמִּתְכַּסִּים בִּשְׂמִיכָה
הַחַיּוֹת וְלֹא בְּמַיִם חַמִּים.
מִן הָאֲנָשִׁים כְּרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת
וְלֹא מִן בַּחַלּוֹן בְּרֹאשׁ
הָאֲבָנִים וְלֹא הַנִּקְרָה. וְזֹאת
מִן הַסּוֹפְרִים. הַשָּׂפָה שֶׁלְּךָ,
אָדָם הָרִאשׁוֹן, אַבְיָם חָמוּד
שֶׁהָיָה אִישׁ וְחָכָם. סַבָּא.
כ"ג אלול תשל"ז, 6 ספטמבר 1977. אבות ישורון כתב את השיר הזה לנכדו, אביָם יריב, כשהיה בן חמש-וחצי. ב-16.8.11, כמעט שלושים-וארבע שנה לאחר מכן, טבע אביָם בנהר זמבזי שבזמביה. הלית ישורון, אמו של אביָם, הקריאה את השיר בהלווייתו. השיר באדיבות אתר הספריה החדשה.