פאקינג קיר!

ג'ון מקנרו לא יכל לעצור בעצמו במהלך שידור משחק הגמר כשראה את יכולת החזרת הכדורים של אלוף יו.אס אופן החדש: נובאק ג'וקוביץ'

ביום שני האחרון, נתן הטניסאי הסרבי בן ה-24, נובאק ג'וקוביץ', הצגה כמעט מושלמת בגמר אליפות ארה"ב בטניס בפלאשינג מדוז, קווינס, שהיוותה סיום מרתק והולם לעונה כמעט מושלמת. ג'וקוביץ' גבר בגמר על מס' 2 בטניס, רפאל נדאל בארבע מערכות נפלאות (2-6, 4-6, 7-6, 1-6), ובכך סיים עונת טניס שהפרשן ג'ון מקנרו, היודע דבר או שניים על טניס, כינה "עונת הטניס הגדולה בהיסטוריה שהייתה לשחקן כלשהו".

 

מקנרו אמר זאת אחרי שהניצחון היקנה לג'וקוביץ' 64 ניצחונות השנה כנגד שני הפסדים בלבד, אחד נגד רוג'ר פדרר השוויצרי בחצי הגמר ברולאן גרוס, והשני נגד אנדי מארי הסקוטי בסינסינטי, לפני כחודש, כשג'וקוביץ' נאלץ לפרוש מהמשחק לפני הסוף בשל פציעה בכתף. ב-1984 ג'ון מקנרו עצמו זכה לעונה גדולה של 63 ניצחונות מול שלושה הפסדים, אבל הוא לא זכה בה בשלושה גראנד-סלאמים ולא גבר שש פעמים רצופות בגמרים של טורנירים על מס' 2 בטניס העולמי (אז היה זה ג'ימי קונורס). ג'וקוביץ' זכה העונה בשלושה מתוך ארבעת טורנירי הגראנד סלאם: אוסטרליה, ווימבלדון וארה"ב, כשרק ברולאן גרוס בצרפת, על מגרש חימר, שהוא משטח איטי הפוגע במשחקו של ג'וקוביץ', הוא הפסיד בחצי הגמר לרוג'ר פדרר, המדורג שלישי בעולם.

 

 

לג'ון מקנרו גם לא היו יריבים כפדרר ונדאל, כשהראשון כבר נחשב על ידי רבים כטניסאי הגדול בכל הזמנים (16 נצחונות בטורנירי גראנד סלאם), והשני, נדאל, נחשב ליורשו כגדול ביותר עד השנה (בגיל 25 הוא כבר בעל 10 נצחונות בטורנירי גראנד סלאם). לג'וקוביץ', אגב, יש בינתיים חמישה גראנד סלאם בכיס. הוא ניצח השנה את נדאל בששה גמרים רצופים. זה הישג ממש יוצא דופן, כי גם אם ג'וקוביץ' מדורג כמספר 1, ששה נצחונות רצופים במשחקים כל-כך חשובים על המדורג מספר 2 מהווים הישג, שלא נראה כמותו עד השנה.

 

אחרי הניצחון אמר נובאק לקהל הרחב: "העונה הזאת היא עדיין דבר שאני לא קולט. בחלומותי הנועזים ביותר לא חלמתי שדבר כזה יתכן. ועכשיו זה קרה. ההרגשה היא כל-כך נפלאה שאני לא רוצה שהעונה תיגמר". היא לא בדיוק נגמרה כי עדיין מחכה טורניר המאסטרס בלונדון בעוד כחודשיים, ואולי מפגש נוסף נגד נדאל בגביע דייוויס לאומות בעוד שבועיים, אם ספרד וסרביה יזכו במשחקי חצי הגמר שלהן. תארו לכם סידרת משחקים בין ספרד וסרביה על אליפות העולם לאומות בטניס, כשג'וקוביץ' ונדאל ניפגשים ראש-בראש, והניצחון מביא אליפות עולם לארצו של הטניסאי המנצח! לסרביה, המדינה שעדיין חצי הרוסה ממלחמת האזרחים וההפצצות האמריקאיות, ולספרד העומדת בפני פשיטת רגל כלכלית, גביע דייוויס מסוגל להפיח הרבה אנרגיה חיובית למדינה. אחרי נאומו הקצר של ג'וקוביץ', נדאל אמר, "נובאק, ברצוני שתדע שמה שעשית השנה הוא דבר שמעולם נעשה, ולעולם לא יצליחו לחזור עליו. כל הכבוד!"

 

הגדולה של ג'וקוביץ'

מה שג'וקוביץ' הוכיח השנה - ובעיקר ביום שני האחרון - הוא שהוא מחזיר הכדורים הגדול בהיסטוריה. כשאחד מהחזרי הכדור הקשים ביותר שנשלחו לעברו ע"י המחבט החם של נדאל = כדור שאף טניסאי אחר בעולם לא היה מצליח להחזיר -נחבט ע"י ג'וקוביץ' ל'ווינר'. מקנרו לא יכול היה להתאפק ואמר בטלביזיה, "דיס גיי איז א פאקינג וול!". זה קיר, לא בנאדם. אני צופה בטופ טניס העולמי כבר 50 שנה. ראיתי את כל הגדולים מרוד לבר ופרנק סדג'מן, ועד ביורן בורג, איבן לנדל, ג'ון מקנרו, ג'ימי קונורס, אנדרה אגאסי ופיט סמפרס. איש מהם לא היה מסוגל להחזיר את כדורי האימה שעפים לעברו במהירות של 140 מייל לשעה והוא מחזירם בכוח ועוצמה, כשהם נוחתים סנטימטרים בודדים מקו החוץ של היריב.

 

כמעט כל חבטת פתיחה, כל סרב, נגדו מוחזרת כבומרנג. כריקושט. הוא הביא את רמת החזרת הסרב לאמנות של ממש. כדי להבין את המבצע הזה, צריך לדמיין הוריקן המשתולל במהירות של 140 מייל לשעה, או לעמוד מול כדור כזה הנפלט מתותח כדורים, כפי שאני עשיתי פעם, מוגן ע"י מסך הגנה מיוחד. הנהלת יו.אס אופן נתנה פעם את האפשרות לקבוצת עיתונאי ספורט לחוות בעצמם את מה שהשחקנים חווים כשהם עומדים מול סרב אימתני שכזה. קשה לתאר את מהירות הכדור הבא אליך. כמעט שאין זמן לתגובה. זה עניין של שתיים-שלוש עשיריות השניה.

 

לא היה בתולדות הטניס שחקן שהצליח להחזיר כדורים כפי שג'וקוביץ' עשה ביום שני. חבטות ההחזרה שלו הן פשוט בלתי אנושיות. החזרת הכדור שלו חזקה ביותר, מדוייקת להפליא, והוא מסוגל לחזור עליה שוב ושוב, לפעמים עד 30 חבטות ברציפות. כדי לבצע זאת צריך להיות אתלט מדהים, וג'וקוביץ' הוא כזה: מהיר מאד עם כוח והספק מרשימים, והעיקר, יכולת ציפיה ואינסטינקט עליון על יריביו. בגלל מהירותו וצעדו הארוך, הוא מסוגל להגיע לכל כדור לפני שלכדור יש הזדמנות לקפץ גבוה, ושם המחבט שלו פוגש את הכדור לעוד ניצחון במשחקון. לכל שחקן יש נקודת תורפה. אצל רוג'ר פדרר הבעיה היא בבקהאנד. הוא אחד היחידים בסבב הטניס שעדיין חובט בזרוע אחת בלבד. כל השחקנים נגדו יודעים זאת, ולכן הם מכווונים את רוב הכדורים לצידו החלש. אבל הוא היה תמיד כל-כך טוב, שהוא הצליח לנצח גם עם בקהאנד בינוני. העונה הופיע פדרר עם בקהאנד משופר מאד, אבל זוהי עדיין נקודת חולשה יחסית. חולשתו של נדאל היא חבטה אנכית ישרה בפורהנד במקביל לקו החוץ, והרבה כדורים יוצאים החוצה כי הוא מסובב כמעט כל כדור, וזוהי חולשתו השניה.

 

אצל ג'וקוביץ' לא מצאתי בינתיים כל חולשה, מלבד, אולי, סרב שהוא לא מהטובים. אבל הוא מצוין בפורהאנד, בקהאנד, וולה מהאוויר, משחק קווים, משחק רשת, תנועת רגליים, ריכוז, ראיה נפלאה, חוש ציפיה ואינסטינקט. הוא 'שבר' את נדאל 11 פעמים בארבע מערכות המשחק. אתה 'שובר' את המתנגד אם אתה זוכה בנקודה כשהסרב הוא שלו. זה דבר שלא נשמע. בשנה שעברה, השנה בה היה נדאל אלוף יו.אס אופן, 'שברו' אותו בסך הכל חמש פעמים ב-28 מערכות בשבעה משחקים שלמים!

 

בשני הסטים הראשונים נדאל הוביל 2-0 וג'וקוביץ' מיד השווה ל-2-2 לפני שפרץ קדימה לנצחונות עם הגנה מרסנת ועוצרת כל מה שבא, והתקפה מאד סבלנית עד שמתגלה הסדק בהגנתו של נדאל, ועוד כדור מנצח נשלח לשם בעוצמה נדירה. למעשה רק הסט השלישי היה מותח מבחינת תוצאה, כשנובאק מוביל 5-6 עם סרב שלו לניצחון, אבל לפתע מתגלה חולשה אצל הסרבי, ונדאל ככריש המריח דם מתנפל ומשווה ל-6-6, ואז מנצח בשובר שוויון.

 

הסתבר אחר כך שג'וקוביץ' סבל ממתיחת שריר גב והפיזיותרפיסט שלו טיפל בו בהפסקה בין הסטים בטיים-אאוט רפואי שלשחקן מותר לבקש. ג'וקוביץ' חזר איטי משהיה בשני הסטים הראשונים, והסרב שלו, שתמיד מסתובב סביב ה-120 מייל לשעה, לא עבר את גבול ה-92 מייל לשעה במשך כל הסט הרביעי, אותו הוא ניצח בקלות 1-6.

 

נדאל נראה מחוסל. אולי מנטלית יותר מגופנית. הוא התקיף את הסרבי בכל כלי הנשק שברשותו, ארסנל שתמיד מספיק נגד כל יריב אחר בעולם, אבל לא נגד ג'וקוביץ'. נדאל חייב למצוא דרכים חדשות לגבור על ג'וקוביץ', או שיהיה לנו רק אדם אחד בראש הפירמידה לכמה השנים הבאות.

 

מה יכול נדאל לעשות שלא עשה? הוא חייב לנסות להיות המתקיף ולא המגן. ביום שני, ג'וקוביץ' הריץ אותו מימין לשמאל, כשנדאל בד"כ מחזיר כדורים לאמצע בתקווה שבמקודם או במאוחר נובאק יחטיא. אבל נובאק כמעט שלא מחטיא. יש לו סבלנות ברזל וכושר גופני לעמוד על הקו ולחבוט 20, 30, 40 חבטות. זה די משעמם לצופים, אבל בגלל שבטניס של היום כמעט ואין אפשרות לרוץ לרשת לסיים משחקון כי השחקן הנגדי כה מהיר ומדויק שהתשלום יהיה כדור צד לעבר הקו ללא יכולת הגנה, יכול מאד להיות שהטניס העתידי יגיע למשבר כששני שחקנים יעמדו על הקווים, וכמו שני מתאגרפים ישלחו מהלומות, וליתר דיוק חבטות, במשך דקות שלמות, כשהמשחקים ימשכו 5 ו-6 שעות.

 

בסט השלישי נדאל החל לשחק בתוקפנות, לקחת צ'אנסים עם כדורי פינה, וכך ניצח את הסט. יכול מאד להיות שרק כשחקן מתקיף ללא הרף -דבר שאינו באופיו, ואינו במשחק הטניס שלו כי נגד כל האחרים הוא חובט ביעילות מכסימלית עד שהיריב פשוט שוגה -הוא יהיה מסוגל להחזיר לסרבי מלחמה.

 

ואם גם זה לא יעזור לא תהיה לו ברירה אלא להשליך את יהבו על משחק רשת. אין לו את הסרב הארסי המקל על שחקן של 'סרב-אנד-וולה' -סרב, וריצה לרשת -אבל לא תהיה לו ברירה נגד ג'וקוביץ' אלא לשפר את הסרב ולקוות שמשחק רשת טוב ישבש את משחקו של האלוף החדש. אחרת, הסרבי טוב מדי. הוא הוכיח זאת לנדאל שש פעמים השנה. זאת עלולה להיות ברירתו היחידה נגד העילוי החדש בטניס, שאני משוכנע שיהיה איתנו, אוהדי הטניס, עוד שנים רבות.

 

Meless888@yahoo.com