דו"ח: ההשקעה בהתנחלויות גבוהה מבשאר הארץ

היקף מענקי האיזון שהעבירה הממשלה לרשויות מקומיות בשטחים ב-2009 היה גדול פי 3 מהמענקים שניתנו לרשויות בתוך הקו הירוק - כך עולה מדו"ח של מרכז אדוה. בתחום הבנייה, המדינה היתה אחראית לכ-50% מהתחלות הבנייה בהתנחלויות, זאת לעומת 18% בלבד בתוך תחומי הקו הירוק

שיעור ההשתתפות של הממשלה בהוצאות הרשויות המקומיות, ממשיך להיות גבוה יותר בהתנחלויות מאשר בתוך תחומי הקו הירוק - כך עולה מדו"ח שפרסם מרכז אדוה, העוסק במחקרים חברתיים. מהנתונים עולה, כי בשנת 2009 היקף מענקי האיזון שהעבירה הממשלה לרשויות מקומיות בשטחים היה פי 3 מהיקף מענקי האיזון שהועברו לרשויות בתוך הקו הירוק ופי 1.5 מהיקף מענקי האיזון שהועברו לעיירות הפיתוח.

 

• דו"ח אדוה: המעמד הבינוני מתכווץ, הפער מתרחב

• מחיר 40 שנות כיבוש - יותר מ-50 מיליארד דולר

 

מענקי האיזון הם סכומי כסף גדולים שהממשלה מעבירה לרשויות המקומיות כדי לאזן את הגירעון בתקציבן. למרות שמענקים אלה צומצמו משמעותית בעשור האחרון, הם מוסיפים להוות כ-5% מהכנסתן הממוצעת של הרשויות המקומיות בישראל.

 

על פי הדו"ח של מרכז אדוה, בשנת 2009 העבירה המדינה 2.1 מיליארד שקל לרשויות המקומיות. בממוצע לנפש, העבירה המדינה 303 שקלים לכל רשות מקומית בתוך תחומי הקו הירוק (ללא יהודה ושומרון וללא רמת הגולן). לעומת זאת, ממוצע ההעברה הממשלתית מחוץ לתחומי הקו הירוק עומד על 951 שקלים לנפש, פי 3 מכך. הממוצע ביישובים ערביים עומד על 776 שקלים לנפש והממוצע בעיירות הפיתוח עומד על 616 שקלים לנפש.

 

 

מענקי האיזון של הממשלה ניתנים בהתאם למצב הכלכלי ברשות המקומית, אשר משפיע על כושר ההשתכרות העצמית שלה. הירידה בהיקף מענקי האיזון בעשור האחרון, משקפת עלייה הדרגתית בהכנסותיהן של הרשויות המקומיות, שצמחו מ-21.1 מיליארד שקל ב-2000 ל-27.7 מיליארד שקל ב-2009.

 

ההכנסה העצמית של הרשויות המקומיות בשטחים בשנת 2009 עמדה על 2,523 שקל לנפש, פחות ממחצית ההכנסה לנפש בערים המשתייכות לפורום "15 הערים המבוססות", אשר אינן נעזרות כלל במענקי איזון וממנות את כל השירותים מהכנסתן.

 

גידול באוכלוסיית הערים החרדיות

הפערים הגדולים בהכנסות הרשויות נובעים גם מהמעמד החברתי-כלכלי של התושבים בהן, אך גם מהיקף הסיוע הממשלתי המוענק להן, אשר מייתר את הצורך בגביית מסים, אגרות וקנסות. את ההכנסה הנמוכה של הרשויות המקומית בשטחים ניתן לייחס לגידול המואץ באוכלוסייתן של הערים החרדיות, מודיעין עילית ובית"ר עילית, שאוכלוסייתן היוותה נכון לסוף שנת 2009, 28% מאוכלוסיית ההתנחלויות.

 

תחום נוסף שבו נרשם פער גדול בין ההשקעה הממשלתית בישובי יהודה ושומרון לבין ההשקעה בישובים בשאר הארץ - הוא תחום הבנייה. מהדו"ח של מרכז אדוה עולה, כי המגמה שהובילה למשבר הדיור בארץ לא פסחה על ההתנחלויות, וגם שם נרשמה ירידה בהיקף הבנייה בעשור האחרון.

 

עם זאת, הנתונים אודות היקף ההשתתפות הממשלתית מציגים תמונה של פער מדאיג בסדר העדיפויות, במיוחד על רקע מחאת הדיור. מתברר שלמדינה יש כסף להשקיע בבנייה, כאשר מדובר באידיאולוגיה מפלגתית.

 

בשנים 2009-2000 החלה בנייתן של 20,933 דירות ביש"ע (יהודה שומרון וחבל עזה), בהשקעה כוללת של כ-14.4 מיליארד שקל. חצי מהדירות שנבנו, נבנו ביוזמה ממשלתית. המדינה היתה אחראית בממוצע לכ-50% מסך התחלות הבנייה ול-35% מההשקעה הכוללת בבנייה למגורים. זאת, בשעה שבישראל שאינה יש"ע, המדינה היתה אחראית לכ-18% מהתחלות הבנייה ול-10% מההשקעה הכוללת בבנייה למגורים.