ראש וזנב בכתב היד

החתימה האישית יכולה ללמד על כוונותיו של החתום- האם הוא אדם של מעשים או רק של דיבורים. לכבוד השנה החדשה אסתי טל קוראת את החתום ומסבירה מה אומר גודלן של האותיות

מה הקשר בין חגי תשרי לכתב שלנו, ובכן לנשיא מדינת ישראל, מר שמעון פרס, יש סימן כתב בולט שמתאים לחגי תשרי. בתחילת שנה אנו מאחלים "שנהיה לראש ולא לזנב". חתימת שמעון פרס מלמדת על כך שהוא אכן מוביל בראש- בחתימתו יש הדגשת ההתחלות.

 

האות הראשונה בכל אחת מהמילים גדולה יותר ולכן היא בולטת. הבלטה כזו של אות ראשונה במילה נקראת אות פותחת מודגשת" או "הדגשת ההתחלה". הדגשת ההתחלה בכתב היד מלמדת לרב על כך שמדובר באדם שלא נוכל להתעלם מנוכחותו. סביר להניח שהוא גם יהיה זה שיאמר את המילה הראשונה,יפתח בדברים כשדנים בנושאים ולא יהסס להציג עצמו בפורומים אליהם הוא מגיע.

 

 

לעומת הדגשה בחתימה,ישנם כתבי יד בהם לאורך כל הכתוב יש הדגשת ההתחלה.

בכתב היד הנ"ל, כתב היד הוא גדול. אמנם יש בו "פותחת מודגשת", אבל כל הכתב הוא גדול, זורם ו"רץ קדימה". כך גם הכותבת, היא דינאמית, אינה מבזבזת זמן ורצה קדימה- עד כדי שאינה עוצרת אפילו כשהדף נגמר (אין שוליים שמאליים, הם חסרים). מדובר באישיות בעלת נוכחות ופעלתנות כשהדגשת ההתחלות מהווה חלק מההתנהלות הכללית שלה.

 

בחתימתו של שמעון פרס, לעומת זאת, מודגשות האותיות הראשונות בחתימתו ושאר הכיתוב מתפרס לרוחב ואף מוקטן לקראת סוף המילה. מי שרק ההתחלות שלו בולטות, במיוחד בחתימתו, מציג את עצמו בקול רם. נשאלת השאלה האם ימשיך להשמיע קולו ויממש הצהרותיו? האם תהיה עקביות בהבלטת נושאים, התנהלות וביצוע הכוונות עליהן הצהיר? על מנת להשיב על שאלות אלו יש לבחון אבחון מעמיק ולהשוות את כתב היד אל החתימה. לעיתים, התשובות בולטות כל כך בחתימה שניתן להסיק ממנה לגבי הבאות.

 

דוגמא מצוינת לחתימה המלמדת על המשך ולא רק התחלה היא זו של נשיא נוסף: ברק אובמה:

 

 

האות "B" מאד גדולה, האות "O" מאד גדולה- האותיות הראשונות של שמו מוגדלות מאד. התחלות גדולות אינן בהכרח סימן לביצוע והצלחות גדולות בהמשך. שמו של הנשיא אובמה אינו ברור בחתימתו, האותיות קטנות והופכות למעין חוט. יתכן שההתחלה כאן היא בקול גדול אך ההמשך הוא בקול ענות חלושה.

 

הדגשת אותיות ראשונות, אם על ידי גודלן ואם על ידי עיבוי הקו, בולטת מאד לעין. אין צורך להיות גרפולוג כדי להבחין באות התחלתית גדולה, מבט על הדף ילמד אתכם האם הכותב מבליט את עצמו ויותר מכך: תוכלו לראות האם ההתבלטות היא רגעית או מתמשכת ועקבית - השוואת חתימה לכתב היד תלמד זאת. הדגשת אותיות ראשונות רק בחתימה (ולא בכתב היד כולו) תלמד שמדובר במי שמציג את עצמו כבעל בטחון ולאו דווקא מי שיש לו בטחון עצמי רב ושיכול לממש ההצהרות שהוא משמיע. ההתחלות יכולות להיות גדולות יפות ובולטות, אך אם אין המשכיות אלא רק הדגשת ההתחלה הרי שמדובר בהצהרת כוונות בלבד.

 

ראש המילים הוא עניין חשוב (האות הפותחת כל מילה) אך לא פחות מכך חשובים האמצע והסיום. "זנב המילים" יכול ללמדנו האם יש כיסוי להצהרות, ואמצע המילים ילמדנו האם יש גם יכולות ביצוע ומימוש הכוונות. התחלה, אמצע וסוף, כמו בגלגל החיים כך גם בכתב היד, יבואו לידי ביטוי על פי ההתנהלות בה נבחר.

 

על מנת להיות לראש ולא לזנב עלינו לשפר התחלות, לתחזק את היומיום ולדאוג לסיום ברור שיהווה פתח והמשך לקראת התחלה. כתב היד והחתימה משולבים זה בזה ומהווים גם הם מעגל: תחילת המילים כמו בתחילת שנה, זו הצהרת כוונות, ההתנהלות על פני הדף מהווה את היומיום כשסיומת המילים והחתימה מהוות הצגת הדברים כמו שאנחנו בוחרים להציגם: החתימה נבחרת ומציגה מה שאנחנו רוצים ושואפים אליו, לכן כל חתימה היא גם התחלה.

 

איחולי הגרפולוגיים לשנה הבאה עליכם לטובה הם, שתפתחו בהדגשה, תסיימו בחתימה גדולה ומשמעותית ומשך כל השנה תשמרו על האיזון שבין השניים- ההתחלה והסוף.

 

• אסתי טל, מנהלת פורום גרפולוגיה באתר