גם לנשים יש חרדות ביצוע. לא מדברים על זה הרבה ואולי אנחנו לא מודות בזה, אבל כן, זה קורה גם לנשים. גבר למשל, חייב להפגין תפקוד וזקיפות קומה, עם או ללא הגנה.
סקס בערוץ יחסים:
הוא גם חייב להפגין סיבולת לאורך זמן, לתפקד תחת לחץ, ולדאוג לכך שאנחנו נהיה בעניין כל הזמן. אבל זה שהגבר מגיע לחוץ, לא אומר שאנחנו לא. גם אנחנו מגיעות למיטה עם פחדים וחששות משלנו לגבי התפקוד.
גברים יקרים, כתבתכם הנאמנה שמה נפשה בכפה וסיכנה את שמה הטוב כאשת סוד בקרב חברותיה, וכעת מציגה בפניכם את המדריך (הבהחלט לא מלא) להפגת חששותיה האפשריות של זוגתכם למיטה. ונשים, אל תכעסו עליי שאני מגלה סודות מדינה, זה יעבוד רק לטובתנו בסופו של דבר.
חברה אחת סיפרה לי שכל פעם שהיא למעלה, היא חושבת על איך היא נראית, ואם הבטן שלה נראית שטוחה מספיק או לא. חברה אחרת סיפרה שהיא מרגישה שיש לה תחת גדול מדי, ולכן היא נמנעת מתנוחת הדוגי. אחרת מרגישה לא סקסית מספיק כי יש לה חזה קטן.
ברור שהדבר נובע מהרגשת חוסר ביטחון שקיימת אצל האישה הרבה לפני שהגיעה לסיטואציית המיטה, אבל זה לא אומר שזה לא גורע מההנאה שלה. רוצים להתגבר על זה ולתת לה להרגיש הכי בנוח שאפשר? תחמיאו לה בלי הפסקה. אם קלטתם אי נוחות לגבי איזור מסוים בגוף, החמיאו דווקא עליו ותגעו דווקא בו. אם לא קלטתם כזה, אתם יכולים להמר על אזור בעייתי סטנדרטי כגון בטן, חזה, ישבן ולהראות לה כמה שהאיברים האלה מדליקים אתכם, כמה שהם יפים עליה.
הפיתרון: בדומה לסעיף הקודם, גם כאן הפתרון הוא מחמאות. אלו לא חייבות להתבטא דווקא במילים, אלא גם במעשים. כל דבר שיכול לגרום לנו להרגיש שאנחנו מריחות טוב, אפילו הסנפה על הצוואר מדי פעם, תעשה עבורנו את העבודה.
יותר מ 30% מהנשים לא מגיעות אף פעם לאורגזמה, וגם אלו שכן אז לא כל פעם, ולא עם כל גבר. הסטטיסטיקה לא לטובתנו, וזה יוצר תסכול משני הצדדים. גבר מתבאס כשהוא לא מצליח לגרום לאישה שלצידו להגיע לפורקנה, האישה מתוסכלת גם מעצמה וגם מכך שהגבר מתוסכל, וכך נוצר מעין מעגל תסכול מלחיץ.
הרבה נשים סובלות בגלל הלחץ הזה מתופעת ה"אורגזמה הנעלמת" – הן מגיעות לנקודה שהן כמעט גומרות, ולפתע הגמירה "נעלמת" להן ולא חוזרת יותר. הדבר יוצר הרבה תסכול מצד האישה, עד כדי איבוד חשק להמשיך באותו רגע, כי עבר הריגוש ויש תחושה שהסיכוי לגמור לא יחזור יותר. יש כאלו שאף מזייפות במצב כזה, כדי לגרום לגבר לגמור מהר יותר כדי לסיים כבר עם הסיטואציה, או כדי לא לבאס אותו. אל תעשו פרצוף מזדעזע, הכול מבוסס על סיפורים אמיתיים.
נראה לי שאם הייתי מציגה פה את הפתרון לבעיה הזו, הייתי מקבלת פרס נובל. ספרים וטורים שלמים נכתבו על בעיית האורגזמה הנשית ולכן לא אתיימר להיות זו שיודעת לפתור אותה.
אם התמזל מזלכם ונפלתם על מומחית, אל תשכחו לציין זאת בפניה. זה רק יגביר לה את הביטחון ואת החשק לעשות לכם את זה יותר. אם לא, תנסו לתת הוראות בצורה מתונה, מעורבת כמובן בהרבה מאד מחמאות. נסו ללכת על דרך החיוב ולהשתמש ב"אני אוהב ש..." ולא "אני לא אוהב ש..", כדי לתת הרגשה שזה לא קשור אליה, אלא העדפות אישיות שלכם.
יש עוד לא מעט בעיות ופתרונות שעלו בקרב המרואיינות, בכמות מפתיעה בהיקפה, אולם הצגתי כאן רק מספר דוגמאות עיקריות שחזרו על עצמן. הדרך להתגבר עליהן זהה תמיד. תנו לנו לחוש נחשקות, שוות, רצויות, מושכות, יפות בעינכם ואנו כבר נשתחרר מעצמנו.