תחבורה ציבורית: הפרדה בין גברים ונשים בקווי מהדרין - מי יסייע לנוסעת שנדרשת לעבור לחלקו האחורי של אוטובוס? נוסעת שעלתה בשבוע שעבר לאוטובוס בקו 56 בירושלים, נדרשה על-ידי צעיר חרדי לעבור למושב בחלקו האחורי. הנוסעת ביקשה את עזרת הנהג, אך לא נענתה - גם כאשר הצעיר הפריע לטענתה לאוטובוס להמשיך בנסיעה. כאשר הגישה תלונה למחלקת פניות הציבור של אגד, נאמר לה כי על הנהג "חל איסור מוחלט להתערב".
באגד מבהירים כי על נהגי אוטובוס אכן נאסרה התערבות במקרים שכאלה. רק כאשר סבור הנהג כי נוסעות חוות "הטרדה", הוא מחויב להתערב, ובמידת הצורך אף להזמין משטרה. מנגד, במרכז לפלורליזם יהודי טוענים כי התנהלות אגד מפרה את החלטת בג"ץ מתחילת השנה, ולפיה נהגים מחויבים למנוע כל מקרה של אפליה בקווי האוטובוס.
ומה אומרים במשרד התחבורה? "נהגי האוטובוס צריכים להתערב במידה ונוסעת פונה אל הנהג ומבקשת את התערבותו על-מנת לאפשר לה לשבת בקדמת האוטובוס", הם מסבירים. עוד אומרים שם כי התערבות הנהג מחויבת גם במקרים של אלימות מילולית או פיזית. במשרד התחבורה גם מציינים כי מאז פרסם בג"ץ את החלטתו, לא התקבלו תלונות בעניין קווי המהדרין.
עוד על קווי מהדרין:
לדברי ק', בשלב זה - ולאחר שראה כי היא אינה עוברת לחלקו האחורי של האוטובוס - הקצין הנוסע את התנהגותו. "כשראה שהצקותיו לא מובילות למטרה הרצויה, הוא ירד מהאוטובוס, חסם אותו ומנע ממנו מלהמשיך בנסיעה, תוך כדי צעקות. גם בשלב זה לא עשה הנהג דבר, ורק המתין כמה דקות עד שחבריו של הנוסע שכנעו אותו לעלות חזרה לאוטובוס".
מאוחר יותר, כך ממשיכה ק', עלתה לאוטובוס קבוצה של תלמידות חרדיות, ואותו נוסע אמר להן כי עליהן לרדת ולעלות מהדלת האחורית. "שוב הנהג לא העיר לו על התנהגותו", מסכמת ק', ומציינת כי אותו נוסע גם ניסה להוריד מדבקה מיוחדת שמחויבת אגד להדביק בכל האוטובוסים בקווי המהדרין, ולפיה לכל נוסע שמורה הזכות לשבת בכל מקום.
בתגובה לפניית ynet, אמרו בהנהלת החברה כי על הנהגים אכן נאסרה התערבות במקרים כאלה. "ההיתר שהעניק בג"ץ לקבוצות אוכלוסיה המעוניינות בכך להמשיך לנסוע בנפרד באופן וולונטארי, מוביל לעתים לחילופי דברים בין נוסעים בשאלת ההפרדה", מציינים שם. "על נהג האוטובוס חל איסור להתערב בחילופי דברים אלו".
רק כאשר הופכים אותם חילופי דברים להטרדה, כך ממשיכים באגד, "מחויב הנהג להתערב, ובמקרים של הפרת הסדר הציבורי, אף לזמן את רשויות אכיפת החוק". המקרה של ק', כך עולה מדברים אלה, אינו בגדר הטרדה, אלא חילופי דברים בלבד בין נוסעים.
אלא שלדברי עו"ד אורלי ארז לחובסקי מהמרכז לפלורליזם יהודי, התנהלות זו מפרה את הנחיות בג"ץ. "תפקידם של הנהגים אינו מסתכם בהימנעות מהתנהגות מפלה", היא מסבירה, "מוטל עליהם תפקיד אקטיבי של הגנה על זכויות הנוסעות באוטובוס. במקרה כמו זה שעליו דיווחה ק', שבו נוסע הפריע לאישה שבחרה לשבת בחלק הקדמי של האוטובוס, על הנהג להבהיר לנוסעים באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי זכותה לשבת בכל מקום".
הדו"ח גם חייב את חברות האוטובוסים "להדריך את נהגיהן, ולהנחותם לדאוג להבטחת זכויותיהם של כלל הנוסעים". במידת הצורך, כך קבעו מחברי הדו"ח, על אותן חברות "להטיל סנקציות על נהג שאינו מוודא ומפקיד על קיומו של הסדר הציבורי". חברה שתחרוג מכללים אלה, תיחשב למי שמפרה את תנאי הרישיון להפעלת הקו - הפרה שיכולה להוביל לשלילת רישיון הקו.
יש לציין כי בפסק הדין שפרסם בג"ץ בינואר השנה, הבהיר השופט יורם דנציגר מה תפקידה של חברת אגד בקיום המלצות הוועדה המקצועית: "מוצא אני מקום להדגיש את תפקידה (של אגד), על מנהליה ועובדיה, בהבטחת יישומו של ההסדר. (אגד) לא תוכל לתת ידה בעקיפין או על דרך השתיקה לכפיית הפרדה או לבוש, ומוטלת עליה החובה - כחברה המספקת שירות ציבורי - לעמוד בהנחיות שניתנו על ידי הוועדה, וזאת באופן מוחלט".