אובאמה השמיע את נאומו כשהוא נטול לוח זמנים ונטול שיניים. אובאמה עשה פוליטיקה מעל בימת האו"ם ולא ממש קידם את התוכנית שלו עצמו להקמת מדינה פלשתינית על בסיס גבולות 67 עם חילופי שטחים בהסכמה. אובאמה דיבר למצביעים היהודים יותר מאשר ליושבי ישראל ופלשתין. אובאמה הוא נשיא המעצמה אבל הוא קודם כל פוליטיקאי, שהולך לבחירות לקדנציה שניה ויותר מאשר הוא צריך את הקול היהודי הוא זקוק לתרומות ולהשפעה של היהודים.
לנתניהו היה נאום טוב. הוא הצליח להציג את משנתו באופן סדור והציג את התקוות שתלו בו בוחריו. הוא דיבר יפה, אמר את הדברים שהם ציפו ממנו לשמוע אבל בסופו של דבר סתם את הגולל על אפשרות שמדינה פלשתינית תקום ותחיה באופן עצמאי לצד ישראל. נתניהו לא היה יכול להציג באופן מוחץ יותר את התיזה שלו שמטרתה היא להגיע לשום מקום, כלומר לשמר את המצב הקיים בלי יותר מדי לחצים מסביב.
עבאס עשה גם הוא עבודה לתפארת. כל אחד התבצר באופן שציפו ממנו והתוצאה היא שבעתיד הקרוב לא תהיינה דרמות של ממש. אובאמה ויתר בשם אמריקה על הובלת התהליך בין ישראל והפלשתינים ועתה עבר ההגה לקוורטט, מה שאומר שהסיכוי להתקדמות הוא קלוש עוד יותר. בסיומו של השבוע הסוער בבניין האומות המאוחדות בניו-יורק אפשר לסכם כי מה שהיה הוא שיהיה.
הנשיא אובאמה נכנס לתפקידו עם הרבה כוונות טובות והרבה תוכניות להשכין שלום בין ישראל לבין שכנותיה. כבר ביום השלישי שלו בתפקיד הוא מינה את ג'ורג' מיטשל לשליח מיוחד למזרח התיכון והבטיח כי מיטשל יסיים את תפקידו בהצלחה כפי שעשה בצפון אירלנד. מיטשל התפטר, הילארי קלינטון איבדה סבלות, ביל קלינטון האשים את נתניהו בכך שאין התקדמות, ונראה כי עתה אובאמה נשאר גם בלי תוכנית למזרח התיכון וגם בלי התמיכה המאסיבית של היהודים. סקר חדש שהתפרסם השבוע קובע כי חל כרסום עצום בתמיכת היהודים באובאמה. בבחירות הקודמות 78 אחוזים מהיהודים תמכו בו. על פי הסקרים האחרונים עתה תומכים בו 50 אחוזים מהיהודים בלבד. אלא שסקרים אלה הם מוקדמים מדי: לא ברור מי יהיה המועמד שיעמוד מולו. אסטרטגים במפלגה הדמוקרטית טוענים כי הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לאובאמה הוא שריק פרי, מושל מדינת טכסס, הוא זה שיתמודד מולו מטעם הרפובליקאים. לטענתם, יהודים לא יצביעו עבור פרי, אוונגליסט אדוק, תומך נלהב בעונש מוות ומתגאה בתפילותיו ובטקסים הדתיים נוצריים שהוא מנהל. ריק פרי יצא מגדרו כדי ללכוד את הקול היהודי. בעוד ראשי המדינות מתכנסים בבניין האו"ם בניו-יורק, נעמד פרי מול הבניין וטען כי היחס של אובאמה לישראל הוא "מוטעה, מתנשא, נאיבי ומסוכן". לא פחות ולא יותר. היה זה בשבוע בו נודע כי דווקא הנשיא אובאמה היה זה שאישר העברת פצצות חודרות בונקר לישראל, דבר אותו סירב לעשות אפילו הידיד הגדול, הנשיא ג'ורג' בוש. ריק פרי רקד השבוע הורה ליד המנורה בכינוס של יהודים, ימים אחדים לאחר שהצטלם עם חבר הכנסת דני דנון מהליכוד, שהבטיח להביא את ריק פרי לביקור בישראל כפי שהצליח להביא לפני חודשים אחדים את שרה פיילין לביקור בארץ.
אבל ריק פרי, שהיה במשך כמה שבועות המוביל בסקרים במפלגה הרפובליקאית, חטף חבטה לא פשוטה בעקבות העימות הטלוויזיוני האחרון בו נראה מבולבל, שלא לומר מדבר שטויות ובעיקר לא בקיא בחומר: מנושא ההגירה ועד נושאים של מדיניות חוץ. המצב מבחינתו היה כל כך גרוע, שתורמים כבדים של המפלגה הרפובליקאית פנו לראשי המפלגה וביקשו להפעיל לחץ על כריס כריסטי, מושל מדינת ניו-ג'רזי, כדי שיכנס למרוץ. הם לא מאמינים שפרי יצוק מחומרים של נשיא. הם בטוחים שיהיה לו קשה להביס את אובאמה. במפלגה הרפובליקאית שורר כאוס מוחלט לקראת הבחירות. גם המועמד המגיע למקום שני בסקרים, מיט רומני, לשעבר מושל מדינת מסצ'וסטס, איננו אהוד, בלשון המעטה, על ראשי המפלגה הרפובליקאית. הוא נחשב לרובוטי מדי, נטול כריזמה ויותר מאשר הם לא משתגעים על העובדה שהוא מורמוני, הם מתעבים את דעותיו הליברליות בנושאים מסויימים. דווקא מיט רומני יכול להעביר למפלגה הרפובליקאית יותר קולות של יהודים מאשר ריק פרי, אבל במפלגה הרפובליקאית לא מאושרים לא מזה ולא מזה.
שמו של כריס כריסטי עולה מחדש בכל פעם שיש משבר מנהיגות במפלגה הרפובליקאית. כריסטי, מושל נמרץ היכול להצביע על לא מעט הישגים בניו-ג'רזי בתקופת כהונתו הקצרה, אמר באחרונה לחבריו הקרובים כי הוא עדיין לא מרגיש מוכן לקרב על הנשיאות, ולפי התבטאויותיו האחרונות נראה שהוא צודק. יתכן כי הוא צריך להשתפשף במים הפוליטיים עוד כמה שנים לפני שיחליט על מרוץ כזה. גם שרה פיילין היא מועמדת בעייתית עבור הרפובליקאים. היא אמנם עדיין לא הודיעה כי היא נכנסת למירוץ אבל גם לא פסלה את האפשרות. ספר שפורסם באחרונה אודותיה טוען כי היה לה רומן מחוץ לנישואים וכי לפחות בהזדמנות אחת הסניפה קוקאין כאשר הייתה בטיול סקי עם חבריה. בעלה, טוד, הכחיש את שתי הטענות הללו והשמיץ את מחבר הספר, אבל סביר להניח כי הדברים הכתובים חילחלו והוסיפו למידת חוסר ההתלהבות שמפלגה הרפובליקאית נוכח האפשרות שפיילין תתמודד.
אין תאריך מסויים המהווה דד ליין להתמודדות, אבל סביר להניח כי מי שלא יתמודד בפריימריז במדינת פלורידה יתקשה להיכנס למירוץ בשלב מאוחר יותר ולנצח. כדי להתמודד בפריימריז של פלורידה צריכים המועמדים להירשם ולהגיש טפסים עד אמצע אוקטובר. אם פיילין תנחת בקרוב בפלורידה, יהיה זה הסימן שהיא מתכוונת להתמודד. אם לא ככל הנראה היא ויתרה.
מי שלא יהיה מועמד הרפובליקאי, הוא יעמול קשה כדי להעביר אליו כמה שיותר קולות יהודים. במדינות כמו פלורידה ופנסילבניה זה יכול להיות משמעותי לניצחון. גם הנשיא אובאמה מתכוון בשבועות הקרובים לקיים מפגשים עם מנהיגי היהודים ועם בוחרים יהודים. מנהלי הקמפיין שלו עובדים צמוד עם התקשורת היהודית בארצות הברית כדי להבהיר כמה אמיתות, שלדעתם הלכו לאיבוד בשנים של כהונתו: הם מדגישים כי אובאמה הוא ידיד אמיתי לישראל, כי בתקופתו השיתוף הפעולה הביטחוני בין ארצות הברית לישראל היה הדוק מאי פעם וכי הנשיא אובאמה הודף בפורומים בינלאומיים כל מהלך שיכול לפגוע בישראל, כפי שעשה בשבוע שעבר באו"ם כאשר איים בווטו אם תובא למועצת הביטחון הצעה להכיר במדינה פלשתינית.
אובאמה צריך את הקול היהודי. הוא, כמו גם יועציו הפוליטיים, יודע כי היהודים בארצות הברית מאוד דואגים לישראל אבל הדבר החשוב עוד יותר מבחינתם והוא שיכוון את אופן הצבעתם, הוא המצב הכלכלי באמריקה, בדיוק כמו כל קבוצה אחרת באמריקה, שכן מה שיכריע את הבחירות הללו זה הנושא הכלכלי. אובאמה ישגר ברכה חמה ליהודים ולמדינת ישראל לקראת השנה החדשה. יכול להיות שהוא גם יצטלם עם צלחת שעליה תפוח בדבש. מבחינתו, השבוע האחרון היה מאוד משמעותי בקשר שלו לבוחר היהודי: הוא עשה הכל, אבל ממש הכל כדי לתמוך בישראל. עם זאת הסקרים מראים כי התמיכה של היהודים בו פוחתת ולא להיפך. ואולי כדי לראות את השפעת השבוע האחרון יש לחכות לסקרים של החודש הבא, אחרי שאירועי השבוע האחרון יחלחלו ויתיישבו בתודעה.