הזכרון הראשון שיש לי מיום כיפור הוא של תקיעת השופר, בו תקע סבי משה סראנו, בעודו מתאמן בביתנו לקראת תפקידו כחזן בבית האבות במילאנו במשך החגים. במשך שנים לא שמעתי את הצליל הנקי והחזק והמרגש הזה, עד שתקע נכדי זוהר בן 12, כאן בישראל.
אימי נהגה לספר שאימה באיזמיר, לכבוד טקס הכפרות, נהגה לקנות מספר נוסף של תרנגולות בשביל שכנותיה העניות.
במילאנו לא הייתה לנו האפשרות לקיים את הטקס הזה, אבל התרנגולות היו תמיד בתפריטנו בחג.
כמו בכל חג, גם ביום הכיפורים יש לנו את התפריט המיוחד שלנו אשר מתבסס על פשטות ועל בריאות. כלל זה - הגם שאינו תמיד כפוף לחוקי הדיאטה העכשוויים - מלווה את מאכלינו תמיד. אך דווקא ביום הכיפורים, המאופיין בצום ובתפילות, הדבר חשוב במיוחד.
מאכלי יום הכיפורים בקהילות היהודיות-ספרדיות מחולקים לסעודה מפסקת, איתה פותחים את הצום, ולסעודת סיום הצום. הסעודה המפסקת צריכה להיות פשוטה וקלה. היא בדרך כלל מורכבת מאורז (שיכול להיות לבן או אדום), ממעט בשר ומירק אחד.
הבשר יכול לבוא בצורות שונות כאשר הצורה המועדפת היא קציצות המלוות ברוטב עגבניות (ר' מתכון), והירק הוא בדרך כלל במיה או שעועית ירוקה.
השימוש ברוטב עגבניות הוא הכרחי בסעודה המפסקת, מכיוון שהוא מצמיא ומביא את האדם לשתות הרבה לפני הצום. את הסעודה נהוג לסיים בפרוסת אבטיח ובקפה טורקי בלבד (ר' מתכון) . חשוב לציין כי המנות הן תמיד מנות קטנות המקלות על מערכת העיכול, והקפה הינו קפה המבושל בדרך המסורתית.
הארוחה המסיימת את הצום גם היא מבוססת על מאכלים קלים ופשוטים. בסיום הצום אנו נוהגים לאכול פרוסת לחם שעליו מושחים מעט שמן ובוזקים מעט מלח (בירושלים נוהגים להוסיף גם קצת זעתר). את אכילת הלחם עם השמן נהוג ללוות בשתיית כוס פפיטאדה, משקה העשוי מגרעיני מלון, שנאספו ויובשו במשך כל השנה.
מדוע נוהגים לסיים את הצום בלחם עם שמן?
למנהג זה ישנם לפחות שלושה הסברים מעניינים: ההסבר הראשון הוא שפרוסת הלחם עם השמן משביעה בצורה זמנית, רק עד שבעלת הבית תערוך את השולחן ותחמם את האוכל.
ההסבר השני הוא שהשמן הינו דבר טהור המסמל את חיי האדם. אכן אומרים אצלנו:"יש שמן לחיות" (או בזמנים שלא נדע: "אין יותר שמן לחיות"). ההסבר השלישי הוא שאחרי שהתפללנו וביקשנו סליחה על חטאנו אנחנו חייבים לזכור שבעולם ישנם אנשים עניים שיש להם רק פרוסת לחם עם שמן על שולחנם.
שעה לאחר מכן, הסעודה העיקרית מוכנה וגם היא צריכה להיות קלה: מרק עוף, צלי עוף, תפוחי אדומה מבושלים, פרוסת עוגה, פרי וקפה.
בדרך כלל מרק העוף אינו פופולארי אצלנו, ואני זוכרת שכאשר הייתי מציעה מרק או תה לאימי עליה השלום, היא נהגה לומר לי: "מדוע, אני חולה?". אך בסוף הצום, גם אצל הספרדים סולדי המרקים הזכים, מרק העוף הוא הכרחי ומוערך.
תבשיל העוף לא צריך להיות צלוי אלא מטוגן קלות, ותפוחי האדמה צריכים להיות מבושלים ולא מטוגנים. אשכול ענבים יפה, ממתק וקפה תורכי סוגרים את הסעודה שאחרי הצום.הממתק יכול להיות טראבדוס, כיסונים מתוקים (ר' מתכון) או טישפישטי, שמשאירים טעם מתוק בפה. גמר חתימה טובה.
מתילדה כהן סראנו, ירושלים
אוקטובר 2011
מתכון ספרדי-ירושלמי של מלכה כהן גיאת (1985)
המרכיבים (ל-4-6 סועדים):
500 גרם בשר עוף או בקר טחון
2 ביצים
1 כפית שטוחה מלח
1 כפית חוויג' או כפית פלפל שחור
1 פרוסת לחם לבן שרויה וסחוטה
צרור קטן של כוסברה קצוצה
3 שיני שום כתושות
לרוטב:
2 עגבניות פרוסות
1 פלפל מתוק חתוך לחתיכות
4 שיני שום
1/2 כוס שמן
1/2 כוס מים
אופן ההכנה:
מתכון של אמי, דיאנה סראנו, שבמקורו מטורקיה. מי שטעם פעם את הכיסונים האלה לא יוכל לשכוח את טעמם לעולם.
המרכיבים (ל-4-6 סועדים):
5 כוסות קמח
1 כוס שמן
1 כוס מים
1 כוס סוכר
1 שקית אבקת אפייה
למילוי:
200 גרם שקדים או אגוזים, טחונים דק
50 גרם סוכר
לסירופ:
200 גרם דבש
100 גרם סוכר
מיץ מחצי לימון
מעט מים
אופן ההכנה:
מתכון אישי שלי, שמתבסס על מסורת משפחתית. הקפה הטורקי הוא יחיד במינו באיכותו וייחודו עבור יהדות טורקיה; עד לפני כמה עשרות שנים, הורי חתן מיועדים, בבואם לבקש את ידה של הכלה, בחנו את יכולות המטבח של המיועדת באמצעות טעימה מהקפה הטורקי שהכינה. הקפה הוא חלק בלתי נפרד מחיי האירוח הטורקיים לכן היה צריך וכה חשוב לדעת להכין אותו לפי הכללים - חם במידה, הומוגני מבחינת הגרגרים ועמוס בשכבת קאימק (חמאת הקפה) חגיגית.
המרכיבים (ל-4 סועדים):
1 פינג'אן בינוני של מים
4 כפיות קפה טחון דק
4 כפיות סוכר
אופן ההכנה:
מתכון של אמי ז"ל, דיאנה סראנו (1979). מכינים את המשקה הזה לשבירת הצום של יום כיפור ושל תשעה באב. הוא מרווה ומרענן.
המרכיבים (ל-4-6 סועדים):
4 כפות גרעיני מלון מיובשים וטחונים (לכל ליטר מים)
סוכר לפי הטעם
1 ליטר מים
אופן ההכנה:
מתכון של שרה יוחאי (1993), שמקורו ביהדות יוון
המרכיבים (ל-6 סועדים):
6 תפוחי אדמה גדולים חתוכים לקוביות
1/2 כוס שמן זית (או ציר של עוף אחד צלוי)
2‑3 שיני שום
מיץ מלימון אחד
אורגנו או רוזמרין
1.5 כוסות מים (או כמה שצריך כדי לכסות את התפוחי האדמה)
מלח (אם שמים את ציר העוף לא צריך מלח)
אופן ההכנה: