בנק ישראל: לרכז אצלנו את האחריות על היציבות

בדו"ח מיוחד בנושא ישראל והמשבר העולמי בשנים 2009-2007, ממליץ הבנק לקיים פיקוח הדוק וקפדני על הבנקים, להמשיך להעלות את רמת ההון ואת איכותו במערכת הבנקאית, לעקוב אחרי מוסדות פיננסיים לא-בנקאיים ולשפר הלימות ההון

אחד הלקחים שיש להפיק מהמשבר העולמי של 2009-2007 הוא שיש לשפר את מבנה רשויות הפיקוח ולהגביר את התאום, שיתוף הפעולה והעברת המידע ביניהן - כך ממליץ בנק ישראל בדו"ח מיוחד על המשבר הכלכלי שהוא מפרסם היום (ד'). על פי הדו"ח, רצוי לרכז את האחריות הכוללת ליציבות הפיננסית בבנק ישראל ולהוסיף לאחריותו גם את הפיקוח היציבותי על כל המוסדות פיננסיים.

 

את הדו"ח עב הכרס בן 170 העמודים כתבו החוקרים קובי ברוידא, צביה ארדמן ומרב שמש וערכו הנגיד פרופ' סטנלי פישר, המשנה לנגיד ד"ר קרנית פלוג והמשנה הקודם לנגיד פרופ' צבי אקשטיין.

 

הדו"ח סוקר בהרחבה את התהליכים שהובילו ליצירת המשבר, את האירועים שהתרחשו במהלכו ואת המדיניות שננקטה כדי להתמודד איתו. לדברי מחבריו, התרחשויות אלה מעלות לקחים רבים שיש להפיק, הנוגעים לכל תחומי המדיניות - בתחום המערכת הפיננסית ויציבותה, בתחום המוניטרי ובתחום התקציב.

 

את הלקחים הנדרשים מחלקים מחברי הדו"ח לשני סוגים עיקריים: הסוג הראשון הוא לקחים להקטנת הסיכון להיווצרות משברים, לזיהוי מוקדם שלהם ולהקטנת הפגיעות להם, והסוג השני הוא לקחים למדיניות בזמן משבר ובזמן היציאה ממנו. בנוסף ללקח שיש לשפר את מבנה רשויות הפיקוח, מונים מחברי הדו"ח שורה ארוכה יחסית של לקחים נוספים, שהעיקריים בהם הם:

 

• נדרשת מדיניות מקרו-יציבותית (macroprudential) לחיזוק העמידות של המערכת הפיננסית בפני זעזועים ולמיתון השפעתם של זעזועים במערכת זו על שאר המשק. לשם כך נדרשת ראייה של כלל מרכיבי המערכת הפיננסית - הבנקים המוסדות הפיננסיים הלא-בנקאיים, השווקים הפיננסים ומערכות התשלומים - ושל קשרי הגומלין ביניהם.

 

• נדרש פיקוח הדוק וקפדני על הבנקים, הסדרה מקיפה של המערכת הבנקאית ונכונות לנקוט בצעדים במידת הצורך.

 

• להמשיך להעלות את רמת ההון ואת איכותו במערכת הבנקאית, בהתאם להתפתחות ההסדרה בעולם.

 

• לעקוב אחרי מוסדות פיננסיים לא-בנקאיים ולהסדיר את יכולתו של הבנק המרכזי לספק להם נזילות בעת הצורך.

 

• לשפר את הלימות ההון (היחס בין סך האשראי הניתן לבין ההון העצמי) ואת ניהול הסיכונים בחברות הביטוח.

 

• ליצור תמריצים להעברת כספים צבורים מקופות הגמל אל קרנות הפנסיה, שמהן ניתן למשוך כספים רק לאחר הפרישה. זאת כדי למנוע מצב שבו בתקופות של אי ודאות מתרבות המשיכות מקופות, דבר שמגביר את הלחץ על השווקים הפיננסיים.

 

• ליישם בהקדם רפורמה שתחייב את קופות הגמל לנהל מסלולי ברירת מחדל להשקעה, שאליהם יופנו העמיתים באופן אוטומטי לפי גילם.

 

• לשנות את מבנה התמריצים במערכת הפיננסית, כדי שלא יעודד נטילת סיכוני יתר.

 

• להגביר את הפיקוח על הקבוצות העסקיות ששולטות בנתח נכבד של הפעילות הריאלית והפיננסית, וליצור תמריצים שליליים להיווצרותן.