הכדורסל האירופי הופך בהדרגה למוצר צריכה, הרבה בעזרת ההשבתה ב-NBA. בכל יום נוחת כוכב חדש ביבשת הישנה, והסכנה הברורה והמיידית: ביטול הרוח הספורטיבית והפיכת המשחקים לאופרות סבון שבהן ההצגה והשואו מחליפים את התחרות האמיתית.
אבל מכבי תל אביב זו אופרה אחרת. למרות רמתן הירודה של היריבות במפעל, וההפרשים הגבוהים שהשיגה במשחקי החוץ השבוע, הצליחה מכבי לקבץ רבבה לנוקיה. איך זה קורה? כי מכבי מספקת לאוהדים הנאמנים שלה את כל החבילה – מקצוענות, תחרותיות, רצינות (לעיתים מוגזמת), ומעל לכל – אוסף של סיפורים אנושיים מרתקים.
זה סיפור על הנהלה שעשתה טעות לפני תשע שנים ועכשיו חוזרת במודע על אותה הפעולה, ומצפה לקבל תוצאות שונות. איינשטיין אמר שזו ההגדרה לאי שפיות. האם לא למדה לקח? זה גם סיפור על כוכב NBA יהודי עם קשר ישראלי שחי כאן על זמן שאול, וכל רגע עלול להיות מוקפץ חזרה לחופי ג'רזי.
עוד ב-ynet ספורט:
בנוסף, ישנו סיפור על שחקן צעיר מהגליל העליון, שבא לעיר הגדולה ומנסה להצליח במקום בו נכשלו רבים וטובים כמוהו לפניו, וסיפורו של מאמן מנוסה שכבר התנסה בחוויה, התנגד לה, ועכשיו הועמד בפני עובדה, יישר קו, ויעשה את הכי טוב עבור המועדון שלו.
זו קבוצה של אתלטים בשיא כושרם שחיים יחד 24/7, אינדיבידואלים עם שאיפות גדולות, שמתחרים אחד בשני על דקות משחק אך עובדים יחד כדי לעמוד במשימות. בלי בימוי, בלי מעורבות של ההפקה. הכל חי. היש ריאליטי יותר טוב מזה?