הבנקים האירופאים הביעו בתגובה חשש באשר לכמות ההון לו יזדקקו. "אם ההון הוא בשביל הסיכוי לייצב את הבנקים, יהיה צורך בהון גדול: נתחיל עם 200 מיליארד הדולר של ה-IMF", אמר אלסטייר ראיין, אנליסט ב-USB. להערכתו, אם סכום בסדר גודל שכזה יגיע מהממשלות עצמן, המדינות ימצאו את עצמן מחזיקות ב-40% מסקטור הבנקים.
במסגרת תנאי החילוץ של דקסיה, בלגיה תשלם לקבוצת דקסיה 4 מיליארד אירו לקניית הפעילות של הבנק בבלגיה, שכוללת 6,000 עובדים ופיקדונות בסך 80 מיליארד אירו מ-4 מיליון לקוחות.
עתיד תחומי הפעילות האחרים של דקסיה נותר באפלה, לרבות האחזקה שלה בבנק ההלוואות הטורקי Denizbank והגוף המשותף לה ולרויאל בנק אוף קנדה, שירותי ההשקעות RBC-Dexia.
ההודעה של דקסיה על תוכנית החילוץ הכלכלית הגיע לאחר פגישת מועצת המנהלים שערכה כ-14 שעות. הפגישות יוצאות הדופן בסוף השבוע האחרון מזכירות את הפירוק של הגוף הפיננסי פורטיס באוקטובר 2008, אז נערכו פגישות של נציגי הולנד, בלגיה ו-BNP Paribas. במקרה ההוא, בעלי המניות מחו על תנאי ההסכם הראשוניים, והסכימו לתנאים משופרים שישה חודשים לאחר מכן.
הממשלות מיהרו לתמוך בדקסיה, הבנק הראשון שנפל קורבן למשבר החובות בן השנתיים בגוש האירו, לאחר שמשבר האשראי מנע מהבנק גישה ל"מימון סיטונאי" והוביל לירידה של 42% במניות הבנק בשבוע שעבר.
הנטל של חילוץ דקיסה הוביל את חברות הדירוג מודיס להזהיר את בלגיה על כך שדירוג ה-Aa1 של האג"ח הממשלתי שלה עשוי להיות מופחת. שר האוצר הבלגי דידייה ריינדר אמר כי ההסכם לא צפוי להוביל את בלגיה ליחס חוב-תמ"ג של בלגיה אל מעבר ל-100%. היחס עומד נכון לעכשיו על 92.5%.
בצד הצרפתי, שר האוצר פרנסואה ברוין אמר כי החילוץ לא צפוי להשפיע על הדירוג האיכותי של צרפת, AAA, משום שצרפת תורמת רק ערבונות ולא הון באופן ישיר. לדבריו, דקסיה הוא מקרה "מיוחד" ולא צפוי צורך בחילוצים של בנקים צרפתיים נוספים.
מודיס, מצידה, פרסמה היום הודעה על כך שהחילוץ אכן לא ישפיע על הדירוג של צרפת, לה עדיין "תשקיף יציב". דקסיה, שהשתמש במימון לטווח קצר כדי לממן הלוואות לטווח ארוך, גילה כי האשראי הולך ומתייבש על רקע משבר החובות בגוש היורו. הבעיה התגברה בעקבות החשיפה המשמעותית של הבנק ליוון.
סיכון האשראי הגלובלי של דקסיה עומד על 700 מיליארד דולר- יותר מכפול מהתמ"ג של יוון – והחילוץ שלו עורר חששות גדולים בקרב המשקיעים בדבר חוסנם של הבנקים האירופיים באופן כללי. מנהיגי גרמניה וצרפת הסכימו על כך שהבנקים האירופיים זקוקים להון, אך המחלוקת היתה על אופן ביצוע התוכנית.
בפריז רוצים לנצל חלק מהכספים של הקרן האירופית ליציבות פיננסית (EFSF), העומדים על 440 מיליארד אירו. בברלין, לעומת זאת, מתעקשים על כך שהקרן תנוצל רק כמפלט אחרון בהחלט.
במהלך סוף השבוע עלו שמועות על כך שהבנקים הצרפתים הגדולים BNP Paribas וסוסייטה ג'נרל עשויים להסכים להזרמת כספים כחלק מתוכנית כל-אירופית להגדלת החוסן הפיננסי של הבנקים המלווים. שני הבנקים הכחישו את התוכניות.
בדיוטשה בנק, לעומת זאת, נאבקים בעקשנות נגד כל תוכנית לפיזור הון, בטענה כי יש לבנק רמות הון מספיקות ורווחיות יציבה. "ננסה לשכנע את הממשלה שלא כל בנק זקוק להון טרי", אמר מקור בכיר בבנק".