אין נחמה בנקמה

אני חושבת בכנות מה ארגיש לו ישחררו את האיש שהרג את בני דיוויד. אין נקמה לאהובים שהלכו ואין תקומה לנביאי החורבן וההרס. הבה נאפשר למשפחת שליט כבוד, חסד ונחמה

אני יושבת בבית, מאזינה לכל פניני החוכמה שנשמעים ברדיו, לכל זורעי האימה, לכל אותם דוברים שמוכנים להקריב את חיו של גלעד כל כך בקלות. אותם פרשנים שבהינף יד יודעים לשלוף סטטיסטיקות על כמה משפחות עוד יותקפו וייהרסו על-ידי אותם האסירים שישוחררו במסגרת עסקת גלעד.

 

עוד בערוץ הדעות:

• עסקת שליט במבחן בג"ץ / סוזי נבות
• הערב שבו אבא נרצח בפעם השנייה / קובי קמחי
• גם זה צדק חברתי / מיקי גולדווסר

 

אני חושבת לעצמי, האם יש להם מושג כיצד מרגישה אם שלא יודעת היכן בנה נמצא? לא יודעת אם הוא סובל? לא יודעת אם הוא יודע שהיא עושה ככל שביכולתה להציל את חייו? האם הוא זרוק באיזה חור חשוך, ללא תקווה וחברים? האם הוא יכול לדמיין שהוריו חיים באוהל מחוץ לבית ראש הממשלה, חשופים לכל כך הרבה עצות, לעיתים תומכות ולעיתים מתעללות, מפיהם של הדוברים שתמיד צודקים וכל אותם שמנבאים רק חורבן והרס?

 

 

אני חושבת על דיוויד בני אהובי. לולא נהרג על-ידי צלף, קרוב לוודאי שהיה פוקד את המאהל כתמיכה במשפחת שליט. הוא היה מבין את ערך החיים, הוא היה מבין שגם בקונפליטים אחרים כמו באירלנד ובדרום אפריקה, שוחררו אסירים עם לא פחות "דם על ידיים" מהפלסטינים, על מנת שיוכלו להוות תמריץ למשא ומתן עתידי ולכריתת שלום. כמה מאדריכלי השלום הגדולים בשתי המדינות הללו יצאו מאותם התאים החשוכים.

 

עתה אני חושבת בכנות מה ארגיש לו ישחררו את האיש שהרג את דיוויד. אני נוברת בתוכי ומגיעה לתשובה שהחיים של גלעד ושלום משפחתו שווים הכל. יתרה מכך, האם הסיפוק הקל ונקמה שאחוש אם הוא יישאר בכלא לשארית חייו, ימלאו את החלל שפעור תמיד בלבי? אין נקמה לאהובים שהלכו.

 

לשבור את מעגל האלימות

אני חושבת גם על כאב האמהות הפלסטיניות חברות פורום משפחות שכולות ישראליות ופלסטיניות, שאיבדנו את היקרים ביותר לנו. ודאי קשה לאנשים לעכל, אבל הכאב שלהן זהה לשלי, והדמעות בעלות אותו הצבע וטעם. מעבר לזה, אם האסירים הללו לא ישוחררו, האם זה לא יעודד את ילדיהם ונכדיהם לבחור בדרך הנקמה ולהמשיך את מעגל האלימות הבלתי נגמר?

 

במסגרת פעילותנו בפורום, גילינו שמבלי להבין את הנרטיב של האחר, מבלי להבין את הצרכים והפחד של האחר, נצליח להגיע לכל היותר להפסקת אש, שתופר שוב באסון הבא. חייבים למצוא את הדרך לפיוס, יחד עם ההבנה העמוקה ש"אף אדם לא חופשי עד שכולם חופשיים". מבלי להכיר בזכויות האחר, נהפוך שוב לקורבנות, הפעם של אותם נביאי החורבן וההרס שאנו שומעים ללא הרף ברדיו.

 

הבא נאפשר למשפחת שליט כבוד, חסד ונחמה, ונשחרר אותם מהאוהל העצוב שבו הם כילו את זמנם בציפייה דרוכה לחדשות ובתקווה בלתי פוסקת לרחמים.

 

רובי דמלין, אמא של דיוויד דמלין ז"ל, חברת פורום המשפחות השכולות הישראלי והפלסטיני. בנה דיוויד נפל ב-3 במארס 2002 בפיגוע במחסום עפרה, שבו שירת במילואים, כאשר מחבל פתח באש לעבר המחסום. עוד 9 נהרגו עמו. בן 29 היה במותו.  

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il